ישראל, ארה"ב ואחרות מנעו דיון באו"ם על הגבלת רובוטים רוצחים

רובוט מחסל? אהלן וסהלן

מי מפחד מרובוטי ההרג? לא ארה"ב ורוסיה, שיחד עם אוסטרליה ודרום קוריאה מנעו דיון בכנס האו"ם בז'נבה סביב איסור השימוש במכונות הריגה אוטונומיות על בסיס בינה מלאכותית (lethal autonomous weapons systems - LAWS). לצד המעצמות הללו וכנגד כל שאר משתתפי הכנס התייצבה גם ישראל בחסימת הדיון. כמדינה שמתקדמת במיוחד בפיתוח מערכות נשק אוטונומיות, בפרט מהסוג המעופף, יתכן שיש לנו פה אינטרס כלכלי.

מל"ט אמריקאי משגר טיל נגד שריון

המדינות הנ"ל כן חתמו על מסמך הבנות בלתי מחייב התומך במטרה, אך באין מועד עתידי לדיון מחייב על איסור רובוטי הרג, או סנקציות מוסכמות, ברור לחותמים ולסובבים אותם בדיוק מה המסמך הזה שווה. מובילת הקמפיין העולמי לעצירת רובוטי ההרג, מרי וורהם מסרה: "זו אכזבה, כמובן, שמספר מועט של מעצמות יכול לעצור את רצון הרוב".

ועדיין, הקמפיין ממשיך לצבור תאוצה ו-וורהם אינה אומרת נואש; לפי נתוני הקמפיין העדכניים הוא זוכה לתמיכה של 26 מדינות, חלקן צפויות יותר וחלקן צפויות פחות. אילו מדינות תומכות באיסור גורף של שימוש ב-LAWS? ארגנטינה, קוסטה ריקה וברזיל ובל נשכח חסידות זכויות אדם ידועות כמו עיראק, אלג'יר, קובה, מצרים, ונצואלה, פקיסטן וכמובן הפלסטינים.

הרחפנים באים לשדה הקרב

ככל שיתקיים, הדיון בנושא צפוי להיות מורכב; קשה למצוא דרך למנוע מיריבים שאינם נשמעים לאמנות האו"ם - כמו סין רוסיה - להילחם נגדנו באמצעים אלו, ועל אמצעי המיגון שלנו להיות תואמים ביכולותיהם. עם זאת, דהירה עליזה לצד טראמפ ופוטין אל עבר מכונות הרג שמקבלות עצמאית החלטות לא נראית כמו תגובת נגד מדודה והגיונית.

האו"ם מנהל דיונים על האם לנהל דיונים כבר חמש שנים, כנחש המעכל עצמו. ובינתיים, הטכנולוגיה ממשיכה ומתקדמת. נותר רק לקוות שנשאר מספיק זמן כדי שכולנו נתעשת, לפני שרק סירי ואלקסה ישארו פה לרדות ברומבה.

השכן שוב צועק על הילדים

בקהיר פורסם אתמול כי עבד אל פתח א-סיסי, נשיא מצריים החמישי בשבע השנים האחרונות, חתם על אישור חקיקה למניעת חדשות מזויפות. החוק שם כל חשבון מדיה החברתית עם 5,000 עוקבים ומעלה תחת מעקב נוסף, הפעם של רשות התקשורת הממשלתית, שזכאית לחסום את החשבונות אם יתפסו כשהם מפיצים מידע כוזב. החוק האורווליאני הזה לא עומד לבדו: בחודש שעבר חתם א-סיסי על אישור חקיקה נגד פשעי סייבר. בפועל, מדובר בחוק המאפשר לרשויות החוק לחסום אתרים המפרסמים תוכן המהווה "איום על ביטחון המדינה", לתפיסתם.

נשיא מצרים א-סיסי צילום: רויטרס

האירוניה בחקיקה האחרונה זועקת לשמיים: כהונתו של א-סיסי החלה ב 2014, רק שני נשיאים ושלוש שנים קצרות לאחר אחת המהפכות המשמעותיות ביותר בתולדות המדינה. המהפכה של 2011, שלימים הפכה לחלק מרכזי מסדרת מהפכות המכונה האביב הערבי. היא לא הייתה מתאפשרת בלי המדיה החברתית, ובלעדיה א-סיסי לא היה מגיע לשלטון ומסוגל להעביר חוקים דכאניים שימנעו את המהפכה הבאה.

הפגנות המחאה בכיכר תחריר, 2012 צילום: אי פי אי

אופטימיסטים היו אומרים שמדובר בחוקים הגיוניים בבסיסם, או תגובת נגד קצת מגושמת למציאות חדשה עם איומים משתנים; אבל קשה להיות אופטימיים בהקשר של המשטר הנוכחי ויחסו לחופש הביטוי: מאז דצמבר שעבר ממוקמת מצריים במקום השני בעולם בכליאת עיתונאים ובמקום 158 מתוך 180 במדד חופש התקשורת העולמי. הדירוגים הנ"ל יצאו זמן קצר לפני שהשלטונות המצריים החליטו לכלוא זמרת פופ בשם לילה עמאר, בעקבות קליפ בשם Bos Omak, משחק מילים לגבי חמות שתלטנית. עמאר זכתה לחלוק את הזרקורים עם זמרת יותר מוכרת, שרין עבד-אל-וואהאב, שהעזה להתלוצץ שהמים של הנילוס לא סופר נקיים ואולי עדיף מינרליים. וואהאב תשתחרר מהכלא לאחר ריצוי מאסר של חצי שנה, בעוד שעמאר תבלה שנתיים במאסר, יחד עם עוד כוכבת פופ, שימה שמה, שהוציאה קליפ 'פרובוקטיבי מדי' לחיך המצרי.

אם כך מגיבים השלטונות המצריים למשחק מילים מעט סר-טעם או בדיחה לא מוצלחת במיוחד, לא צריך להפעיל יותר מדי דימיון כדי לראות בצמד החוקים החדשים מה שהם: חלק אינטגרלי ממסע האימה וההפחדה של השלטון הנוכחי כלפי אזרחי המדינה, בתקווה למנוע ממצרים להפוך להיות באמת מה שהיא כבר על הנייר: דמוקרטיה.

העוזבים הדמעה

אם פרשתם מפייסבוק בזמן האחרון, אתם בחברה טובה: לפחות שבעה בכירים בחברה הודיעו על עזיבתם בשנה האחרונה, שעדיין רחוקה מלהסתיים. אחד מהבכירים האלה, מייסד WhatsApp יאן קום, לא ניאות להתאפק עוד 3 חודשים ונאלץ להשאיר 400 מיליון דולר על השולחן במניות. אם זה נשמע הרבה, שותפו שנשבר כבר בנובמבר 2017, שילם על השנה הזו של שקט יחסי כ-900 מיליון דולר במניות לא ממומשות.

ויתר ועזב. קום צילום: בלומברג

מה גורם לכל הבכירים האלו לעזוב את פייסבוק? הרבה סיבות. בכמה מקרים, כמו של קום, מדובר במחלוקות חריפות עם המנכ"ל צוקרברג וסמנכ"לית התפעול שריל סנדברג. במקרה של בכירים ועובדים אחרים, הסיבה היא כעס על ההתנהלות הקלוקלת של החברה יחד עם חוסר היכולת לעצור אותה, או חרטה על החלק שלקחו הפורשים בבניית החברה ומעלליה. 

דוברי פייסבוק מנסים ומצליחים במידת מה לפזר ספינים על ארגון מחדש של המערכת סטייל כיסאות מוזיקליים, ועל כך שבעצם יש להם יותר מדי טאלנטים ומנכ"לים בפוטנציה כך שהעזיבות הגיוניות. הטענות הללו אמנם לא מופרכות אך הן לא הסיבה העיקרית לנטישת הספינה; סביר הרבה יותר שמדובר בערימת הסקנדלים הבלתי נגמרת שמכרסמת ביסודות וגורמת לכל מי שרוצה עתיד בעמק הסיליקון לחפש אדמה יבשה, ומהר.

1. האקרים מצאו נשק חדש לסחוט בעלי עסקים: אתרי הביקורות. ביום ראשון שעבר קבוצת האקרים המכנה עצמה STD פנתה אל חברת CheapAir בדרישה שיעבירו לחשבונם 1.5 ביטקוין (כ-10,000 דולר) תוך שלושה ימים - או שיהרסו את שמה הטוב דרך ביקורות משמיצות. ההאקרים המדוברים מכוונים גם לאתרי ביקורות הנחשבים מהימנים במיוחד כמו טריפ אדוויזר ו-yelp, משום שבאחרון לא ניתן להסיר ביקורות שאושרו ובשניהם יש אלגוריתם שמאשר הופעת ביקורות אותנטיות בלבד, לפחות עד עכשיו. "אנחנו לא מתכוונים לשלם לביריוני הסייבר" אמר מנכ"ל CheapAir, שחברתו היא רק אחת מתוך 15,000 שהגישו תלונה דומה השנה ל-FBI. ואכן, גורמי החוק מעריכים כי תשלום לסוחטים לא יסייע למנוע שימוש לרעה במידע או פגיעה בחברה. הפיתרון? אולי הגיע זמן שאתרי הביקורות יתאימו את המערכת שלהם למציאות המשתנה, ויאפשרו לעסקים מותקפים לפעול בזמן אמת למגר את התופעה.