ועידות ניו יורק 2022 ועידת ישראל-יוון לונדון 2023 ניו יורק 2024 כלכלה ירוקה כנס מיליון להייטק Power in Diversity הוועידה הלאומית לאנרגיה פינטק 2022 עתיד הרפואה ועידת הנדל"ן 2021 פינטק 2023 TECH TLV שבוע הסטארטאפים 2023 HealthTech משפיעות על הכלכלה The next big thing כנס כלכלת הקנאביס ועידת האנרגיה 2022 פינטק דיסקונט פריפריה טק חדשנות באשראי שבוע הסטארטאפים 2024 Banking AI Mentor Class מקומי.קום 2024 פורום היוניקורנס 2022 ארכיון הוועידות The Hi-Tech Effect Meet&Tech ועידה לאומית לתשתיות אי-קומרס 2021 Agrifood Tech כנס הגיוון הכלכלית הלאומית 23 כנס יזמים ותעשיינים פורום היוניקורנס שבוע הסטארטאפים 22 כנס האיקומרס IPM SUMMIT Expanding Horizons FoodTech2023 שוק ההון 2024 AISRAEL 2024 כנס התחדשות עירונית Israeli Climate Awards המוח האוטיסטי איקומרס 2022 השקעות גלובליות כנס הענן והדאטה שוק ההון 22 TechTLV2022 Innovation Cocktail Work after Work הפורום הכלכלי ערבי כנס ביטחון המזון מיאמי 2024 ניו יורק 2021 כנס השירות 2022 גיימינג 2022 טוקיו 2023 כנס אחריות סביבתית כלכלת הנדל"ן Roadshow Event כנס סייבר 2022 ClimateTech תחזיות 2024 מובילות את ישראל שבוע החדשנות 2022 גיימינג 2023 אקדמיה שעובדת כנס מוסדיים FOODTECH 2022 GeoInt360 שבוע החדשנות Tech@Work לוגיסטיטק Open Banking שש אחרי המלחמה כנס בילינסון לחדשנות טק עצמאות PropTech ecommerce 360 Tech on the Beach ועידת החוסן הישראלי הייטק 2022 כנס המטרו 2023 ועידת האנרגיה 2021 צמיחה בעולמות האשראי RoadShow Event 23 כנס AI לונדון 2024 ביטחון אנרגטי Let's Talk Cyber כנס כלכלת המחר הכלכלית הלאומית 22 נגישות בטוחה Early on the spot משלחת העסקים לפריז TechTLV2024 הכלכלית הלאומית 24 Future of Higher Education לונדון 2022 Work Tech השקעות בראי גלובלי כנס הצמיחה שוק ההון 2023 מפתחים בחזית 2023 +Startup +Startup Let's Talk Fintech ליברליות אונליין ניהול פיננסי השקעות ופיננסים כנס החלל 2024

ישרוטל היא הזוכה בתחרות המעסיק החברתי של כלכליסט לשנת 2018

במקום השני זכתה חברת סודה סטרים ובמקום השלישי חברת חשמל. למעמד הפיינליסטיות הגיעו השנה תשע חברות והתחרות לא התמקדה רק בתנאי השכר של העובדים, אלא גם במידה בה החברה מקדמת נשים ואוכלוסיות מודרות ואיך היא דורמת להגברת השיוויון וקידום התעסוקה בפריפריה

נעמי צורף 17:4705.09.18

חברת המלונות ישרוטל היא הזוכה בתחרות המעסיק החברתי של "כלכליסט" לשנת 2018. הזוכה הוכרזה בוועידה הכלכלית הלאומית של "כלכליסט" ובנק לאומי שנערכה היום. במקום השני זכתה חברת סודה סטרים ובמקום השלישי חברת חשמל. 

 

 

למעמד הפיינליסטיות הגיעו השנה 9 חברות - סטרטסיס, חברת חשמל, ישרוטל, קופת חולים מאוחדת, חברת תעשיות אבן וסיד, אלביט מערכות, בנק יהב, מגדל וסודהסטרים. 

 

 

 

השופטים היו, היו"ר השופטת בדימוס הילה גרסטל; פרופ’ משה צבירן, דקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א; חנוך ברקת, מייסד ויו”ר קרן דואליס להשקעות חברתיות; תא”ל (במיל.) וח”כ לשעבר עמירה דותן; עו”ד נעמה קאופמן־פס, משנה למנכ”ל במשרד הכלכלה, ועורכת "כלכליסט" גלית חמי.

 

גולן כהן, סמנכ"ל משאבי אנוש בישרוטל אמר לאחר ההודעה על הזכייה: "בענף שהוא עתיר בכוח אדם, זה הדבר הכי חשוב לנו. אנחנו מתייחסים לעובדים בצורה הטובה ביותר כדי שהענף יתקדם שמענו ונמשיך לטפל בהם היטב".

 

נבחנה מדיניות ההעסקה של החברה כלפי עובדים עם מוגבלות

 

התחרות לא התמקדה רק בתנאי השכר של העובדים. הפרמטרים שנבדקו כללו בין היתר בדיקה עד כמה החברה מקדמת נשים לעמדות בכירות  ועד כמה החברה מקדמת העסקה וקידום של אוכלוסיות בתת תעסוקה, כמו ערבים, עולים חדשים או חרדים.

 

 

נציגי החברות הזוכות: במרכז גולן כהן מישרוטל שזכתה במקום הראשון  נציגי החברות הזוכות: במרכז גולן כהן מישרוטל שזכתה במקום הראשון צילום: עמית שעל

  

פרמטרים נוספים בדקו מה מדיניות ההעסקה של החברה כלפי עובדים עם מוגבלות, כיצד מתייחסת החברה לעובדים שיוצאים מהחברה, עד כמה היא מסייעת לעובדים בפיתוח מקצועי ובניית קריירה. מה יחס החברה לאיזון הרצוי בין פנאי לעבודה, האם היא משתפת את עובדי החברה ברווחים באמצעות בונוסים ואופציות ועד כמה היא תורמת להעסקה איכותית בפריפריה.

 

מטרת התחרות היא לעודד חברות לפתח מודלים חדשים של העסקה חברתית - מודלים שיסייעו בהקטנת פערים כלכליים בין ציבורים שונים בישראל, בין מרכז לפריפריה, ויספקו לעובדים הזדמנויות לצמוח ולהתקדם.

  

התחרות התקיימה זו השנה החמישית. בעבר זכו בתואר המעסיק החברתי רשות ניירות ערך, ביטוח ישיר, שטראוס ואסם. רשות ניירות ערך זכתה במקום הראשון בשנה שעברה בין היתר בזכות העובדה ש־7% מעובדיה הם עובדים עם מוגבלות שמועסקים כעובדים קבועים ובשכר זהה לזה של יתר העובדים. בנוסף לכך, שכר עובדי הקבלן שעובדים ברשות גבוה מהשכר במשק, ועובדים מצטיינים מקבלים תוספת שכר.

 

"המשאב היקר ביותר הוא העובדים"

 

"מה זה עסק חברתי?", שאלה עורכת "כלכליסט" גלית חמי. "האם זה האם זה עסק שדואג להכשיר את עובדיו לאורך תקופת העסקתם ולדאוג להם גם לאחר שיצאו לפנסיה? שדואג לקהילה? או שזה עסק שדואג לאיזון בין חיי המשפחה לעבודה או עסק ששומר על פערי פערים נמוכים בין מנהלים לעבדים? איך אפשר להשוות בין פס ייצור שאינו זקוק לעובדים בעלי השכלה טכנולוגית לבין חברה טכנולוגית? אלה רק חלק מהסוגיות שמעסיקות אותנו מידי שנה בבואנו לבחון את החברות המתמודדות"

 

"התחרות היא הזדמנות נדירה עבורנו לקבל חשיפה מבפנים לרצפת הייצור, לחדרי ההנהלה, לניהול המשאב היקר ביותר והוא העובדים. אותו כוח שמניע את העסקים קדימה ונמצא מחוץ לאור הזרקורים. אותם מאות אלפי עובדים שקמים בכל יום לעבודה, מבלים בה את מרבית שעות היום ולא תמיד זוכים לתשומת הלב הרצויה. הקריטריונים להשתתפות בתחרות כוללים סביבה ארגונית, יחסי עבודה, פערי שכר, שמירה על רלוונטיות תעסוקתית של העבודים ומידת הגיוון והתעסוקתי הקיימים בחברה".

 

"אלה נתונים שחברות רבות מעדיפות לא לחשוף אות להתמודד איתם ביום יום. מבחינתנו כל חברה שבוחרת להתמודד ולחשוף את הנתונים היא כבר זוכה. לא רק משום שבחרה לחשוף את החלקים הפחות גלויים, אלה גם בחרה לבחון אותם בעיני עצמה. בניסיון הרב שצברנו לימד אותנו עד כמה התהליך הזה הוא כלי עזר לחברות עצמן וההכוחה לכך היא שהחברות חוזרת החברותש לא הגיעו לגמר ומתמודדות מחדש", אמרה חמי.

 

יו"ר חבר השופטים, השופטת בדימוס הילה גרסטל: "חוויותי כשופטת בתחרות מורכבות מסדרה של הפתעות. ההפתעה הראשונה היא עצם קיומה של תחרות אותה מוביל גוף תקשורת לא על פי פרמטרים כמו שווי מניה. חוויתי השנייה גם היא הפתעה והיא לאור המפגש עם הפרמטרים שמהווים את הבסיס לבחירת הזוכים. מדובר בפרמטרים של שילוב אנשים עם מוגבלות, נשים. מיעוטים, פערי שכר - פרמטרים שמעידים על איכפתיות, חשיבה שונה שמעבר לצד הכלכלי נטו של המעסיק ושל גוף התקשורת שמארגן את התחרות. מדובר בחברות גדולות מאוד לצד קטנות, חברות פרטיות וממשלתיות, יצרניות ונותנות שירותים, וכולן חרטו על דגלן יעדים ומטרות לא כלכליים נטו שאינם מובנים מאליהם. החוויה הרביעית היוותה גם היא הפתעה בשילבה והיא נוגעת לפעילות של אותן החברות ש"מיישמות הלכה למעשה, את הפאן החברתי. לא כדי לצאת ידי חובה, אלא מתוך חשיבה עמוקה וראיה אסטרטגית של היותן מעסיקות, חשיבה על העובד על חייו,תנאיו,דרכים לשימורו ושמירת האיזון הנכון בין עבודתו לבין הפנאי שלו כו גם הרצון ליצור גיוון והטרוגניות של העובדים".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x