חושד/ת ברשלנות רפואית ? 5 נורות אדומות

אמנם, לא כל נזק שנגרם במסגרת טיפול רפואי כגון ניתוח או פעולה רפואית אחרת, הוא תוצאה של רשלנות רפואית. כמעט לכל טיפול ברפואה, ודאי לניתוחים, ישנם סיבוכים "לגיטימיים", דהיינו סיבוכים מוכרים של אותה פעולה רפואית אשר חלקם אינם ברי מניעה, גם אם פועלים הרופאים בהתאם להנחיות המקובלות. יחד עם זאת, מטרת הרופאים היא לרפא וכלל ידוע באתיקה הרפואית הוא "ראשית- אל תזיק" או כמקור הביטוי בלטינית Primum non nocere. אם הרופא הזיק, מקום בו ניתן היה להימנע מהנזק שנגרם, יכולה להיות לנפגע עילה טובה לתביעת רשלנות רפואית.

לא אחת אנו נתקלים במקרים של מטופלים (או במקרי פטירה חלילה- בני משפחותיהם), שניזוקו בשל אירוע לב או שבץ מוח, ואשר מדווחים לנו שקדמו לאירוע פנייה או מספר פניות לרופא המשפחה, לחדר המיון או למוקד רפואי. במקרים שכאלו אנו מגלים לפעמים שתלונות החולה בפני גורמי הרפואה אליהם פנה המטופל לפני האירוע, לא טופלו כפי הנדרש, ושאילו היו פועלים כנדרש, אז האירוע החמור היה נמנע- בבחינת הקדמת תרופה למכה. כך למשל שכיחות פניות של מטופלים לרופא המשפחה בשל תלונות על לחץ בחזה, המיוחסות להתקררות, כאבי בטן או כאבי שלד, בו בזמן שבדיעבד מסתבר שדובר בסמני אירוע לבבי שלא פורשו נכון בשל רשלנות הרופא. לכן, המלצתנו היא שבמקרה של אירוע רפואי חמור שהתרחש בסמוך לאחר פניית המטופל לגורמי רפואה, פנה/י לייעוץ עם עו"ד לרשלנות רפואית.

נורה אדומה נוספת אמורה להידלק, כאשר מטופל מאובחן בשלב מתקדם של מחלת הסרטן. על פי רוב, גופנו מאותת לנו כשמשהו לא תקין- כך למשל ירידה בתיאבון, כמו גם שינויים בהרגלי התזונה וירידה במשקל, עלולים ללמד על מחלה המתפתחת כגון גידול בקיבה או במעי. לעתים אנו נתקלים במקרים של חולים שאובחנו עם מחלת סרטן בשלב מתקדם ומפושט, כאשר קדמו לכך תלונות בפני גורמי הרפואה (בדרך כלל רופא המשפחה) אשר לו זכו להתייחסות המתאימה, היו מובילות לאבחון המחלה בשלב מוקדם יותר ומפושט פחות. ככל שמדובר במחלה ממאירה, לגורם הזמן ישנה חשיבות רבה - אבחון מוקדם עשוי להציל חיים, בעוד איחור באבחנה עלול להביא למוות בטרם עת. משכך, המלצתנו לפנות לייעוץ עם עורך דין לרשלנות רפואית, במקרים של אבחון מחלת הסרטן בשלב מתקדם.

• תינוק שנולד עם מומים מולדים

מקרה נוסף המצדיק בירור של רשלנות רפואית, הוא לידת ילד עם מומים שלא אובחנו במהלך ההריון. קיימות כיום מגוון רב של בדיקות סקר בהריון שמטרתן לוודא כי העובר מתפתח כראוי וכי אינו סובל חלילה ממומים מולדים ו/או מסינדרום גנטי כזה או אחר (כגון: שקיפות עורפית, סקירת מערכות, דיקור מי שפיר, צ'יפ גנטי ועוד). אמנם, על אף ההתפתחות הטכנולוגית עדיין ישנם מקרים בהם לא ניתן לזהות מום או סינדרום כזה או אחר, אולם הרבה פעמים נוכחנו לדעת כי התעלמות מממצאים בבדיקות הסקר השונות, מנעה אבחון מראש של בעיה קשה בעובר המצדיקה הפסקת הריון. במקרים אלו יכולים ההורים לתבוע פיצוי במסגרת תביעה של "הולדה בעוולה" בשל שלילת הזכות לפנות, לו היו מיודעים ומעוניינים בכך, לוועדה להפסקת הריון. לפיכך, במידה שנעשו בדיקות הריון לשלול מומים ועל אף זאת נולד ילד בעל מום, מומלץ לפנות לייעוץ עם עורכי דין לרשלנות רפואית.

נזקים ליולדת או לעובר סביב הלידה מהווים גם הם סיבה לפנות לבירור משפטי בשאלה של רשלנות רפואית. לידה לא אמורה להסתיים עם נזק ליולדת וגם לא לתינוק. אכן לידה אינה חפה מסיכונים, אולם לא כל סיכון שמתממש הוא גזירה משמיים- לפעמים מדובר בנזקים שהם תוצאה של רשלנות וחוסר מיומנות של הצוות המעורב. כך למשל פגיעה ברחם או בשלפוחית בשל לידה או ניתוח (קיסרי) לקויים, עלולה להיות תוצאה של רשלנות. גם נזקים מוחיים לתינוק, חלילה, יכולים לנבוע מהתעלמות מסימני מצוקה עוברית שהצריכו חילוץ מיידי של התינוק. המלצתנו החד משמעית היא לפנות לייעוץ עם עורך דין רשלנות רפואית בכל מקרה של נזקים ליולדת או לתינוק שהופיעו סביב הלידה.

נכתב בשיתוף עם ג. נסים – א. דר עורכי דין רשלנות רפואית