לא מתווכחים עם הצלחה: לובשים פולו ומשחקים גולף

בכל הקשור במכוניות סופר־מיני, כלומר מכוניות שהן יותר גדולות ממיני ויותר קטנות ממשפחתיות, לרוב יצרני הרכב יש חופש פעולה יוצא דופן. אחרי הכל, מדובר בפלח שוק שנהנה ממכירות מצוינות באירופה. הצמיחה המהירה במכירות רכבי הכביש־שטח לא ממש משפיעה עליו, והוא פופולרי בקרב צעירים, משפחות צעירות וכל מי שמעוניין במכונית שלא תהיה גדולה מדי או משפחתית מדי, קונספט שלמען האמת די זר לרוב הרוכשים בישראל.

חופש הפעולה הזה גורם לחברות כמו סיטרואן, פיג'ו, רנו, סיאט ואחרות לייצר מכוניות סופר־מיני איכותיות ומדליקות. במקרה של פולקסווגן המצב מעט מורכב יותר שכן סט ההוראות שמקבלים מעצבי ומהנדסי פולקסווגן בבואם לתכנן פולו חדשה כולל את ההנחיה הברורה "תעשו מיני גולף". כי פולקסווגן גולף היא רב־מכר, ומה שעובד עבור פולקסווגן גולף חייב לעבוד עבור פולקסווגן פולו. תפיסת המיני גולף רק מתחזקת לנוכח ריבוי המתחרות שיש לפולקסווגן פולו: סיאט איביזה וסקודה פאביה, צמד רב־מכר שחולק עם פולו שפע של רכיבים, החל במנוע וכלה בשלדה. סיאט תפסה את משבצת השובבה. סקודה תפסה את משבצת ההגיונית. אז פולו תופסת את משבצת הגולף.

ואכן, פולקסווגן פולו היא בעצם גולף קטנה. אין מה לעשות. היא די דומה לגולף, אך היא יותר עגלגלה. היא גם הפולו הגדולה ביותר שיוצרה עד כה, מעט יותר מארבעה מטרים, הרבה מעבר לממדיה של פולו המקורית, ההיא שפולקסווגן הורתה למעצביה בפעם הראשונה לעשות כמו גולף, אבל קטן יותר. עם זאת, לפולו יש את מה שהופך את הגולף עד היום לייחודית: היא נראית איכותית. מאוד. במיוחד בצבע שחור מאיים.

הדמיון לגולף הגדולה ניכר במיוחד בחלק הקדמי, אך דווקא החלק האחורי יותר מעניין. בדור החדש, השמיני במספר של פולו, יש חלון אחורי עגלגל שמצליח לרדת אחורה בזווית חדה בלי לפגוע יותר מדי בראשים של הנוסעים שיושבים מאחור. גם תא המטען סביר בהחלט בגודלו. פולו שלנו היא פולו בכירה, זו שמאובזרת גם בגג נפתח. מנוע ליטר אחד, עם טורבו. יש לה גם חישוקי גלגלים גדולים ומערכת בקרת שיוט אדפטיבית. היא נאה, אך לא ממש מושכת מבטים. סיאט איביזה שחולקת עמה מכלולים רבים, יודעת למשוך מבטים.

עד היום לא נולדה מכונית שמורכבת בה מערכת מולטימדיה עם תוכנות ישראליות שפועלת כראוי. זה לא קיים. מפעילים את ווייז, הרדיו משתתק. מסנכרנים את הטלפון, הגג נפתח. רוצים לצפות בתחנת הרדיו, בדיוק אי אפשר. מערכת המולטימדיה המקומית של פולקסווגן פולו היא הדבר הקרוב ביותר שיש למערכת מקורית. היא עובדת הכי טוב, למתחרים יש בהחלט ממה ללמוד. כל התוכנות, ווייז, פנגו, תחנות רדיו, כולן זמינות לשימוש. יש אפילו אפשרות לעבור בין המסכים. בעידן בו ללקוחות רבים כבר לא אכפת איזה סמל יש למכונית, מערכת המולטימדיה קובעת אם מדובר ברכב משובח. אם לשפוט לפי מולטימדיה, פולו היא מכונית מצוינת.

פולקסווגן פולו. מבט מבפנים צילום: אוראל כהן

למערכת המולטימדיה המשובחת של פולו מחובר תא נוסעים משובח לא פחות. איכות החומרים מרשימה בשביל מכונית סופר־מיני, המושבים מעולים, גם מאחור, ומסכי המגע מרשימים. אם זאת, האבזור חסר. לא ציפינו לקבל בלם יד ידני בגרסה הבכירה ביותר של הפולו, וחמור מכך: היצע מערכות הבטיחות בעייתי. מחד פולקסווגן פולו מצוידת במערכת בקרת שיוט אדפטיבית מצוינת. היא יודעת לשייט בכביש מהיר ולהאט כשהיא מתקרבת למכונית שמקדימה. היא יודעת אפילו לזחול בפקק בלי שהנהג יצטרך לגעת בדוושות. אך אין לה מערכת ראויה להתרעה על סטייה מנתיב. במקום זה יש לה מערכת בהתקנה ישראלית שיוצרת שפע של רעשים טורדניים, אך לא ממש עושה משהו כדי להציל את הנהג במקרה חירום. ציפינו ליותר, לא קיבלנו.

פולו החדשה שוקלת יותר מטונה אחת, ויש לה מנוע בנפח של ליטר אחד. מדובר בנתון שמעלה סימני שאלה גדולים. לא רק בפולו, גם בסקודה אוקטביה למשל, שמקבלת את אותו מנוע טורבו קטן. התשובה: אם אוקטביה סוחבת, פולו סוחבת מצוין. ופולו אכן סוחבת מצוין. למנוע יש טורבו, 115 כוחות סוס, תיבת הילוכים כפולת מצמדים מצוינת. המקרה היחיד שבו מורגש היסוס מסוים הוא כשפולו זוחלת במהירויות עירוניות. אז המנוע הקטן נמצא מחוץ לטווח הכוח שלו. התיבה מעט מתבלבלת, והמנוע רועד מעט. אלה מקרים נדירים שדורשים היכרות אינטימית עם חסרונותיה של הפולו, כלומר לרוב הלקוחות זה לא יקרה בכל מקרה.

איכות הנסיעה של פולו גבוהה. פולו היא מאותן מכוניות שפשוט מהונדסות כמו שצריך. אך היא גם אחת מהמכוניות האלה שאסור חס וחלילה שמתכנניה יעשו אותה טובה מדי. אם ההיגוי יהיה יותר מדי חד, היא תפגע במכירות של סיאט איביזה. אם ההתנהגות תהיה יותר מדי בטוחה, מישהו ירכוש פולו במקום פאביה. ואם היא תהיה ממש טובה, אז הלקוחות לא ירצו לקנות גולף. זה נשמע כמו מתכון לכישלון, אך בפולקסווגן מבינים שפולו חייבת, סליחה ממש רוצה, לשמש כסמן ימני של התנהגות של רכב אירופי, והיא אכן כזו.

לפולו יש את מה שאין לסיאט ולסקודה: היא מצליחה להשיג את כל התכונות הרצויות. קודם כל, היא מהנה לנהיגה כמו סיאט; שנית, היא נותנת תחושת ביטחון גבוהה כמו סקודה. העניין הוא שפולו מרגישה מאוד גרמנית. כבישים משובשים לא ממש מזיזים לה. איכות השיכוך שלה מצוינת, התנהגות הכביש שלה ניטרלית ובטוחה להפליא. אוטו כיף. יש גם פולו GTI ספורטיבית, קל להמר על מקדם חיוך גבוה.

ועל איכות משלמים. פולו בגרסת הגג הנפתח עולה 120 אלף שקל, סכום נכבד עבור מכונית סופר־מיני. יש מתחרות שמשווקות גרסאות מאוד מאובזרות בכ־100 אלף שקל. אולי הן לא גרמניות כמו פולו, אך הן צ'כיות, ספרדיות, צרפתיות, וכולן טובות מאוד. מה עושים? בוחרים בפולו בגרסה הבסיסית יותר, 95 כוחות סוס, גלגלים קטנים יותר, בלי גג נפתח, אך עם כל היתר - שעלותה 112 אלף שקל, נמוך יותר אך לא ממש זול לקטגוריית סופר־מיני.