הוועידה הלאומית
"תר"ש גדעון יושמה בהצלחה - עכשיו צריך להסתכל אל עבר שנת 2030"
תא"ל אריאלה קנול לזרוביץ', היועצת הכספית לרמטכ"ל והממונה על אגף תקציבים במשרד הביטחון התייחסה בוועידה הכלכלית הלאומית לתוכנית הרב שנתית של צה"ל שהחלה ב-2015. "הביטחון מביא שקט - אבל השקט הזה עולה"
"התוכנית הרב שנתית של צה"ל, תר"ש גדעון, שהחלה בשנת 2015, יושמה בהצלחה. אבל צריך להסתכל קדימה, ולא 5 שנים אלא 12 שנים. צריך להסתכל אל שנת 2030". את הדברים אמרה היום (ד') תא"ל אריאלה קנול לזרוביץ', היועצת הכספית לרמטכ"ל והממונה על אגף תקציבים במשרד הביטחון בוועידה הכלכלית הלאומית 2018 של "כלכליסט". לדבריה "אנחנו מנסים לייצר שפה משותפת בין הדרג הבכיר ביותר בצה"ל לאיומים ולמה צריך לתת מענה".
- בפמן: "התחזקות השקל התחדשה - ותימשך. הפתרונות נמצאים מחוץ לבנק ישראל"
- ניר שטרן תוקף את המדינה ואת בזק: המצב בשוק הסיבים זה ברמה של מחדל עולמי
- מנהל רשות המסים: "נפרסם בקרוב מסלול ירוק מיוחד שיתמודד עם רפורמת המס של טראמפ"
קנול לזרוביץ' אמרה בראשית דברי כי כשנכנסה לתפקידה לפני פחות משנה, "ידעתי מה תוכנו פחות או יותר אבל לא ידעתי מה ההרגשה. ההרגשה של שילוב יום יומי אחר מנושאים קטנים לנושאי הרי גורל בין הכלכלה לביטחון. יש מתח מובנה בין צרכים ביטחוניים הגדלים הדינאמיים למציאות שמשתנה לבין המשאבים שלעולם יהיו בחוסר. זה שיעור פשוט. מה שלא דמיינתי לעצמי זו את ההרגשה שבשילוב שבין השניים. הרבה פעמים אני נתקלת בביטחון שתורם לכלכלה אבל גם נתקלת ביכולת של כלים תקציביים וכלכליים להגביר את תפוקת הביטחון בצורה משמעותית".
"אני מגיעה לדבר על ביטחון ותקציב כשכולם שמחים שקיים שקט יחסי במדינת ישראל וכמו שתמיד אומרים הצבא יילחם ובתל אביב לא ירגישו שום דבר; אבל הצבא לא מרגיש את השקט הזה כלל וכלל בכל יום עשרות גדודים עמלים על הביטחון השוטף בכלל הגבולות של מדינת ישראל בכל לילה ממריאים מטוסים וקיבלנו פלאש קטן לאירועים האלה בכל רחבי המזרח התיכון בפעולות מאוד מורכבות".
"כל זה נעשה בשיתוף פעולה בין גופי הצבא. קוראים לפעילות הזאת המב"ם - המערכה שבין המלחמות. הביטחון מביא שקט אבל השקט הזה עולה. הביטחון עולה היום יותר. יש דוגמא קלאסית שנותנים שמטוס F35 עולה פי 5 ממטוס של F15 מלפני 30 שנה. יש דוגמאות קטנות שמסבירות למה ביטחון עולה יותר - הביטחון החשאי עולה יותר. המערכה שאנחנו חשופים לקצה שלה, רוב המערכה חשאית - החשאיות עולה יותר ביטחון בעידן הסייבר והביג דאטה הוא ביטחון הרבה יותר מורכב שעולה פי כמה וכמה. אם פעם טיל היה 90% ברזל ו-10% טכנולוגיה, היום זה מתהפך מבחינת העלות; 90% זה טכנולוגיה והתמודדות עם החסמים בסביבה ו-10% זה ברזל וחומר נפץ".
תא"ל אריאלה קנול לזרוביץ' צילום: עמית שעל
"כשיצאנו בתוכנית רב שנתית גדעון ואחר כך כשנחתם הסכם כחלון-יעלון המציאות הייתה אחרת. כיום מדובר על השינוי שחל בשלוש-ארבע השנים האחרונות. זה שינוי שאנחנו נותנים לו מענה מדי יום. התר"ש זו לא סיסמה או פלקט במשרדי הצבא - זו תוכנית שמקיפה באמצעות 12 תוכניות אב מענה מתוכנן ורב שנתי לאיומים שעמדו בפני צה"ל ב-2015. אני מאוד שמחה מהתחקיר שביצענו בצה"ל לקבוע שהתוכנית הזאת ממומשת במלואה. אנחנו נכנסים לשנה רביעית במימושה. עשינו את כל הפעילויות וקידמנו את כל יכולות האב שעליהן סיכמנו".
לדברי קנול לזרוביץ', קיומה של תר"ש גדעון מ-2015 נעשתה "לצד הפניית מיליארדי שקלים על מנת לתת מענה לאיומים ולאתגרים שלא היו כאן לפני 3 שנים. השילוב שאנחנו עמלים עליו כל כך בין הפעלת הכוח שזה שריר מסוג אחד, ומצד שני להפעיל שריר אחר לגמרי - שעובד בקבועי זמן ארוכים יותר עם תוצרים אחרים והסתכלות אחרת - מהווה סינרגיה שנותנת לצה"ל את יכולת ההרתעה שלו ולהתמודד עם מצבים יומיומיים".
עוד לדבריה, "הגענו לסיומה של התר"ש ובמסגרת זו אנחנו מסתכלים קדימה לשנת 2030. כשמסתכלים לשם רואים איומים ואתגרים אחרים. אנחנו מנסים לייצר שפה משותפת בין הדרג הבכיר ביותר בצה"ל לאיומים ולמה צריך לתת מענה. הדרך למתן המענה הזה הרבה יותר יעילה כשהוא מבוצע בתוכנית סדורה וארוכת טווח ולא בתוכנית שהיא אד-הוק או שלפעמים כבר לא אפקטיבית".
"אמר אחד האלופים בשיח בכירים שביטחון אכן עולה הרבה - אבל בואו תנסו מלחמה. זה כדי לעמוד על הצורך והתועלות בתוכנית רב-שנתית וממוקדת ושנותנת מענה בזמן לאיומים רלוונטיים. כשיצאנו למלחמת לבנון השנייה, העלות למשק היתה 22 מיליארד שקל - רק מחצית היתה ההוצאה הביטחונית. גם ב'צוק איתן' היו עלויות משמעותיות למשק. באמצעות המב"ם אנחנו מנסים לייצר מציאות שתמנע את המצב הבלתי רצוי של מלחמה. הדבר השני הוא האנשים - האנשים עושים ביטחון. אנשים טובים נשארים בצה"ל למול 3 רכיבים - אתוס, הוקרה וגמול. אני לא אפתח את עניין האתוס שהוא חלק מהד.נ.א של צה"ל - מרוח הלחימה והאנשים שבו - אבל צריך לא לשכוח שאנשים טובים גם עולים. במציאות הכלכלית עם האבטלה הנמוכה אנחנו צריכים כלים להשאיר את האנשים הטובים בצה"ל. גם הכלים שמטמיעים בהכשרות אבל גם ביכולת התגמול. צה"ל לא יכול להתקיים ללא אנשיו; ואני לא מדברת רק על הפירמידה הסייבריסטית שיושבת ב-8200".
לסיום, אמרה קנול לזרוביץ', כי "המשאבים של צה"ל נותנים מעטפת חזקה שמוכיחה את עצמה מדי יום וגם בראייה השנתית מתאימה לאיומים. מבצעים תהליכי ביצוע שאין להם אח ורע בצבאות אחרים. מול כל זה התפקיד של אנשיי ושלי הוא לאפשר את זה".
