גואטה מתכננת להתיר מסחר בסטרקצ'רים באחוזת בית

יוזמה חדשה של יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, מקדמת שינויים שיחזירו לתחייה את הסטרקצ'רים, תעודות ההתחייבות המובנות, שאחראיות במידה רבה למפולת הגדולה של שוק ההון העולמי ב־2008. גואטה מקדמת שינויים בתקנות שיאפשרו להחזיר את תעודות ההתחייבות, אם כי במתכונת בטוחה יותר שבו קרן ההשקעה תישמר והמוצר ייסחר בבורסה מדי יום. בימים הקרובים תפרסם רשות ני"ע נוסח להערות ציבור במטרה לקדם את הנושא.

תעודות ההתחייבות מובנות הן מוצרי השקעה שעוקבים אחרי נכסים או מדדים שונים, והתמורה עבורם נגזרת משינויים בערכם של נכסי המעקב. תשואת המוצר הכוללת מושפעת מתנאי השוק – עליית או ירידת שווי הנכסים הנעקבים – אך עיקרון הבסיס שמנחה את גואטה הוא השקת מוצר שיבטיח, כאמור, שמירה על הקרן באמצעות הפקדת כספים מהתמורה בפיקדונות בבנקים. יתר ההתחייבויות שקשורות בתעודות יובטחו במועד ההנפקה בנכסים מגבים, ולאחר ביצוע ההשקעה לא יתאפשרו ניהול של הנכסים או קבלת החלטות השקעה על פי שיקול דעת של המנפיק.

הבטחת סיכון נמוך לציבור

מזה 10 שנים לא הונפקו בישראל תעודות החייבות מובנות. הסיבה לכך היתה בעיקר בשל דרישות גילוי מצד רשות ני"ע שלא אפשרו בפועל הנפקה של מוצרים כאלו. כעת בוחנת הרשות את האפשרות להתיר הנפקה של תעודות מסוג זה, כדי לתרום לפיתוח השוק, בד בבד עם מזעור הסיכון והגברת השקיפות למשקיעים.

היות שמדובר בפתיחת השוק לראשונה לאחר כמה שנים, מוצע לאפשר בתחילה הנפקה של תעודות התחייבות מובנות העומדות בקריטריונים שיבטיחו סיכון נמוך יחסית למשקיעים ושיאפשרו למשקיעים מהציבור לתמחר באופן שוטף את התעודה. כן מוצע לקבוע כי ההתחייבות לפי התעודה צריכה להיות בלתי מורכבת שתאפשר את חישוב שווי ההתחייבות שבידי מחזיקי התעודה בכל יום מסחר. התקנות החדשות יאפשרו הנפקה של מוצרים שיבטיחו, למשל, חלק מתשואת מדד מניות שנעקב על ידיהם. ניתן יהיה לקנות מדד כמו S&P 500, ולדעת שבעוד 5 שנים יקבל המשקיע חצי מתשואת המדד הנעקב בתוספת הקרן, כאשר בכל רגע נתון הוא יוכל למכור את הנייר בבורסה ולשמור על הקרן.

ענת גואטה. בימים הקרובים תפרסם רשות ני"ע נוסח להערות ציבור צילום: אוראל כהן

הצמדה למטבעות זרים

כמו כן, צפויים מוצרים שיציעו הצמדה למדדים שכיום קשה למצוא להם כיסוי בשוק ההון, כמו למשל מדדי מחירים מסוימים, בהם מדד מחירי הדיור. הדבר עשוי לאפשר לרוכשי הסטרקצ'רים – כמו במקרה של רוכשי דירות, להשקיע את ההון העצמי שלהם בתעודת התחייבות שמבטיחה להם חלק מההתייקרות במדד מחירי הדיור ושומרת על הקרן. הסטרקצ'רים יאפשרו חשיפה למדדי מחירים לצרכן של מדינות אחרות או למטבעות זרים, שישלמו רק חלק מהריבית שמוצעת באותה מדינה בתמורה להגנה על הקרן.

בנוסף, כדי למנוע חשש כי אפקטיביות הבטחת הקרן תיפגע במהלך חיי המוצר, באופן שיהפוך את תעודות ההתחייבות המובנות למוצרים הדומים לתעודות הסל הקיימות היום וכן יהפוך את הרכיב הנגזר במכשיר לרכיב המשמעותי במוצר, מוצע בתקנות החדשות לקבוע לגבי תעודות עוקבות מדדים, סחורות וחוזים עתידיים מגבלת אורך חיים בת שלוש שנים.

מאחר שבחירת הנכסים המגבים נעשית בעת ההנפקה בהתאם לתנאי השוק באותה עת, ייאסר על הרחבת סדרה בתעודות אלה. מגבלות אלה אינן נדרשות ביחס לתעודות עוקבות מטבעות, שלגביהן מוצע לקבוע בתקנות מאפיינים שיבטיחו את פשטותן. מגבלות נוספות שמטרתן לצמצם את מורכבות התעודות עוקבות המדדים והסחורות צפויות להיקבע במקביל בתקנון הבורסה. תנאי נוסף שגואטה מתכננת הוא לחייב את מנפיקי תעודות ההתחייבות המובנות להתכסות מול בנקים או חברות ביטוח. הסיכון היחיד מבחינת המשקיעים, במקרה ששוויו של הנכס הנעקב יור במהלך תקופת ההשקעה, הוא אובדן הכנסה מריבית על כספי הקרן שאותם היו יכולים להשקיע באפיקים סולידיים אחרים כמו פיקדונות בנקאיים.

הסטרקצ'רים הבנקאיים

במערכת הבנקאית מוצעים היום פיקדונות מובנים שהם הרבה יותר מורכבים. פיקדונות אלה אינם סחירים והם נתפרים לפי דרישות הבנק ומוצעים ללקוחות. בחלק מהמוצרים, למשל, הבנק מציע למשקיעים סל של ניירות ערך כך שאם כל אחת מהמניות תעלה ברמה מסוימת, המשקיע יקבל חלק מהתמורה, אבל אם המניות יעלו מעל שיעור מסוים, המשקיעים לא יקבלו שום תמורה. אלה מוצרים מורכבים ביותר שלמשקיע הממוצע קשה לתמחר. וגם אין לו גמישות באפשרות לצאת מהם, אבל הם כן מיועדים לשמור על הקרן של ההשקעה במקרה והתרחיש לא התממש.

"לא למשקיעים פשוטים"

עו"ד יצחק אבירם, שמתמחה בתחום אמר ל"כלכליסט" כי "סטרקצ'רים הם לא מוצרים למשקיע הפשוט. הסטרקצ'ר הוא למעשה הימור על תרחיש מסוים שרוב האנשים לא מצליחים להבין בדיוק את המנגנון שלו. מה שמניע אנשים לרכוש את הסטרקצ'ר הוא העובדה שהם חושבים שיקבלו ריבית גבוהה יותר על הפיקדון שלהם, אולם בפועל הם מסתכנים באובדן מקסימלי של הריבית.

"הלקוחות אמנם לא יפסידו ברוב המקרים את הקרן, אולם הם לא מביאים בחשבון את שיעור ההפסד הכספי של הריבית שאותה היו מקבלים על כל התקופה אם היו משקיעים במסלול סולידי טהור. ריבית לתקופה של שש שנים למשל יכולה להגיע ל־10% הפסד כספי, כלומר הפסד של עשירית מההשקעה. הבעיה היא שאנשים לא מביאים בחשבון את ההימור וההפסד אלא חושבים רק מה יקרה אם ירוויחו 7% ריבית. בדרך הם לא מביאים בחשבון את הריבית הבנקאית לשנה שאותה הם עלולים להפסיד".