בלעדי לכלכליסט
המהפכה של זאב בילסקי: הקלות שבס בדרך לביטול
תקנות שבס שאפשרו לקבלנים להגדיל את מספר הדירות מעבר לתוכנית הבנייה - בדרך החוצה, כך חושף יו"ר מטה הדיור. המהלך יפחית את היקף הדירות הנבנות, אולם יאיץ את קצב הבנייה, שכן הליך ההקלה והמחלוקות סביבו גרמו לעיכובים רבים
מטה הדיור באוצר בראשותו של זאב בילסקי מקדם בימים אלה מהלך לביטול ההליך הידוע כ"הקלת שבס" על גרסאותיו השונות, במסגרתו רשאים קבלני בניה למגורים לדרוש, תוך כדי הליך הוצאת היתר הבנייה, הגדלה של מספר הדירות ושטחי הבנייה מעבר למה שקובעת תוכנית הבנייה לקרקע שבבעלותם. מדובר במהלך מפתיע, שכן רק לפני שנתיים וחצי חוקקה הממשלה חוק המרחיב משמעותית את היקף תוספת הבנייה שיכלו יזמים לקבל במסגרת ההקלה.
הסיבה לרצון לבטל כליל את ההקלה כעת היא שעם התרבות היתרי הבנייה הניתנים במסגרת יוזמת "מחיר למשתכן", נוכחו במטה הדיור כי הליך ההקלה מעורר לא פעם התנגדות חריפה בקרב זוכי התוכנית שאף מגישים התנגדויותיהם לוועדות התכנון, ובתוך כך מביא לעיכובים של חודשים רבים, שעשויים להגיע אף עד לשנה ולמעלה מכך עד התחלתה של הבניה בפועל.
בראיון ראשון שנערך עמו מאז נכנס נכנס לתפקיד בחודש אפריל, ואשר צפוי להתפרסם במלואו בערב ראש השנה, הסביר בילסקי ל"כלכליסט" את הסיבות לצעד: "אנחנו חייבים לצמצם את משך זמן הרישוי והוצאת ההיתרים. אם נחסוך את הזמן הזה אנחנו נביא הרבה מאד דירות נוספות שנמצאות היום בדרך", אמר, "לכן, אחד הדברים שאנחנו שוקלים עכשיו זה ביטול ההקלות. בחנו את עצמנו וראינו שכל תהליך נושא ההקלות מכניס אותך למסלול התנגדויות של שנה, לפעמים יותר. לכן היום אנחנו בוחנים לבטל את כלל ההקלות ואז התהליך יתקצר פלאים ונהפוך למדינה נורמלית".
עם זאת הבהיר בילסקי - לשעבר ראש עיריית רעננה, חבר כנסת מטעם קדימה, ויו"ר הנהלת הסוכנות היהודית - כי הוצאת המהלך לפועל אינה ודאית, ותלויה בהתפתחויות הפוליטיות בחודשים הקרובים. שאת מאחר שהתקנות מעוגנות כיום בחוק, וביטולן מצריך שינוי חקיקה. לכן, במטה הדיור זקוקים לכך שהקואליציה תשרוד מספיק זמן, על מנת לאשר את המהלך במושב הכנסת הקרוב.
"יצירת עיוותים תכנוניים"
תקנות שבס המקוריות תוקנו בימי העלייה הגדולה מחבר העמים בראשית שנות ה־90, וקרויות על שם מי ששימש כמנכ"ל משרד ראש הממשלה באותה העת, שמעון שבס. בשל הצורך הדוחק בהגדלת מספר הדירות, קבעה התקנה כי בסמכות הרשות המקומית לאשר בהליך של "הקלה", כלומר הליך מהיר שאינו מצריך שינוי של תוכנית הבנייה, תוספת של עד 20% במספר הדירות — ובלבד ששטח הבנייה הקבוע בתוכנית לא ישתנה. לפני חמש שנים שינה שר הפנים גדעון סער את התקנות וקבע כי ניתן יהיה להגדיל את מספר הדירות בעד 30% ללא הגדלה בשטח הבנוי שקובעת התוכנית.
אולם לפני שנתיים וחצי קידמה הממשלה שינוי משמעותי יותר בהקלה, אשר לראשונה הסמיך רשויות מקומיות להגדיל גם את שטח הבנייה עצמה ב־20% מעבר למה שנקבע בתוכנית, תוך שאת מספר הדירות ניתן יהיה להגדיל בעד 30%. הפעם אף עוגן המהלך בחקיקה ראשית, ונודע כ"הקלת שבס־כחלון". מהלך זה אף הגדיל לעשות וחייב את הרשות המקומית בחוק להגדיל את כמות הדירות שתאשר ב־10% לפחות.
מהלך זה זכה לביקורת מצד גורמים רבים, שראו בו מהלך אנטי־תכנוני, אשר מרוקן למעשה את הליך התכנון מתוכן. מהשיחה עמו עולה כי גם בילסקי מסכים לביקורת: "כל עיר עושה לעצמה היום תוכנית מתאר. התוכניות הללו ייקבעו בדיוק כמה דירות ניתן יהיה לבנות איפה. אי־הוודאות שקיימת היום יוצרת הרבה מאד בעיות".
פקיד בכיר אמר ל"כלכליסט" כי הוא מברך על השינוי. "מדובר בתקנות שיצרו אינספור עיוותים תכנוניים. הרבה עיריות וועדות תכנון קימצו בזכויות הבנייה שהעניקו, מתוך הנחה שמאוחר יותר יתווספו דירות. מדובר בהקלות שמעודדות תופעות של שחיתות בשלטון המקומי. ועדת התכנון המקומית דנה בתוספת זכויות ששווה מיליוני שקלים והתמריץ לנסות להשפיע על נבחרי הציבור לאשר אותן הוא אדיר".
הזוכים מגישים התנגדויות
את השפעתן השלילית של הליכי ההקלה ניתן היה לזהות לפני כשנה, כאשר קבוצות זוכים בשני פרויקטים של מחיר למשתכן בשכונת הרקפות בראשון לציון חגגו בספטמבר 2017 הישג, כשבאופן תקדימי קיבלה ועדת התכנון המקומית חלק מהתנגדויותיהם.
עם זאת מדובר היה בניצחון מר. שכן היזמים פנו להליך של ערר בוועדה המחוזית שהוביל להתמשכות ההליכים לרישוי הפרויקט.
בשכונת גליל ים בהרצליה, עתרו זוכי מחיר למשתכן בפרויקט של אפריקה ישראל מגורים נגד העירייה ונגד החברה, בנימוק כי תוספת דירות לפי הקלת שבס כבר אושרה בפרויקט מבלי שניתנה להם אפשרות להתנגד, שכן מועד הגשת ההתנגדויות חלף בטרם זכו בדירתם.
גם בעירו של בילסקי, רעננה בשכונת נאות שדה החדשה, הגישו הזוכים התנגדויות נגד הקלות השבס, וכך גם בנתניה. ויש דוגמאות רבות ונוספות.
הראיון המלא עם זאב בילסקי ביום ראשון הקרוב, במוסף החג לראש השנה של כלכליסט