היוקרה הארוכה של אאודי: הנושא הוא הנוסע

כבר חודשיים שמצלמות המהירות של פרויקט א3 אינן פועלות. הן מצלמות, המשטרה מבטיחה, ושומרת את התמונות במגירה גדולה ומסודרת, שאולי תיפתח בבוא היום, אם יגלו שפרויקט האכיפה השאפתני אכן עובד. ואז הדו"חות יישלחו אל הנהגים. עד היום שבו הדו"חות יישלפו והנהגים יזומנו, או שכן או שלא, שוטרי ישראל שבו לעבוד.

בשיא החום של אוגוסט, בסקודה סופרב סמויה, בסובארו פורסטר גלויה, בטויוטה אוונסיס עם מתקן בולט על הגג. מי שנוהג באאודי A8 חדשה צריך להיזהר, על אחת כמה וכמה מי שנוהג באאודי A8 "לונג", גרסה עם עוד 13 סנטימטרים בבסיס הגלגלים, לטובת אוליגרכים ארוכי רגליים, נשות ראשי ממשלה, מכובדים ושאר מרעין בישין.

מעטות הן המכוניות שמתחרות על פלח השוק המצומצם של אאודי A8, הבה נמנה אותן על אצבעות יד אחת: מרצדס S קלאס, לקסוס LS, ב.מ.וו סדרה 7. כל יצרן רכב אחר שטוען שהוא מתחרה בקטגוריה המאוד מצומצמת הזו של מכוניות האוליגרכים טועה בגדול, הרכב חייב להיות מיוצר בגרמניה. על מוצא יפני ניתן לסלוח, כל עוד זו לקסוס. עם זאת, אאודי הגיעה מאז ומתמיד למשחק של האוליגרכים מנקודת נחיתות, זה עניין של היסטוריה. כשמרצדס בנץ וב.מ.וו מכרו לימוזינות יוקרה לדיקטטורים, אאודי לא היתה קיימת. מאז אאודי הדביקה את הפער היטב. מספר ראשי מדינות נוסעים בכזו, עם או בלי שריון, יש כל מיני אפשרויות. אפילו ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נוסע בכזו מהדור הקודם.

מבחינת מראה חיצוני, A8 מבהירה היטב שהיא לא מעוניינת להישאר מאחור. בעוד מרצדס וב.מ.וו הולכות על מראה מאופק, באאודי רוצים להרשים, ומצליחים. יש מכוניות שלא יודעות לשאת על גופן כמות גדולה של כרום בלי להיראות מגוחכות ונובורישיות. אאודי A8 עושה את זה יפה: הגריל, כרום. חצאיות הצד, כרום. אבל כרום מאופק, כרום של כבוד. A8 היא מכונית ענקית. 530 סנטימטרים אורך לגרסה המגודלת, אורך שמורגש היטב על הכביש. A8 תופסת הרבה אספלט.

אאודי A8 לונג. שמונה הילוכים, הנעה כפולה, אחיזת כביש כמעט נטולת גבולות צילום: אוראל כהן

23 רמקולים

ליצרנים שמייצרים לימוזינות לאוליגרכים אין דילמות טכנולוגיות בכל הנוגע לבחירת ספינת דגל ראויה. יש יצרני רכב שאינם מייצרים לאוליגרכים, שנדרשים להרהר בסוגיות כבדות משקל על זהותה של ספינת הדגל המובילה. הם צריכים לדאוג שמא רכבי כביש־שטח גוזלים את ההובלה, לצייד אותם במיטב הטכנולוגיות. להשקיע. מי שמוכר לאוליגרכים צריך לפעול לפי נוסחה פשוטה. קודם כל לקחת את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר, ואז להשתיל אותן בלימוזינת היוקרה.

פנים הרכב צילום: אוראל כהן

הנה רשימה ארוכה של טכנולוגיות, שחלקן, אגב, עדיין לא מותקנות באאודי A8: מערכת מתלי אוויר, כלומר ארבע כריות אוויר ענקיות שמבודדות את המרכב ממפגעי הכביש. מערכת שמסוגלת "לראות" באמצעות טכנולוגיית רדאר את כל המתרחש סביב הרכב, וגם, שימו לב, להרים את אחד מצידי הרכב לגובה של 5 סנטימטרים נוספים במקרה של חשש מתאונה צידית. מושבי מסאז' מאחור, טלוויזיות אינדיבידואליות, מערכת שמע בעלת 23 רמקולים, והכי חשוב: נהיגה אוטונומית. כלומר סמי־אוטונומית. כלומר היא לא באמת קיימת. אאודי הבטיחה חגיגית שאאודי A8 החדשה תצויד במערכות נהיגה אוטונומית רמה שלוש, כלומר שהנהג יוכל להוריד את הידיים מההגה ולשייט לו בשמחה. בפועל המערכות האלה עדיין אינן מותקנות. אצל המתחרים של אאודי המערכות הללו עובדות היטב, לפחות בחלק מהמקרים.

אאודי A8 לונג אינה מכונית שמיועדת לנהג. היא מיועדת לנוסע. אף אחד לא רוכש מכונית מנהלים בגרסה מיוחדת שמיועדת לנוסעים מאחור כדי לנהוג. הנה מה שקורה במושב האחורי: קודם כל, אפשר לנסות להציץ. אך עדיף שלא, החלונות כהים. אפשר לפתוח את הדלת בלחיצת כפתור. הדלת נפתחת בשני שלבים, מדובר בפתיחת דלת אצילית: במכונית רגילה, הדלת נפתחת כמו דלת, כלומר יש ידית, יש פתיחה, יש סגירה. באאודי A8 יש צמד בוכנות זעירות שפותחות את הדלת קצת, כדי שלא תשמיע רעשי פתיחה עממיים. ואז אפשר לפתוח. כך הדלת גם נסגרת, סגירה חרישית בנגיעה, שנייה של המתנה, הידוק בלחישה באמצעות בוכנה, שלווה עילאית.

מאחור הכל קורה. מושב הנוסע הוא המושב הטוב ביותר ברכב. מדובר במושב חשמלי שמסוגל להפוך בלחיצת כפתור למעין מיטה. יש לו פונקציות מסאז'. יש לו מערכת אוורור עצמאית. יש לו קונסולת שליטה בינו ובין מושב הנוסע השני. הקונסולה שולטת במזגן, במושב, ייתכן שבכפתור שמשגר את הטילים. יש גם מסך, ממש מול הנוסע. המסך נתיק, אפשר לאחוז בו ביד ואפשר להתקין. במסך יש עולם שלם של פקודות, הוראות, דיני נפשות, שידורי מולטימדיה, הכל.

מקדימה השליטה ביקום הרבה יותר נוחה. פעם היתה לאאודי מערכת שליטה שנקראה MMI, מערכת נעימה ומבוססת ג'ויסטיק. היום יש מסך מגע ענק שאפשר לרפרף עליו בקצות האצבעות. לחיצה חזקה של קצה האצבע מייצרת קליק נעים, קליק שמחמיא לאגו. קליק ששולט בארבעה אזורים של מערכת בקרת אקלים, אפשר לבקש מאחור חורף ומקדימה חמסין. אאודי תספק בשמחה. תא הנוסעים של אאודי A8 לונג כמעט מושלם. מבחינת נוחות, מבחינת איכות, מבחינת הנדסת אנוש. כמעט, כי מערכת ה־MMI היתה נוחה יותר. אולי תצליחו למצוא אחת כזו משומשת מראש ממשלה.

צילום: אוראל כהן

טיל שיוט

נושא מערכת ההנעה עשוי להיות מעט מבלבל בכל הקשור לרכבי אוליגרכים ומעלה. באירופה הלקוחות מעדיפים דיזל כי הוא חסכוני ומכיוון שהנורמה במכוניות מנהלים גדולות היא דיזל. מי שהפרוטה באמת מצויה בכיסו, ברמה של לרכוש איים קטנים, יעדיף את גרסאות הבנזין המפלצתיות, אלה שמספר בוכנותיהן מתחיל ב־8 ומסתיים ב־16, ראה ערך אאודי ממשלתית שלנו.

A8 לונג הישראלית מוצעת בגרסה אחת בלבד: שלושה ליטרים, שש בוכנות, 340 כוחות סוס. מדובר בנתונים צנועים מאוד אך ככל הנראה הגיוניים, שכן מי שירכוש A8 לונג לא יישב במושב הנהג, ושנייה פחות או יותר בדרך לשיוט ב־200 קמ"ש לא ממש תשנה לרוכשים.

בכל מקרה, מדובר במכונת שיוט מושלמת: שמונה הילוכים, הנעה כפולה, אחיזת כביש כמעט נטולת גבולות. והיא עושה הכל בשלווה מטרידה. אם לכל המכוניות היו כאלה יכולות, כנראה שהיה פחות ייאוש בעולם. במפתיע, A8 לונג מרגישה טוב גם בכבישים צרים, גם בכבישים מפותלים, אך במיוחד בכביש מהיר.

במהירויות בלתי חוקיות היא משייטת בחרישיות ובמלכותיות, בלי שבתא הנוסעים יישמע קמצוץ של רעש. שיכוך המהמורות לא פחות ממדהים. קשה מאוד להוציא אותה משלוותה, גם באמצעות בורות גדולים, גם באמצעות באמפרים. היכולת של A8 להתקדם ללא מאמץ תוך נסיכת שלווה בקרב נוסעיה מרשימה לא רק ביחס לסתם מכוניות של בני תמותה, היא מרשימה גם ביחס לקטגוריה. לסיכום: אם הפרוטה מצויה בכיסכם, מומלץ.