בין בטר פלייס לאפל: מקלחת קרה לחוכמת הבדיעבד

"כולנו חכמים, כולנו נבונים וכולנו יודעים את התורה, ואולם החלטות עסקיות אינן מתקבלות בסיועה של חוכמה שבדיעבד, ועל כן מצווים אנו שלא לבחון את התנהלות הדירקטורים ונושאי המשרה מבעד למשקפיה",כך סיכם השופט עופר גרוסקופף את פסק דינו שמחק את תביעת מפרקי בטר פלייס נגד חברת הרכב החשמלי שקרסה ו"שרפה" 850 מיליון דולר שהושקעו בה. 

גרוסקופף סילק על הסף את תביעת הפיצויים על סך 200 מיליון שקל שהגישו המפרקים עו"ד שאול קוטלר ורו"ח סיגל רוזן־רכב־רוזן נגד הדירקטורים ונושאי המשרה, עליהם נמנים המנכ"ל לשעבר שי אגסי והיו"ר לשעבר עידן עופר.

בנובמבר 2015, בכנס מסיימי קורס דירקטורים של להב ופרופ' יוסי גרוס באוניברסיטת ת"א הופיעו בין היתר השופט גרוסקופף ופרופ' שרון חנס שכאילו ניבא את פסק הדין הנוכחי. "דירקטורים צריכים לקחת לפעמים החלטות נועזות שבצדן סיכון להפסדים של עשרות ומאות מיליוני דולרים", אמר חנס והוסיף כי "בטר פלייס זה אסון קולוסלי, ואם תהיה תביעה נגד הדירקטורים, אני מקווה שבתי משפט יבעטו אותה החוצה, כי פעם זה בטר פלייס ופעם זה אייפון".

חנס הסביר שהדירקטורים באפל נטלו סיכון באישור האייפון והדירקטורים בבטר פלייס נטלו סיכון באישור המכונית החשמלית. כשמאשרים מיזם פורץ דרך נוטלים סיכון. פעם מצליחים ופעם נכשלים. זהו עולם העסקים. ובלי סיכונים שייקחו הדירקטורים הסבירים, אין סיכוי להתפתחות עסקית.דבריו של חנס הדהדו אתמול בפסק הדין של גרוסקופף, השופט שכתב את פסק הדין העוצמתי והחריף ביותר נגד דירקטורים, כשאישר את התביעה הנגזרת נגד דסק"ש בשל רכישת מעריב. מבחינה זו, סברו מפרקי בטר פלייס שהגיעו לשופט "הנכון" מבחינתם.

גרוסקופף, בפסק דין מפורט, מסביר להם את ההבדל בין רכישת עיתון כושל בהחלטה פזיזה וחפוזה שנתפרה לגחמותיו של בעל שליטה, לבין החלטה עסקית, כושלת אמנם, שנועדה להגשים מיזם וחזון פורצי דרך.

הדגשת שיקול הדעת

פסק הדין מבוסס על ניתוח כלל "שיקול הדעת העסקי" שאומץ בבית המשפט העליון בתיק הדיבידנד של בזק, ומהווה פניית פרסה וסוג של צינון להתלהבות שאחזה בבתי המשפט המחוזיים לאשר תביעות, בעיקר ייצוגיות ונגזרות, נגד דירקטורים ונושאי משרה. שופטי העליון יצחק עמית ויורם דנציגר החזירו את המחוג התביעתי לאיזון ש"מחסן" נושאי משרה מפני תביעות רשלנות, אם עמדו במבחן שלושת התנאים הפרוצדורלי של קבלת החלטה: מיודעת (לאחר שלמדו את החומר), בתום לב וללא ניגוד עניינים.

השופט עופר גרוסקופף. מדגיש את הסיכונים בעולם העסקי צילום: אתר בתי המשפט

בבטר פלייס לא נטען חוסר תום לב וניגוד עניינים והרשלנות נטענה רק ביחס לבקיאות ומעורבות הנתבעים בחומר. גרוסקופף מפריך טיעונים אלה. לגבי אגסי קבע "כי בידי אגסי היתה האינפורמציה המלאה ביחס למיזם". לגבי הדירקטוריון קובע השופט שלא מצא ראייה לכך שלא התקיים דיון משמעותי בנושאים מהותיים.

אגב, נגד אגסי הועלו טענות רבות, אבל גם טענות נגד פיטוריו באוקטובר 2012. "קשה לאחוז במקל הארוך משני קצותיו", כותב השופט, "גם לטעון כי הוא מנהל רשלן, וגם לטעון כי פיטוריו היו אובדן חסר תקנה".

פסק הדין מתייחס לכשלים הרבים שנטענו בתביעה. אמנם לא נרשמה הערת עסק חי והוצגו מצגי שווא רשלניים על מצבה הכלכלי של החברה, אבל, מאבחן גרוסקופף, לא נגרם בכך נזק לחברה, אלא לצדדים שלישיים (נושים, ספקים, לקוחות). כלומר, פסק הדין הזה שמוחק את תביעות המפרקים, מספק חומר למחשבה (ולתביעה) לגורמים אחרים. למשל כאלה שרכשו מכוניות סמוך למשבר ולא גילו להם שהקריסה בפתח.

מימין: מנכ"ל בטר פלייס לשעבר שי אגסי והיו"ר לשעבר עידן עופר. 850 מיליון דולר ירדו לטמיון צילום: Tim Bishop

להזניק חברות הזנק

לצד הניתוח המשפטי, מכוון השופט לסביבה העסקית־כלכלית. הנתבעים בתיק הזה הם המשקיעים, בכובעם כדירקטורים ונושאי משרה.

המאמץ של המפרקים לשלוח יד לכיסם כדי להגדיל את מסת הנכסים לחלוקה בין הנושים "אינה ראויה", בלשון השופט שמוסיף, "אין להניח שהגשת התביעה, ולא כל שכן קבלתה, יעודדו השקעות במיזמי סטארט־אפ בישראל. הפעילות בה עסקינן היא פעילות מסוכנת על פי טבעה, והוספת הסיכון של תביעות משפטיות על הסיכונים העסקיים הכרוכים בה ממילא עלולה לפגוע באטרקטיביות של השוק הישראלי ביחס לחברות הזנק".

ולשיקול הזה הוא מוסיף גרוסקופף קורטוב של צניעות שיפוטית. "ביקורת מהותית של בית המשפט, עלולה להסב יותר נזק מתועלת, וזאת מהטעמים של צינון הנכונות ליטול סיכונים; חשש מחוכמה שבדיעבד; ההכשרה לקבל החלטות עסקיות - הנחת המוצא היא שבהעדר ניגודי אינטרסים נושאי משרה מעוניינים להגיע להחלטות עסקיות נכונות וכי יש להם כישורים מקצועיים טובים מאלה העומדים לרשות בית המשפט".

התוצאה הסופית היא שקופת הנושים לא רק שלא התעשרה, אלא תיאלץ לשלם לנתבעים 180 אלף שקל הוצאות.

22 נתבעים נכללו בכתב התביעה. את הבקשה לסילוק על הסף כתבו בשם כולם, עורכי הדין פנחס רובין וירון אלכאווי ממשרד גורניצקי שייצגו את עופר ושני דירקטורים נוספים. את התובעות, שש חברות בטר פלייס, ייצגו המפרקים שאול קוטלר וסיגל רוזן־רכב באמצעות עו"ד קובי קפלנסקי.