מקום 2
הרמטכ"ל גדי איזנקוט: המבוגר האחראי ששומר על שיח שפוי
השינוי הגדול שעשה רא"לגדי איזנקוט הוא בניסיון השמרני שלו דווקא למנוע מלחמה והגדלת תקציב
יותר מזה: הוא תרם לגיבוש התפיסה כי האיומים על ישראל התמתנו במידה מסוימת, מה שבין היתר תרם להעלאת דירוג האשראי של ישראל על ידי S&P בחודש שעבר. בזמן שליברמן ושר האוצר משה כחלון רבים ביניהם על הטייטל של מר ביטחון, איזנקוט מונע מהממשלה הזו לשרוף הכל כדי לגרוף קולות מימין, בדרך לבחירות הבאות. מול ליברמן הוא היה הכוח הממתן סביב סוגיית התקציב, ואחד ההישגים הבולטים שלו הוא דווקא הניסיון למנוע שינוי. מדובר, כרגיל, בתקציב הביטחון האימתני: ההסכם שנחתם ב־2015 בין כחלון לשר הביטחון לשעבר יעלון קבע תקציב נכבד למערכת הביטחון (כ־60 מיליארד שקל, לא כולל תוספות שונות) ובצדו סיכום להקפאת תוספות נוספות, "אם לא יקרו אירועים חריגים".
עד עתה שמר איזנקוט על השקט הזה, אפילו בשעה שליברמן דורש תוספות של 4 מיליארד שקל, וגם בזמן שכחלון ונתניהו פתחו במרוץ חימוש שעומד כעת על הגדלת התקציב ב־40 מיליארד שקל במשך עשור. בניגוד לסיבובי תקציב קודמים, הפעם הדרישות לא לוו באיומים מפחידים של בכירים בצה"ל לגבי עצירת אימונים או חוסר מוכנות למלחמה. הרמטכ"ל העדיף לדבוק בהסכם (שנוח כמובן גם לו), ולא לדרוש עוד ועוד תקציבים שינגסו בהכרח בתקציבי המשרדים האזרחיים. מגמה דומה סימן הרמטכ"ל גם כשקידם צעדי התייעלות משמעותיים, כולל קיצוץ של 4,000 תקנים ואיחודי אגפים, בהתאם לתוכנית הרב־שנתית של צה"ל.
לדירוג המלא של 100 המשפיעים לשנת 2018 לחצו כאן
אבל אסור להתבלבל: יש עוד דרך ארוכה עד שהרמטכ"ל יפסיק את המימון הציבורי האגרסיבי של אנשי הקבע שאינם לוחמים. כבר חודשים שצה"ל מטרפד כל ניסיון להשלים את ההסכם הנוגע לפנסיות של אנשי הקבע, כך שבינתיים ההתחייבות להפחית את פנסיית הגישור (עד לגיל הפרישה) הממוצעת מ־18 אלף ל־12 אלף שקל לא מתממשת, למרות החוק שחוקק בעניין.
על הישגו של איזנקוט בשמירה על השפיות ועל הקופה, מעיבה דרישתו של נתניהו לפתיחת התקציב ולתוספת של כ־40 מיליארד שקל בעשור הקרוב. דרישה זו מגיעה, לטענתו של נתניהו, על רקע התגברות האיומים על ישראל והצורך בהערכות אליהם, והוא הציג אותה לקבינט במסגרת מסמך “תפיסת הביטחון 2030” שגיבש. היא מלמדת יותר מכל שבאקלים הפוליטי הנוכחי, גם לכוחו של המבוגר האחראי יש גבול.