חבילות הדמים: אמזון סופרת כסף, הפועלים סופרים אצבעות

איבדת אצבע? תחזור לעבודה

"אתה מבלה עשר שעות על הרגליים, אין חלונות ואסור לדבר עם אף אחד. קיבלתי תחושה שהם מעבידים אנשים עד המוות, או עד שהם נשברים. אחרי חודשיים הרגשתי שאני לא יכול לעבוד שם ולהמשיך לשמור על שפיות". המילים האלו, שנשמעות כאילו הגיעו היישר ממפעל בבייג'ינג מגיעות דווקא מארה"ב, מאחד עובדי המחסן באמזון. בסוף החודש שעבר כיכבה החברה בכותרות בזכות הצעת חוק המבקשת למנוע את יחסה המחפיר לעובדי המחסן שלה, טענה בה ניסתה להילחם בדרכים שונות, שכללו הצהרות נדהמות ונזעמות כמו גם צייצנים בתשלום. עתה שוב מגיחה אמזון לכותרות, והפעם בזכות יחסה המחפיר לנהגים שלה.

איור: אסיה איזנשטיין

לקוחות אמזון פריים מכירים קצה אחד של השיטה: תמורת תשלום שנתי קבוע של כ-120 דולר, מקבלים גישה למיליוני מוצרים שנשלחים לבית הצרכן תוך 48 שעות, חלקם אף תוך פחות מיממה. עלות המשלוח? חינם, בלי קשר לכמות המשלוחים או עלות המוצרים במשלוח. אם לוקחים בחשבון שכלולים בכך משלוחים מרשתות המזון ובתי המרקחת, בנוסף לכל שאר המגוון שאמזון מציעה, ברור שמדובר בשירות אטרקטיבי. איך אמזון ממשיכה להיות כל כך רווחית, כאשר כמות לקוחות הפריים הכפילה עצמה בשנתיים האחרונות ועלויות השינוע רק עולות? פה, ילדים, נכנסת הגאונות העסקית אה-לה בזוס לתמונה.

זכריה ורגאס, אחד מעשרות נהגי המשלוחים של אמזון שדיווחו על תנאי העסקה איומים, סיפר שיום אחד נסגרה דלת המשאית על אצבעותיו. הוא שב למוקד תוך שהוא מדמם ועצמותיו חשופות, למרות שהמנהל שלו דרש ממנו להמשיך ולחלק חבילות. "אתה גוסס עכשיו? בנות חזרו עם פצעים יותר גרועים משלך", אמר לו המנהל. במוקד זעם עליו מנהל אחר, ואמר שהיה עליו לקחת פלסטר ממישהו ולהמשיך לעבוד. המנהל הראשון אף התעקש שוורגאס ילך לבית חולים ויוכיח שאכן נפצע באופן חמור - מכיסו האישי, שכן לא היה מבוטח בידי מקום עבודתו.

ג'ף בזוס צילום: רויטרס

ורגאס כמובן לא לבד: עשרות נהגים ונהגות דיווחו על משכורות חסרות, משמרות אינסופיות ומפרכות, היעדר הפסקות מזון ושירותים, הבטחות כוזבות על ביטוח בריאות, אפליה בשיבוץ למשמרות, היעדר ימי חופש, היעדר תשלום על שעות נוספות, דרישה לנסיעה בכלי רכב ללא מראות או בלמים תקינים, ומניעת עבודה מנהגים שהעזו להתלונן.

הבעיה של ורגאס ודומיו מתחילה מכך שהם אינם עובדים של אמזון: למעשה, אמזון אינה מעסיקה אפילו נהג אחד. כל הנהגים נחשבים עצמאיים העובדים דרך אמזון פלקס, או - ברוב המקרים - דרך חברות שילוח מקומיות, המתחרות על מכרזי אמזון ומעסיקות נהגים כקבלני משנה. הקונספט ברור: אם אתם לא עובדים של אמזון אזי החברה לא מחוייבת לשלם עליכם מסים, לוודא שהציוד שלכם תקין או שתנאי ההעסקה שלכם הוגנים. הנהגים של אמזון פריים נדרשים לשלם על ביטוח בעצמם ולמצוא פתרונות יצירתיים להספק של מאות חבילות, כמו ויתור על מזון או הטלת מימיהם לתוך בקבוק שתייה כדי לחסוך הפסקות שירותים.

באמזון יכולים ליהנות מכל העולמות: מחד להתנער מאחריות לתנאי הנהגים שאינם נחשבים עובדי החברה, בטענה הקלושה שהם חוקרים לעומק כל תלונה (ספויילר: הם לא), ומאידך להתגלגל בערימות הדולרים של כ-100 מיליון לקוחות פריים ברחבי העולם. כמחצית מכל התלונות וכמה מהחמורות שבהן הגיעו מסניף שאמזון "בדקה" ומצאה שעומד בתנאי ההעסקה שלה, תנאים שכנראה עוצבו ברוח התקופה הפרעונית. כשזה מגיע לקצב השילוח, מסתבר שאמזון מצליחה לפקח על הנעשה ונציגיה מפעילים לחץ על המוקדנים בחברות השונות באמצעות מעקב אחר הנהגים ושאלות קיטבג בסגנון "למה לנהג X עדיין נשארו 5 חבילות להעביר? למה הוא עוד לא סיים?". למודאגים לגבי זכויות האדם, אמזון מציגה בגאווה פיתרון חדש: החברה "תעזור" לחברות השילוח הקטנות עם הקשיים שהיא עצמה מערימה עליהם על ידי כך שיוכלו לחכור כלי רכב ולרכוש תכניות ביטוח בתעריפים מוזלים - מאמזון עצמה.

שוברים את האינטרנט

חברות המדיה וענקיות הטכנולוגיה יוצאות למלחמה, על רקע הצבעה שתיערך היום בפרלמנט האירופי. על סדר היום: הצעת חוק זכויות יוצרים הכוללת שני סעיפים שנויים במחלוקת: סעיף 11 וסעיף 13, המכונים בחיבה "מס הלינקים" ו"מסנן ההעלאות". אם יתקבלו, יאלצו סעיפים אלה פלטפורמות כמו פייסבוק או גוגל לשלם לחברות מדיה כאשר הן מציגות לינקים אליהן ולסנן כל תוכן המועלה אליהן טרם פרסומו, כדי לאשר שנעשה כחוק.

בעוד תומכי החקיקה מצביעים על הזדמנות ליוצרים קטנים להילחם על תגמול למול ענקיות עמק הסיליקון, וטוענים כי החששות מפני החוק והשפעותיו מוגזמות, רבים הם החוששים ורבות הן החששות. מבקרי החוק מתריעים שסעיפים אלה מסכנים את קיום האינטרנט כפי שאנו מכירים אותה, ולא צריך להפעיל יותר מדי דמיון כדי להרהר לגבי כוונתם. סעיפים אלה, אם יעברו, עשויים להחזיר אותנו לתקופה שבה סרטונים של נאס"א מוסרים מהרשת כי הזכויות על צילום מאדים לפתע שייכות לחברת חדשות ששידרה אותם, וסרטונים חיים יקטעו כי מישהו הפר את זכויות היוצרים של מחברי Happy Birthday.

במידה ויאושר, ישפיע החוק על חברות וארגונים קטנים או דלי תקציב במידה לא פרופורציונלית, ויעודד באופן גורף צנזורה דכאנית וחובקת בצורה חסרת תקדים. יש לקוות שהמחוקק האירופי לא יעביר, או לכל הפחות ישכיל לסייג את החוק כך שלא באמת ישבור את האינטרנט.

AI כבשר אדום

מנהלת חטיבת טכנולוגיית הענן של גוגל, פיי-פיי לי, עוזבת את החברה. המהלך שלה מגיע בעקבות החוזה השנוי במחלוקת של גוגל עם הפנטגון וליתר דיוק - ההחלטה שלא לחדשו כאשר יפקע כמתוכנן, במרץ של שנה הבאה. ההחלטה שלא לחדש את החוזה עם הפנטגון פורסמה כזכור ביוני האחרון, לאחר מחאות עובדים נמרצות שכללו כ-4,000 חתימות נגד העבודה עם ממשלת ארה"ב, ואף כמה התפטרויות של בכירים בחברה.

בינה מלאכותית צילום: hi-news.ru

לי צפויה לחזור לעבוד באוניברסיטת סטנפורד, לאייש את התפקיד אותו עזבה לפני שנתיים בלבד. במרץ השנה פרסמה מאמר דעה בניו יורק טיימס שעסק בין היתר בסכנות ומגבלות הבינה המלאכותית. ואולם, על אף שהמאמר שלה מציג גישה אוטיפיסטית למדי בנוגע ל-AI, הרחק מעין הציבור היא כמעט עולצת על סגירת החוזה עם הפנטגון. במיילים שפורסמו בטיימס, לי מתריעה מפני גילוי לאמצעי התקשורת לגבי רכיב הבינה המלאכותית בהסכם, באומרה כי "זהו בשר אדום עבור התקשורת, למצוא את כל הדרכים לפגוע בגוגל". במקביל לביטויים פרנואידיים לגבי שקיפות באופן פרטי, בפומבי ממשיכה לי לדגול בדמוקרטיזציה של בינה מלאכותית ואף הובילה את רכישת Kaggle - חברה המבוססת על שיתוף פעולה של יותר משני מיליון מדעני נתונים.

בתקופת ירח הדבש של גוגל ופיי-פיי לי הובילה האחרונה מהלך מוצלח, אף הוא שנוי במחלוקת, לפתיחת מרכז חקר בינה מלאכותית בבייג'ינג. "אני מודאגת", כתבה לי במאמר הדעה, "שההתלהבות לגבי בינה מלאכותית מונעת מאיתנו לבוא בחשבון עם ההשפעות המאיימות שלה על החברה". ואכן, אין דבר שמצביע על דאגה כנה לחברה האנושית יותר משיתופי פעולה נלהבים עם הפנטגון וממשלת סין, דוגמאות ומופתים להומאניות וחופש הביטוי.

קצרצרים

1. סקר שנערך על ידי מכון Common Sense Media כלל יותר מאלף בני 13 עד 17 ומצא שכ-59% מהם אמרו שלמדיה החברתית אין השפעה על מצב רוחם, בעוד 29% אמרו שהמדיה דווקא משפרת את מצב הרוח ו-11% אמרו כי היא מדכאת אותם. 39% מבני הנוער הנשאלים דיווחו כי הבילוי הנ"ל עוזר להם להפיג את הבדידות, למול 13% אצלם המדיה החברתית דווקא מעצימה את תחושת הבדידות. הסקר הראה נטישה המונית של פייסבוק על ידי בני נוער בשש השנים האחרונות, לטובת סנאפצ'ט ואינסטגרם, מה שאולי עוזר להסביר את מצב הרוח המרומם. אחרי הכל, תמונות מזון ופרצופי חיות אולי עדיפים לרמות הקורטיזול, על פני ויכוחים פוליטיים ופייק ניוז.

2. הגדירו את העתיד: שירות הדייטינג הפופולרי OKCupid מאפשר למשתמשים לבחור את שמות התואר בהם יפנו אליהם, בצורה שתוצג בתפריט הראשי. בנוסף להגדרת מגדר (זכר, נקבה, א-ג'נדר) והעדפה מינית (גיי, סטרייט, בי) עתה תתווסף שורה של פנייה מועדפת (היא, הוא, הם/הן) כדי לחסוך את הרגע שבו אומרים את הדבר הלא נכון והורסים את הדייט הראשון. בחברה מסבירים כי לפחות כרגע לא ניתן לסנן דייטים פוטנציאליים לפי פניה מועדפת, משום שבשונה ממגדר "זה רק עוד פרט מידע עליך ועל ההעדפות שלך".