עדות פייסבוק וטוויטר בסנאט: האם השנאה היא מקור רווח?

האם שנאה היא רווחית?

השאלה הזו הייתה אחת בקרב כמה שאלות חשובות שנשאלו אתמול, במהלך עדותם של שריל סנדברג מפייסבוק וג'ק דורסי מטוויטר בפני ועדת המודיעין של הקונגרס האמריקאי. השניים הוזמנו כדי לספר על התקדמותם במלחמה באיום הפייק ניוז והמעורבות הזרה בפוליטיקה האמריקאית. הסנאטורית קמלה האריס הפנתה את השאלה לסנדברג, ובעצם כך משכה את תשומת הלב אל מוקד לא חדש של בעייתיות ברשת החברתית - למה פייסבוק תמיד צריכים דחיפה כדי להתמודד עם גילויי שנאה?

סנדברג, לרווחת כולם, היא דוברת הרבה יותר נינוחה וממוקדת מצוקרברג, רק שלא מדובר ברף גבוה במיוחד והפעם נבחרי הציבור הוכיחו, בניגוד לאפריל האחרון, שהם מעוניינים פחות בהצגות פוליטיות ויותר בקבלת תשובות קונקרטיות. כמה מהסנאטורים ניסו למשוך את הדיון לעבר משבר האופיאטים בארה"ב, קריצה למדינות השמרניות שנוטות לסבול מאחוזים גבוהים יותר של התמכרות לסמי מרשם על פני סמים בלתי חוקיים. ואולם, הדיון עדיין התמקד בתכליתו המקורית; נראה שרפובליקנים ודמוקרטים כאחד הבינו, כי הנושא המרכזי שעל סדר היום הוא ביטחון האזרחים ככל הנוגע למידע, גילויי שנאה, דמוקרטיה, וכמובן צנזורה.

דורסי וסנדברג לפני מתן עדותם צילום: מסך משידור ישיר של CSPAN ביוטיוב

מנכ"ל טוויטר ג'ק דורסי הפתיע נבחרי ציבור מימין ומשמאל עם עדות כנה, רצופת התנצלויות והרכנות ראש במקום תירוצים. בעדותו הודה שכן - יש הטייה בטוויטר, ולא - זה לא מה שאתם חושבים: הטענות המופרכות על הטייה נגד אנשי ימין אמנם התבדו ולמעשה, נראה שההיפך הוא הנכון. אך מסתבר שאלגוריתם טוויטר העלים או הוריד דירוג של כ-600,000 משתמשים ברחבי העולם בתוצאות החיפוש, חלקם פוליטיקאים רפובליקנים - מה שהוליד אולי את המונח "חסימות הצללים". בנוסף, העניין הזה האכיל את הלהבות הגבוהות ממילא של המדורה הקונספירטיבית. "אנחנו צריכים להשתפר", אמר דורסי לעיתים תכופות במהלך עדותו, "ואנחנו עובדים על זה".

ואכן פייסבוק וטוויטר צריכים להשתפר, לכל הכיוונים. יחד עם ערכים כמו חופש הביטוי ודמוקרטיה, סנדברג ודורסי שניהם הכירו בצורך לקדם את ההגנה על המשתמשים שלהם מפני מתקפות ההופכות את המרחב הווירטואלי ללא מהנה ולא בטוח. טוויטר ופייסבוק כאחת לא מעוניינות להיות "הבוררות של האמת", כפי שניסחו זאת, אך שתיהן הודו שוב ושוב בחשיבות העליונה של המלחמה בבוטים ופייק ניוז, למען יאריכו הפלטפורמות ימים ולא יקברו יחד עם מייספייס בתהום השכחה של האינטרנט.

לחנך את בזוס

חברות ענק אמריקאיות מתבקשות לתת את הדעת על התנהלותן לא רק במדיה החברתית, כי אם גם בסקטורים נוספים: הצעת חוק חדשה של ברני סנדרס, שהוצגה בסנאט אמש, גורסת כי על חברות ענק כמו מקדונלדס, וולמארט ובמיוחד אמזון לשלם מס בהתאם לתכניות המממשלתיות עליהן נשענים עובדיהן. היה ותתקבל, הצעת החוק הרדיקלית תעביר את הנטל האדיר של סבסוד מזון וטיפולים רפואיים מגופים ממשלתיים חזרה אל החברות שמשלמות שכר רעב לעובדיהן, באמצעות 100% מיסוי על תכניות אלה למעסיקים. סנדרס נתן לה שם קליט: Stop Bad Employers by Zeroing Out Subsidies Act, או בקיצור - Stop BEZOS.

עשיר וטוב לו. ומה עם העובדים? בזוס

ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון ונכון לעכשיו האיש העשיר בעולם, הוא לא סתם מקור ההשראה לתכנית, אלא סמל מושלם לבעיה עליה מצביע סנדרס. "אמזון שווה יותר מטריליון דולר. אלפי עובדים שלה נאלצים להסתמך על תלושי מזון, דיור ציבורי ותכניות רפואה ממשלתיות כדי לחיות. כך נראית כלכלת תרמית" צייץ סנדרס, והצביע על חוסר הצדק המשווע. אם אמזון שווה טריליון דולר, ובזוס עצמו שווה מעל 168 מיליארד, האם הוגן שעובד ממוצע שלה ירוויח 28 אלף דולר בשנה בלבד? סוגיית הצדק בצד, האם הגיוני שגם בחלום הליברטריאני המתוק ביותר, חברה לא תיאלץ לשלם את המחיר האמיתי של תנאי ההעסקה שלה?

על אף חוסר החיבה שהנשיא טראמפ ורפובליקנים נוספים חשים כלפי בזוס, קשה להאמין שהצעת חוק כזו - סוציאליסטית להחריד ועם פוטנציאל בעייתי משל עצמה - תעבור. ואף על פי כן: נתונים עצמאיים מראים כי 10% מעובדיה של אמאזון בפנסילבניה ואוהיו, ויותר מ-30% מעובדיה באריזונה, נאלצים להסתמך על תכנית ממשלתית לתלושי מזון. עובדי וולמארט עולים מיליארדים בשנה למשלם המיסים האמריקאי, ומקדונלדס באותה סירה.

הפגנה של עובדי אמזון נגד תנאי העסקתם צילום: רויטרס

בסופו של דבר מישהו יצטרך לתת את הדעת על אלפי ומיליוני העובדים העניים והנתמכים-ממשלתית שהשיטה הזו יוצרת, איך קפיטליזם חסר מעצורים שבו עשירים ותאגידים בקושי משלמים מסים מתיישב עם כוח אדם שחלקו הגדול מסתמך על כספי מיסים כדי לשרוד, ולמה בדיוק מעמד הביניים נדרש להמשיך להדק את החגורה כדי שבזוס יוכל להמשיך לגלגל 260 מיליון דולר ביום.

משחקים של גדולים

נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי, תומאס באך, סדק את האופטימיזם האמיץ שנבנה מצד הקהילה המקוונת כשהכריז שספורט אלקטרוני לא יהיה חלק מהמשחקים האולימפיים, לפחות לא בעתיד הקרוב.

בראיון עם איי פי שנערך בתחרות המשחקים האסייתיים - שנחשבה על פי רבים צעד לפני האולימפיאדה - הסביר באך: "אנחנו לא מקדמים אלימות או אפלייה באמצעות תוכנית אולימפית", בהתכוונו לאופיים האלים של משחקי המחשב. "משחקי ההרג-לכאורה האלה", הרחיב, "הם מנוגדים לערכים האולימפיים ולא יוכלו להתקבל".

אלים מדי לאולימפיאדה

למורת רוחם של חובבי ה-e-Sport, קהילה לא מבוטלת בגודלה, ישנם גם מכשולים נוספים. היעדרם של סטנדרטים אחידים בספורט למשחק הוגן, מניעת שימוש בסמים, חיסרון גוף מארגן ומרכז ועוד הועלו כסיבות נוספות מדוע גיימינג עדיין לא אפוי מספיק כדי להיות חלק מהאולימפיאדה, והן לא חסרות ביסוס. הקהילה העולמית ההולכת וגדלה שמתעניינת בגיימינג מקצועי לא צריכה להרים ידיים, כי אם להפנות תשומת לב ולגייס משאבים להסדיר את הספורט, בצורה שתאפשר לו להיות חלק מהזירה העולמית.

קצרצרים

1. השימוש העולמי בפייסבוק אולי המשיך לגדול בעשרות אחוזים בתחילת השנה, אך אם הטרנד הנוכחי בארה"ב מהווה סימן לבאות, יש לה סיבה להיות מודאגת. סקר חדש של מכון pew מראה כי 42% מהמשתמשים בארה"ב לקחו הפסקה של מספר שבועות או יותר מהפלטפורמה, כאשר 26% מהנשאלים מחקו אותה לחלוטין מהטלפון שלהם. יותר מחצי מהמשתתפים בסקר שינו את הגדרות הפרטיות שלהם בשנה החולפת ובסה"כ יותר מ-74% מהנשאלים עשו לפחות אחד משלושת הדברים שלעיל, כאשר כמעט בכל המקרים הנתח הדמוגרפי הצעיר יותר (מתחת לגיל 65) היה פי 2 פעיל יותר בנקיטת הצעדים. חלק ניכר מהטרנד ניתן לייחס לפרשת קיימברידג' אנליטיקה ודליפת מידע פרטי של מיליוני משתמשים, אך כשהגיל הממוצע של המשתמשים עולה בהדרגה ונוחות השימוש בפלטפורמה רק הולכת ומתדרדרת, כנראה שכל הסימנים מצביעים על ממלכה בדעיכה. מצד שני, במבט אופטימי לעתיד - אולי אם כולם יעזבו את פייסבוק לטובת שאר הפלטפורמות היא תחזור להיות מקום בילוי מהנה, כמו ב2007. זוכרים?

2. אפליקציית המדיטציה הפופולרית Headspace לוקחת נשימה עמוקה ומזנקת לעבר יתרון תחרותי: בינה מלאכותית. הדספייס רכשה לאחרונה חברת את אלפיין AI ומתכוונת לשלב הנחיה קולית מבוססת בינה מלאכותית לתוך האפליקציה, לטובת 31 מיליון המשתמשים העולמיים שלה. הנחייה קולית מוקלטת מהווה כבר עתה חלק משמעותי מרוב תכניות המדיטציה המקוונות, ובשוק נישתי אך גדל במהירות של יותר ממיליארד דולר בשנה, ה-AI של אלפיין יכולה לעשות את ההבדל בשביל הדספייס, שמוערכת כבר עתה ב-320 מיליון דולר.

3. ואפרופו מדיה חברתית ומדורות קונספירטיביות: מלך הקונספירציות לבית infowars ופרסונה נון-גרטה בכל פלטפורמה חברתית, אלכס ג'ונס, החליט להופיע בשימוע בסנאט כדי לעשות את שני הדברים האהובים עליו: לקדם את עצמו, ולהטריל את הממסד. ג'ונס, שזכה בחודשים האחרונים לסנגוריה נלהבת מהממסד הרפובליקני לאחר שנחסם מכל מקום אפשרי כמעט, לא התקבל הפעם בסבר פנים יפות. למעשה, הצופים זכו לשמוע את הסנאטור המתון-בד"כ מרקו רוביו, שמסיבת העיתונאים שלו הופרעה על ידי ג'ונס, מאיים "לטפל בו" בעצמו. רפובליקנים נדהמים טרם התאוששו מהתקרית ההיסטורית בה גילו באותה עת כי אלכס ג'ונס הוא אכן בלתי נסבל כפי שכולם טוענים, וכי למרקו רוביו ישנם עדיין שיירי עמוד שדרה.