עתירה לבג"ץ: לבטל התיקון לחוק המגביל כוחם של היבואנים הבלעדיים
איגוד לשכות המסחר שהגיש את העתירה טוען כי "היבואנים הישירים שסיכנו את כספם והשקיעו מזמנם כדי להגדיל את היצע המוצרים לציבור הרחב - עומדים היום במרכזה של מגמת רדיפה סלקטיבית"
איגוד לשכות המסחר עתר הבוקר לבג"ץ נגד משרד הכלכלה, שר הכלכלה ורשות ההגבלים העסקיים, בדרישה למתן צו על תנאי לביטול תיקון מס' 20 לחוק ההגבלים העסקיים, שפורסם ביולי 2018 ונועד להגביל את כוחם של היבואנים הבלעדיים; כמו כן הם מבקשים להורות למשיבים להסביר מדוע לא יבוטל התיקון.
התיקון לחוק, יוזמה של שר הכלכלה אלי כהן, אשר נגדו יוצא איגוד לשכות המסחר נועד להגביל את כוחם של היבואנים הבלעדיים (הישירים) ולמנוע מקרים של הפעלת לחץ מצד יבואנים בלעדיין לצמצום פעילות של יבואנים מקבילים, כמו מניעת גישה לערוצי ההפצה הקמעונאיים, תוך ניצול לרעה של כוח השוק המצוי בידיהם. כמו כן, החוק נועד להגביל את תופעת הגיאו-בלוקינג, לפיה יבואן בלעדי מונע גישה של צרכנים ישראלים לרכישת מוצרים באתרי אינטרנט זרים, כדי שהצרכן יקנה דרך ערוצי ההפצה של היבואן ולא ברכישה מקוונת.
תיקון החקיקה הסמיך את הממונה על הגבלים עסקיים, להורות ליבואן מורשה על צעדים קונקרטיים שעליו לנקוט על מנת למנוע חשש לפגיעה משמעותית בתחרות מיבוא מקביל. בהתאם לחקיקה החדשה, בדומה לסמכויות הממונה בתחום המונופולים, גם הפרה של ההוראות החדשות בידי יבואנים בלעדיים או רשמיים, תחשב כהפרה של חוק ההגבלים העסקים. התיקון מאפשר לרשות ההגבלים לפעול מול יבואן מורשה שחוסם תחרות, תוך בחינת הפעולות הנדרשות לכל מקרה לגופו. הסמכויות של הרשות ייקבעו במסגרת הוראת שעה מוגבלת בזמן, על מנת שניתן יהיה להעריך במהלך תקופה זו אם יש צורך בסמכות ולבחון את ההשלכות שלה.
לטענת האיגוד, התיקון מפלה מפעלי תעשיה ויבואנים ישירים - ופוגע בשוויון, פוגע בחופש העיסוק ו"מעניק כוח בלתי מידתי לרשות ההגבלים העסקיים... ונוגד עקרונות יסוד של דיני ההגבלים העסקיים".
אוריאל לין העתירה שהוכנה על ידי עו"ד שלומי לויה, סמנכ"ל משפט וממשל והיועץ המשפטי של לשכת המסחר תל אביב והמרכז, טוענת לאפליה חמורה של יבואנים ישירים. לדבריו, "יבואנים, בהגדרתם המקובלת הם אלה, שכל חטאם שנטלו סיכונים והצליחו לקשור קשרים עסקיים מול הספק בחו"ל וקיבלו ממנו את הזכות החוזית לשווק את מוצריו בישראל. אלה, שהשקיעו את ממונם, סיכנו את כספם והשקיעו מזמנם על מנת לפתח את השוק של המוצר, השביחו את השוק הישראלי מול תחרות חופשית ומשוכללת וחשפו אותו לתחרות, הגדילו את היצע המוצרים לציבור הרחב, עומדים היום במרכזה של מגמת רדיפה סלקטיבית".
על כן, מציינים בעתירה, "התיקון לחוק מתערב בצורה בוטה שלא לצורך בחופש החוזים וההתקשרות בין היבואן הישיר לבין הספק, שכן ניתנה לממונה על ההגבלים העסקיים סמכות בלתי מוגבלת לקבוע - למשל, שהוראות מסוימות בהסכם ההתקשרות לא תחולנה וכן שפעולות של אותו מפעל או יבואן ישיר ייחשבו מעתה אסורות, על אף שאין בדין כל הוראה האוסרת אותן. התערבות זו היא בלתי נתפסת".
