"שוק התקשורת הישראלי הוא חושך גדול"

בחדר ישיבות מרווח, במגדל שלום בתל אביב, נערך השבוע אירוע פרידה ליו"ר מועצת הכבלים והלוויין, ד"ר יפעת בן חי שגב. בין נוכחותם של עשרות אנשי עולם הטלוויזיה, חברי המועצה ועובדי משרד התקשורת היה ניתן להרגיש במתיחות בחדר. המתח עלה דרגה כשר התקשורת, איוב קרא, עלה לברך את בן חי שגב. לצד המחמאות שהרעיף, בחר קרא "לברך" את בן חי שגב על מה שהוא הגדיר כהתקפלותה בסוגיית ערוץ 20 - זירה התגוששות בין השניים שהגיעה עד לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה. קרא אמר לבן חי שגב על במת הנאומים כי הוא גאה בה על שנלחמה, התעקשה ובסוף הרימה ידיים וידעה לבוא ולהגיד שהיא לא יכולה עוד, כלשונו.

כמה דקות לאחר מכן, נאמה בן חי שגב בעצמה והשוותה את הקדנציה שלה כרגולטור שמפקח על חברות הטלוויזיה, HOT ו־yes, לשדה קרב. ותיאור זה לא רחוק מהאמת, כפי שמגוללת בן חי שגב בראיון ל"כלכליסט" לרגל סיום כהונתה. "היה בינינו עימות וזה לא סוד", היא אומרת מיד בתום הקדנציה. “השר סבר שיש לשנות את תנאי הרישיון ולאפשר לערוץ 20 לשדר חדשות. תתפלא, גם אני סברתי ככה, אבל עמדתי על דעתי שאני לא מוכנה ולא יכולה לדרוס את הכללים שאני מופקדת עליהם (היה צורך בשינוי החוק - י"ס)".

ד"ר יפעת בן חי שגב צילום: עמית שעל

המחלוקת סביב תנאי רשיונו של ערוץ 20 הובילה אף למסע הסתה נגדה ברשתות החברתיות, שכלל את תמונותיה עם כיתובים כגון "בוגדת", "אויבת" ו"עוכרת ישראל". אז החליטה בן חי שגב לפנות ליועץ המשפטי לממשלה. "זה לא היה צעד פשוט עבורי, לפנות ליועמ”ש", היא מספרת, "אבל נולד קמפיין אגרסיבי, אלים ומאוד מסוכן נגדי ברמה האישית. אני חייבת להגיד ואני לא אמרתי את זה אף פעם אבל אני אומרת את זה בפעם הראשונה - הקש ששבר אצלי את גב הגמל זה כשהודעות טקסט הגיעו לבת שלי, בת ה־17. כשציירו אותי כעוכרת ישראל הייתי מוכנה לסבול, אבל לא יכולתי לשאת עוד כשזה הגיע לבנותיי".

יותר מדי רגולציה, לא במקום הנכון

ד”ר בן חי שגב מונתה לתפקידה ב־2014, לאחר שנבחרה על ידי ועדת איתור ואושרה על ידי הממשלה לכהונה של ארבע שנים. היא לא היתה רגולטרית שקטה, אבל כן היתה כזאת שדגלה בהסרת רגולציה מכבידה על חברות הכבלים והלוויין. בין היתר היא הורידה את חובת HOT ו־yes לבקש את אישורה לפני שהן מעלות ערוץ חדש; היא צמצמה ועדות ומחלקות סמך במועצה, מה שהביא לה גם ביקורת מתוך הארגון; והיא הובילה את שינוי הרישיונות הערוצים הייעודים - ערוץ 9, ערוץ 20, ערוץ 24 וערוץ הלא טי.וי - כך שתינתן להם אוטונומיה לגבי התוכן שהם משדרים ושידור פרסומות.

ועדיין, נושא אחד מהותי נותר ללא מענה - והוא היעדר הרגולציה על שחקניות חדשות בשוק הטלוויזיה שמשדרות על גבי האינטרנט, בין אם הן ישראליות, כמו סלקום tv ופרטנר TV, או בינלאומיות, כמו נטפליקס ואמזון. "מדינת ישראל נמצאת בפיגור שהוא רשלני בעיניי ביחס לכל העולם, ובמהלך הקדנציה שלי, כשהייתי מגיעה לכנסים בינלאומיים, התפללתי שלא יבקשו ממני להציג את מה שקורה בישראל. גם מעולם לא התנדבתי לדבר. כשנוכחתי מקרוב למה שקורה במדינות אירופה, פשוט התביישתי, הייתי מתכווצת ממבוכה. ובחצי השנה האחרונה היו לי שני אירועים שממחישים יותר מכל את המצב הזה", מספרת בן חי שגב.

“אחד האירועים האלה היה בנובמבר האחרון כשהשתתפתי לראשונה בכינוס של הרגולטורים האירופיים של מדינות אגן הים התיכון. התברר לי שאפילו מרוקו, טורקיה וקוסובו הרבה יותר מתקדמות מאיתנו ברגולציה. יש במדינות אלה רשות תקשורת כוללת, שמטפלת בסוגיות של שידורים באינטרנט ועוסקת ברגולציה על נטפליקס, גוגל, פייסבוק ויוטיוב. זה היה הלם מוחלט עבורי, כי זה שאנחנו בנחיתות מול אמריקה או אירופה זה כבר ידוע - אבל אלו שלוש מדינות שהן באמת לא סמל ומופת להתפתחות ודמוקרטיה בעולם, ובכל זאת הרגולציה שם לאין ערוך הרבה יותר מתקדמת. האירוע השני היה שנתבקשתי לארח את ראש רשות התקשורת של מולדובה לפגישה. כבר תוך כדי הסמול טוק איתו, פשוט רציתי שהאדמה תבלע אותי בתוכה. בסוף הסמול טוק אמרתי לו: ‘תקשיב, אני הכנתי פרזנטציה מאוד יפה, אבל אני לא חושבת שאני אציג אותה כי מתברר לי שאין לי מה לתרום לכם בכל הנוגע לרגולציה’. זה היה רגע מאוד מביך".

בית הנייר של נטפליקס. על אסדרת נטפליקס: "HOT ו־yes נושאות נטל רגולטורי מאוד כבד, אין לזה אח ורע בעולם. צריכה להיות אסדרה על סלקום, פרטנר ונטפליקס, בעיקר בהפקות מקור שהן לב העניין" צילום: נטפליקס

אם רגולטורית אומרת את המילים האלה, אז מי האשם במצב הגרוע של מדינת ישראל?

"הפוליטיקאים לא מסוגלים לגזור ולנתק את חבל הטבור שמאפשר להם אחיזה ושליטה בתקשורת. צריך להבין יש במועצה, ברשות ובתאגיד עשרות מינויים וזה דבר שכנראה הם מתקשים לוותר עליו. במובן מסוים קשה להם לוותר על העלייה לרגל לבעלי גופי השידור, על היכולת שלהם להשפיע עליהם ולקבל החלטות שנוגעות לכיס שלהם".

מדינת ישראל מסוגלת בכלל להכיל רגולציה על ענקיות כמו נטפליקס ואמזון?

"כן, צריכה להיות אסדרה של נטפליקס, אמזון, הולו וכדומה. כשאני אומרת אסדרה, זה לא אומר בהכרח להטיל עליהן חובות, זה אומר שהם צריכות להיות רשומות, מחויבות להגנה על קטינים, להתחייב שהן מגנות מפני שידורי שנאה וגם מחויבות לרב־תרבותיות ולייצוג מיעוטים. החובות צריכות להיות בעיקר בהפקות מקור, שזה לב העניין. יש פה היום מגרש משחקים לגמרי לא שווה. HOT ו־yes שהן באמת נושאות נטל רגולטורי מאוד כבד, אין לזה אח ורע בעולם, ומנגד יש שחקנים שמשחקים פריסטייל, כמו סלקום, פרטנר ונטפליקס. זה לא ייתכן שהמדינה תסתכל רק על פלח צר מתוך השוק. מה עוד צריך לקרות פה כדי שיבינו שצריך להתמודד עם זה?”.

שר התקשורת אמר שהצעת החוק שלו להסדרת שוק הטלוויזיה תטפל בזה, אבל "לא תהיה בגדר אור לגויים".

"ישראל נמצאת בפער עצום, וזה אולי לא היה כל כך נורא אלא שיש פה שוק שנאבק על חייו - אתה רואה את זה בברודקאסט ובשוק הפרסום שהולך ומתכווץ. טוב לא יהיה פה. תוסיף לכך את פייסבוק, אמזון וגוגל שמכרסמות עוד בשוק הזה ומשתלטות על הפרסום בישראל. איזה אור לגויים? אין לנו שום סיכוי להיות אור לגויים. הכול חושך אצלנו לעומת מה שקורה בחוץ”.

מה דעתך על מיזוג רשת ו־10? פיצול ערוץ 2 היה טעות?

"אין בברודקאסט שום מודל תכנוני. אין פה מקום לשלושה ערוצים, פשוט אין. יש מקום לשלושה ערוצים, רק אם רוצים שהם יהיו הפסדיים. אבל מי רוצה עסקי תקשורת שהם לא למטרות רווח? זה הדבר הכי נורא והכי מאיים על הדמוקרטיה. כשחשבו על הפיצול שאפו לדעתי לפלורליזם וגיוון, אבל קיבלנו למעשה חברת חדשות אחת שמשדרת בשני ערוצים. לא רק שהמטרה לא הושגה, אלא שההפך הושג. התעצם פה גוף שידור מונוליטי, רב עוצמה, שהוא ממש מונופול (חברת החדשות - י"ס)".

איוב קרא. על שר התקשורת: "היה בינינו עימות וזה לא סוד. עמדתי על דעתי שאני לא מוכנה ולא יכולה לדרוס את הכללים שאני מופקדת עליהם" צילום: עמית שעל

"לא בטוח שצריך את משרד התקשורת"

כחלק ממדיניות דה־הרגולציה שהנהיגה, בן חי שגב חושבת שיש גם לבטל את סעיף ההחזקה הצולבת, האוסר על אותו בעלים להחזיק בחברת טלוויזיה ובערוץ תקשורת יחדיו. לדבריה, הסעיף מהווה מחסום לכניסת משקיעים לשוק התקשורת. “אני חושבת שהדרך היחידה להחיות את השוק הזה, ולתת לו תוחלת חיים ושגשוג, היא לבטל את האיסור על בעלויות צולבות ולאפשר מיזוגים וסינרגיות בשוק הטלוויזיה", היא אומרת. "כשאתה מסתכל על כל מכלול הבעיות האלה, אתה באמת מבין שיש פיגור, פיגור גלקטי, ונדרשת פה מהפכה".

מה הדבר הראשון שצריך לעשות?

"להקים רשות תקשורת, שלא תוכל להיות חלק ממשרד ממשלתי כזה או אחר, אלא להיות עצמאית, עם תקציב משלה, ושלא תהיה כפופה לשום לחצים ושום הטיות. היא תמונה במכרז מקצועי על ידי הממשלה. לגוף הזה צריך שיהיו שתי זרועות - אחת שעוסקת בשידורים ושנייה שעוסקת בטלקומניקציה. אני בכלל לא בטוחה שיש עוד צורך במשרד התקשורת. מדינת ישראל היא המדינה האחרונה שאין בה רשות תקשורת מבין מדינות ה־OECD. כמו שקרה בנושא של רשות ההון, שה־OECD העמיד תנאים למדינת ישראל, יכול להיות שיקרה גם פה".

בעבר גם נדרשת לסוגיית ההפרדה המבנית של בזק, כחלק מהמגבלות על yes. מה דעתך בנושא?

“הגיע הזמן לבטל את המגבלות - גם על בזק וגם על HOT, ולאפשר להן לשווק סלים עם מוצרים שונים. אני חושב שזה יעשה טוב לצרכן, זה רק יטיב איתו ויאפשר לחברות להוריד מחירים. אנחנו בעידן של קונסולידציה, זה כאילו הכל עובד נגד המגמות בעולם - זה משהו בלתי נתפס. בעולם הולכים קדימה, ואצלנו הולכים אחורה”.

נושא סוער נוסף שעמד לפתחה של בן חי שגב חשפה היה ניהול מכרז ערוץ הכנסת. הוא ייזכר כאחת מנקודות הרתיחה בקדנציה שלה. הכול התחיל כשהמועצה יצאה למכרז חדש לבחירת מפעיל לערוץ, שעד כה הופעל על ידי חברת חדשות 2. במכרז החדש זכה ערוץ 20, אלא שהמפסידות במכרז עתרו לבג”ץ וטענו כי בחירת המפעיל היתה רשלנית. שנתיים אחרי סיום הזיכיון של ערוץ 2, זכתה לבסוף קבוצת RGE, בעלת ערוץ 10 בין היתר, להפעיל את ערוץ הכנסת. לא רייטינג מדהים, הסכמי חסויות או חזון עיתונאי עמוק הוא שהביא את חברות התקשורת להילחם במרחץ דמים ואגו על הפעלת אפיק 99, אלא 250 מיליון שקל שהובטחו להם כתקציב להפעלת הערוץ, לאורך 10 שנים, בעידן של אי־ודאות כלכלית בשוק התקשורת.

"היו פה חוקרים פרטיים שניסו להפליל חברי מועצה, חד וחלק", חושפת בן חי שגב לראשונה. "פשוט ניסו לטמון להם פח. מכיוון שזה היה אותו דפוס אצל כמה חברי מועצה אז אין לי אלא להסיק שמדובר פה במשהו מסודר ומאורגן. אותם חוקרים ניסו לעניין את חברי המועצה בקשרים עם משקיעים זרים בתחום התקשורת בארץ, וחברי המועצה כמובן לא נפלו בפח".

לחצו עליך ועל המועצה בזמן המכרז?

"מכרז הכנסת הוא קודם כל אירוע משברי מאוד מורכב. זו פעם ראשונה שהערוצים וחברות התקשורת התמודדו אחד נגד השנייה. אז צריך להביא בחשבון שיש פה מלחמה באוויר, בים וביבשה. זה היה ברור מהרגע הראשון שהמכרז הזה יהיה מלחמה ייצרית, רבת כוח ורבת לחצים. מהרגע הראשון היה ברור פה שיש שתי הצעות טובות - ההצעה של ערוץ 20 וההצעה של RGE. ההצעה של חדשות 2 ברמת התוכן הייתה מאכזבת. היא לא הגשימה את הציפיות, לא שלנו ולא של הכנסת, ולא הכילה את השינויים שרצינו להוביל בערוץ. הם ככל הנראה הציעו פחות ממה שהם יכולים. כל ההתנהלות שלהם מעידה על זה שהם היו בטוחים בניצחונם. הם באו מתוך עמדה של כוח, מתוך עמדה של מונופול. זאת התנהגות מוניפוליסטית אופיינית קלאסית לפי הספר".

ומה לגבי ההתנהלות שלך? בכל זאת ביטלת את הזכייה של ערוץ 20 בעקבות העתירות ויצאת לבחירת זוכה חדש.

בן חי שגב מפנה את האצבע המאשימה כלפי היועץ המשפטי של המועצה (עו”ד דודו קובסניאנו), שניהל את המכרז דאז: "הוא הגיע פתאום עם פרשנות משפטית משלו למכרז, זה שינה את המהות שלו והיה צורך בשינוי המכרז. הבעיה היתה פה משפטית בלבד. נקלענו למצב הזה ואני בסופו של דבר מאוד שלמה עם הבחירה".

וערוץ 20 שנשאר בלי כלום?

"אני חושבת שזה טוב ונכון שיהיה ערוץ שנותן ביטוי לימין במדינת ישראל. אבל אני חושבת שזה חבל שהוא לא עושה את תפקידו. חבל שהערוץ באמת לא מצליח לבצר את מעמדו ולגבש לעצמו תעודת זהות של ערוץ שמרני עם אוריינטציה ימנית כמו למשל ערוץ פוקס באמריקה. מה שחסר שם זה תפיסה ועבודה עיתונאית רצינית ומקצועית ואחראית ולא מוטה. גם הימין היה רוצה לראות פה ערוץ לא חובבני, מוסט ופועל על פי שיקולים פוליטיים".

אצבע מאשימה נוספת מפנה בן חי שגב להתנהלות המדינה בנוגע למיזם עידן פלוס, בו לטענתה לא משקיעים מספיק: "אחד המחדלים הגדולים ביותר של המדינה", היא מגדירה את עידן פלוס ומוסיפה: "המדינה יוצאת להפרטה, אבל המכרז לא התרומם והוא גם לא יתרומם בעתיד. עכשיו כשרוצים להחיות את המיזם הזה, זה כמו לנסות למכור אייפון 4 כשאייפון 11 כבר עומד לצאת. מי ירצה את הדבר הזה?".

מחברת החדשות (חדשות 2) נמסר: "חברת החדשות חשפה באמצעות עתירתה לבג”צ כשלים מהותיים במכרז ערוץ הכנסת ובתהליך קבלת ההחלטות של ועדת המכרזים. יפעת בן חי שגב חתומה על הכשלים הללו בכך שעמדה בראש ועדת המכרזים אשר התעקשה לאשרר את החלטתה הראשונה לבחור בערוץ 20. הליך הבחירה כולו נוהל בהתנהלות מוזרה. אנו בהחלט מבינים את תסכולה ומאחלים לה בהצלחה".