בלעדי לכלכליסט
הקרב על החטיבה להתיישבות: מתי תיעשה בדיקת הבעלות על הקרקעות ביהודה ושומרון?
המחלוקות סביב עתידה של החטיבה לא נפתרו בדיון שנערך היום אצל היועמ"ש; שרי החקלאות והביטחון רוצים שהחטיבה תשמור על עצמאותה בהקצאת הקרקעות ביהודה ושומרון; גורמי המקצוע מתנגדים לכך ומעוניינים שבדיקת הבעלות תיעשה לפני ההקצאה, שאם לא כך יהיה קשה לפנות בתים בקרקע שאינה שייכת למדינה
- אורי אריאל יוצא לקרב על קרקעות החטיבה להתיישבות מול מנדלבליט
- החטיבה להתיישבות תהפוך לרשם המקרקעין של ההתיישבות הקהילתית ביו"ש
- תקציב החטיבה להתיישבות צמח פי 7 במהלך 2017
בעוד שהדרג הפוליטי - שר החקלאות אורי אריאל ושר הביטחון אביגדור ליברמן - מתעקשים כי הקצאת הקרקעות תישאר בידיה של החטיבה, הדרגים המקצועיים ניסו היום למצוא פשרות שמצד אחד ירצו את הפוליטיקאים ומצד שני יאפשרו שמירה על מינהל תקין ויעשו סדר בעניין ההקצאה.
התנחלות ביהודה ושומרון צילום: Chanan Morrison/wikipedia
מנדלבליט ביקש לפני מספר חודשים ממשרד החקלאות לרכז החלטת ממשלה שתסדיר את הקצאת הקרקעות, זאת לאחר שדו"ח ביקורת קשה של המשנה ליועמ"ש דינה זילבר על פעילות החטיבה להתיישבות הביא להקמת ועדת מנכ"לים שהייתה אמורה לקבוע מי יקצה את הקרקעות. בפועל היא לא הצליחה לעשות זאת והתפזרה לפני מספר חודשים, אז ביקש מנדלבליט משר החקלאות, שקיבל את האחריות על החטיבה להתיישבות במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, לרכז את הנושא. החטיבה להתיישבות אחראית על כל המרחב הכפרי ביהודה ושומרון בעוד שהקצאת הקרקעות במרחבים עירוניים, המורכבת יותר, נמצאת אצל הממונה על הרכוש הכפוף למינהל האזרחי.
האיום של אורי אריאל
לפני הפגישה בין נציגי משרד המשפטים, משרד החקלאות, משרד הביטחון, משרד האוצר ורמ"י (רשות מקרקעי ישראל), נפגש מנדלבליט עם גורמים פוליטיים, ביניהם אריאל. גורמים בממשלה סיפרו ל"כלכליסט" כי סביב אותם דיונים ריחף איום של אריאל, כי במידה שמנדלבליט לא יקבל את הדרישות שלו, הוא יקדם את הצעת החוק הפרטית של חבר מפלגתו בצלאל סמוטריץ' שמעניקה לו באופן בלעדי ונחרץ את כל הסמכויות לחטיבה להתיישבות. למרות שמספר פקידים ציינו חשש זה בפני "כלכליסט", אריאל מסר ש"ראשית, עליי לציין, כי הנושא כלל לא עלה בפגישתנו. צר לי שגורמים פחדנים מנסים לסכסך ביני לבין היועץ המשפטי לממשלה. אנו פועלים יחד על מנת להסדיר את זכויותיהם של למעלה מ-150 אלף תושבים. תושבי יו"ש אינם סוג ב' ואנו נמשיך לדאוג להם".
מימין: אביחי מנדלבליט ואורי אריאל צילום: חדשות, שאול גולן
השאלה המרכזית שעלתה בדיון היא כאמור מי ינהל את הקרקעות. ליברמן ואריאל לוחצים כי הסמכות תישאר בידי החטיבה להתיישבות בעוד הדרגים המקצועיים מבקשים להחזיר את הסמכות לידי המדינה כך שהממונה על הרכוש הכפוף למינהל האזרחי ביהודה ושומרון (ומקביל למעשה לרמ"י) יעשה את העבודה. אולם גורמים ממשלתיים ששוחחו עם "כלכליסט" העריכו כי מנדלבליט מבין שאין לו ברירה אלא ללכת לקראת אריאל וליברמן ולהשאיר את הסמכות אצל החטיבה להתיישבות כאשר הדיונים מתמקדים כעת בשאלת הפיקוח ובשאלה מי יעשה את הבדיקות לגבי הקרקעות, ובאיזה שלב של הקצאתן.
בעוד שהנציגים המקצועיים חוששים כי החטיבה להתיישבות תמשיך להקצות קרקעות פרטיות או כאלה החשודות בכך שהן פרטיות, אריאל וליברמן מתעקשים כי היא תמשיך בהקצאה למרות הבעיות הרבות שנוצרו לאורך השנים כתוצאה מהתנהלותה. הטענה הרשמית היא כי לממונה על הרכוש אין את כוח האדם לבצע את העבודה הזו, אולם לטענת גורמים מקצועיים אין כל קושי להרחיב את התקנים עבורו כדי שיעשה זאת, או לחילופין לתת את המשימה המורכבת לרמ"י - שעושה זאת בתוך הקו הירוק.
בפועל, כך אומרים בחדרים סגורים, האפשרות להחזרת הסמכות למינהל האזרחי או לרמ"י עשויה להגביל את היקף הקצאת הקרקעות, שכן הקפאה מדינית תחייב אותם לכך. אם החטיבה להתיישבות תקצה את הקרקעות - מאחר שהיא גוף של ההסתדרות הציונית היא לא כפופה להקפאה שתסכם עליה הממשלה.
המחלוקת השנייה היא על השאלה מתי תיעשה הבדיקה לגבי הבעלות על הקרקעות. הגורמים המקצועיים מתעקשים כי הבדיקה תיעשה לפני הקצאת הקרקעות, שכן ברגע שנבנה בית על הקרקע הסיכוי לפנות אותו במידה שיימצא כי הקרקע אינה שייכת למדינה אינו גבוה וכרוך בעלויות גבוהות מאוד. למרות זאת מתעקשים אריאל וליברמן, והנציגים ממשרדיהם כי הבדיקות יעכבו את הבנייה ביהודה ושומרון ולכן הן לא צריכות להיות תנאי מקדים.
ח"כ סמוטריץ' צילום: עומר מסינגר
מלבד אלו, דורשים נציגי משרד המשפטים, האוצר ורמ"י כי מי שמקבל קרקעות ביהודה ושומרון, ישלם עליהן, כפי שמשלמים שאר אזרחי ישראל. היום החטיבה להתיישבות מחלקת את אותן קרקעות אך לא גובה עליהן תשלום שאמור לעבור למדינה. אותה הקצאה אמורה להיות באמצעות הליך תחרותי, כמו מכרז. בפועל, החטיבה להתיישבות לא עושה זאת.
נושא נוסף שעלה היה דרישה להעלות את רף המקסימום של בתי אב המאפשר לישובים לקיים ועדות קבלה (ובכך גם להימנע ממכרזים) להקצאת הקרקעות. היום ההגבלה עומדת על 400 בתי אב, כאשר הדרישה שעולה בקרב הישובים ביהודה ושומרון מבקשת להכפיל את אותה תקרה.
לאור ההבנה כי לא יצליחו לנתק את החטיבה להתיישבות מהקרקעות ביהודה ושומרון לאור ההון הפוליטי שעושים מכך השרים בממשלה, מתמקדים כעת הדרגים המקצועיים בסוגיית הפיקוח, שכן כבר בשנות ה-80 נעשו סיכומים עם החטיבה להתיישבות כי זו תגבה כספים ותבחן את הבעלות על הקרקעות, בפועל זה לא קרה. כעת רוצים גורמי המקצוע כי גם אם תישאר בתמונה, היא תהפוך לקבלן ביצוע של הממשלה, מה שאריאל וליברמן מתנגדים לו כמובן.
כאמור אריאל מאיים כי יקדם את הצעת החוק של סמורטיץ' שתקבע כי הסמכות המלאה תישאר בידי החטיבה להתיישבות - הצעה שכבר אושרה בקריאה טרומית. אולם הצעה כזו, כפי שהיא מנוסחת היום עלולה להיתקל במכשול של בג"ץ ולא תזכה לגיבוי של היועמ"ש. שכן אותה הצעה כוללת התפרקות מוחלטת של המדינה מסמכויות הליבה שלה, מה שכבר פסק בעבר בג"ץ (בפסק דין שעסק בהפרטת בתי הסוהר) כי יש סמכויות שהממשלה לא יכולה להפריט ולהעביר לאחר.
לפי גורמים בממשלה הדיונים בנושא ימשיכו אחרי החגים. כאשר ברקע מאיים מושב החורף של הכנסת, שצפוי להיות מירוץ של חברי הכנסת להישגים פופוליסטיים לאור הבחירות המתקרבות.
