חשיפת כלכליסט
מאפריקה ועד מרכז אמריקה: 15% מהכנסות שיכון ובינוי חשודות כנגועות בשוחד
בלב פרשת השוחד של שיכון ובינוי עומדים פרויקטים בניגריה, חוף השנהב, גאנה, אוגנדה, קניה, טנזניה וגואטמלה שאחראים על יותר מ־60% מהכנסות החברה בחו"ל. בשתי פשיטות על משרדי החברה אספה המשטרה מידע רב על הפרויקטים, שמצטרף להקלטות שקושרות את בכיריה לפעילות הפלילית לכאורה
הממדים האדירים של פרשת השוחד והלבנת ההון בשיכון ובינוי מתחילים להיחשף. המשטרה ורשות ניירות ערך אספו עד היום מידע וראיות לגבי עשרות מכרזים שבהן זכתה החברה־הנכדה SBI שוויץ והחברות־הבנות שלה בלפחות שבע מדינות. החשדות שנבדקים נוגעים למכרזי תשתיות בלפחות שש מדינות באפריקה — ניגריה, קניה, אוגנדה, חוף השנהב, גאנה וטנזניה - ולמדינה אחת במרכז אמריקה - גואטמלה.
- לא רק באפריקה: חוקרים פשטו על סניף חברה נכדה של שיכון ובינוי במרכז אמריקה
- מקורב לשרי אריסון: "למשטרה אין שום דבר קונקרטי נגדה ונגד אפרת פלד"
- "אין סיכוי שלשרי אריסון היה איזשהו מושג על מעשי שיכון ובינוי באפריקה"
לפי הדו"חות הכספיים של החברה ל־2017, לשיכון ובינוי יש 30 פרויקטים במדינות אלה (ראו תרשים). ההכנסות מהפרויקטים האלו בשנה זו הסתכמו ב־937 מיליון שקל. לשם השוואה וכדי להבין את ההיקף, כלל הכנסות החברה מפעילות התשתיות בחו"ל, הכוללת גם את מוזמביק, קולומביה וארה"ב (טקסס), עמדה על 1.5 מיליארד שקל באותה שנה; וכלל הכנסות החברה הסתכמו ב־6.4 מיליארד שקל. כלומר, ההכנסות מהפרויקטים החשודים מהווים כמעט 15% מכלל ההכנסות של שיכון ובינוי ויותר מ־60% מהכנסות החברה בחו"ל ב־2017.
ל"כלכליסט" נודע שבשתי פשיטות שביצעה המשטרה על משרדי שיכון ובינוי באיירפורט סיטי, בפברואר ומרץ, אספו החוקרים מידע רב הנוגע לפרויקטים בשבע מדינות אלה. בנוסף, כפי שנחשף בעבר ב"כלכליסט", בידי המשטרה הקלטות של בכירים, וכן חומר חשבונאי רב, הקושר לכאורה בכירים בחברה לתשלומי שוחד.
במקביל לחקירה שמתנהלת בישראל, מנהלות הרשויות בגואטמלה חקירה נוספת ונפרדת נגד חברת־בת נוספת של שיכון ובינוי – SBI תשתיות. לפני כשלושה שבועות, כך דיווחה החברה, חוקרים מקומיים הגיעו לסניף החברה לצורך איסוף חומרים. החקירה נוגעת לחשד שלפיו שר לשעבר במדינה קיבל שוחד מכמה חברות, בהן שיכון ובינוי.
 | |||
בכירי שיכון ובינוי גזרו עמלה מהשוחד?
עוד נודע כי צוות החקירה בוחן טענות שעלו במסגרת תביעה שהגיש ב־2015 מנהל הכספים של SBI באפריקה לשעבר עמוס הדר שלפיה בכירים בחברה גזרו קופון מכספי השוחד ששולמו לקידום ענייני החברה. בתצהיר שהגיש הדר במסגרת התביעה שהתנהלה בבית המשפט המחוזי בלוד — שהסתיימה בהסכם פשרה — הוא טען שהיה עד למה שקרוי Kick back – "עמלה" מתוך כספי השוחד שחוזרת לבכירים.
"התלוננתי", כתב הדר בתצהיר, "שיש לי חשש מבוסס בקשר ל'התנהגות' בכירים בסניף בקניה. כספים שמיועדים כ'תשלומים שונים' למוטבים, חזרו לבכירים בחברה כ־Kick back. כמה פעמים ראיתי מעטפות נמסרות. כמו כן, 'מוטבים' התלוננו בפני. הראיתי למנכ"ל SBI חשבוניות פיקטיביות שהם אישרו ושדרשו תשלום מזומן לנותני שירותים שלא ביצעו את העבודה".
עם זאת, הדר לא חשף בתביעתו מיהם הבכירים שנהנו לכאורה מהכספים. שיכון ובינוי הכחישה בכתב ההגנה את הטענות, שלא הגיעו לבירור במסגרת ההליך האזרחי.
בנוסף נודע כי המשטרה ביקשה לאחרונה מבית משפט השלום בראשל"צ לאשר לה לעיין במידע שהועתק מטלפונים ומחשבים השייכים למנכ"ל SBI עד לאחרונה רוני פאלוך. פאלוך, אחד החשודים המרכזיים בפרשה, הטיס בעבר את הטלפונים והמחשבים במיוחד לישראל, העתיק את המידע ומסר אותו לסנגורו, עו"ד ירון ליפשס ממשרד כספי ושות'.
מימין: בעלת השליטה הקודמת בשיכון ובינוי שרי אריסון ומ"מ מקום המנכ"ל והיו"ר לשעבר משה לחמני. נחקרו בפרשה יחד עם עוד 17 בכירים בעבר ובהווה צילום: סיון פראג'
עם פתיחת החקירה הפלילית הוציא בית המשפט צו שבו חייב את עו"ד ליפשס להעביר את המידע שהועתק לידי המשטרה. עם זאת, בשלב זה החומר נותר עדיין במעטפה אטומה לאור טענתו של עו"ד ליפשס שהמידע שקיבל מפאלוך חוסה תחת חסיון עו"ד־לקוח.
"חומרי המחשב הועברו אליי לצורך ייעוץ משפטי מקצועי בקשר להליך בדיקה פנימי שביצעה שיכון ובינוי בעניינה של SBI", טען עו"ד ליפשס בתגובה שהגיש לבית המשפט. לדבריו, פאלוך שכר את שירותיו עוד בטרם נפתחה החקירה הפלילית בישראל, לאור הבדיקה הפנימית שערכה שיכון ובינוי, ועל כן הוא העביר לו את החומרים לצורך ייעוץ. "הבדיקה נוהלה בשוויץ, בתיאום עם התובע השוויצרי, על ידי פירמת רואי החשבון דלויט ומשרד עורכי דין מקומי בשוויץ שנשכרו על ידי שיכון ובינוי", הוסיף עו"ד ליפשס, שהסביר שהבדיקה החלה לאחר ששי סקף, חשב החברה בקניה לשעבר, הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. "מתברר, אפוא", טען ליפשס, "כי חומרי המחשב הועברו אליי מפאלוך ללא קשר לחקירה הפלילית, ועוד בטרם ידע על דבר קיומה".
"עוה"ד אינם מקלט לחומרים שחשודים מבקשים למלט"
במשטרה דוחים את הטענות. ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) טוענים שפאלוך לא יכול לבקש להטיל חיסיון גורף על כל החומרים, ואם בית המשפט יסכים לכך, חשודים יהפכו את עורכי דינם למקלט שבו יסתירו חומרים מהמשטרה. כמו כן הם מציינים שחברת שיכון ובינוי, שהחומרים שייכים לה לכאורה, הסכימה להסרת החיסיון באמצעות משרד גורניצקי ושות'. עוד מציינים במשטרה כי חשוד אחר בפרשה, מנהל אזור אפריקה בנו ארביט, שהעתיק גם הוא חומר מהמחשבים והניידים שלו ומסר אותם לעורך דינו, הסכים להסיר את החיסיון.
"העובדה שהתקן האחסון - שעליו העתקי הטלפונים והמחשבים שהוטסו לישראל - נמצא פיזית במשרדו של הסנגור", טען בתגובה לבית המשפט רפ"ק עו"ד עודד אררה מיאח"ה, "אינה הופכת את תכולתו באופן אוטומטי וגורף לחסוי מכוח חסיון עו"ד־לקוח. משרדי עורכי דין אינם מקלט לחומרים שחשודים מבקשים למלט מחקירות פליליות באצטלה של חיסיון".
דיון בבקשת המשטרה להסרת החיסיון יתקיים בשבוע הבא.
