שוחה בין הכרישים - היועץ הפיננסי שגבר על מקינזי ו-PWC

חברת הטכנולוגיה הפרטית הגדולה ביותר בארה"ב וזרת לבורסה בניו יורק בעסקה כוללת של 21.7 מיליארד דולר (בהנפקה מורכבת הכוללת רכישת מניות העוקבות אחר אחזקות דל בחברת התוכנה VMware והמרתן למניות דל). את המייסד ובעל המניות הגדול מייקל דל מלווים השמות הגדולים בתחום החתמות וההנפקות, גולדמן זאקס וסילבר לייק, ולצידם עוד גוף אחד, מוכר הרבה פחות, בשם דיסרן אנליטיקס (Discern Analytics Inc).   

דיסרן היא חברת יעוץ פיננסי קטנה במיוחד, ודאי במונחים של וול סטריט, ומנהל אותה הארי בלאנט (Harry Blount), בעברו אנליסט בליהמן ברדרס. את תפקידו של בלאנט בהנפקה חופשת בלומברג בכתבה מיוחדת. ועדה מיוחדת בדירקטוריון דל – המפקחת על העסקה - החליטה כי בלאנט יהיה זה שיספק לה ניתוח פיננסי עצמאי, כולל תחזיות, מחקר שוק, ועוד עניינים רלבנטיים לקראת ההנפקה.

בפועל, לנוכח הניסיון והמומחיות של בלאנט, ההחלטה של הוועדה היתה לא בחברה אלא לחלוטין באיש עצמו. דיסרן הקטנטנה הוקמה בשנת 2016 (לאחר שחברה קודמת שהקים בלאנט, שסיפקה מידע לקרנות ולגורמים מוסדיים, לא הצליחה לגייס את המימון הנדרש להמשך הפעילות שלה) והיא מעסיקה כיום 4 עובדים בלבד כולל בלאנט - שלושת העובדים הנוספים עובדים בקבלנות על בסיס חוזים ספציפיים שמקבלת החברה.

לא פורסם כמובן מחיר העבודה שיספק בלאנט לדל, אך לרוב שכר הטרחה עבור עבודות מסוג זה הוא בסדר גודל של 6 ספרות. וכמעט תמיד מי שנבחר לעשות אותה יהיה אחת ההפירמות הגדולות בשוק, בהובלת ענקית היעוץ מקינזי (McKinsey & Co),קבוצת PWC (ובשמה המלא PriceWaterhouseCoopers LLP) וקבוצת בוסטון קונסולטינג (Boston Consulting Group).

בלאנט עובד בעיקר לבד, מהמשרד בביתו בקליפורניה (עם תיבת דואר שכורה לצרכים משרדיים בסניף UPS הסמוך). הוא חבר לעסקה בדל לאחר שקיבל טלפון מחבר לעבודה לשעבר בליהמן בשם סטיוארט פרנסיס (J. Stuart Francis). פרנסיס עבד בליהמן במשך 17 שנה וכיום הוא מנהל בכיר בקבוצה הפיננסית אוורקור (Evercore Inc.), המספקת שירותים לוועדה המיוחדת של הדירקטוריון. הוועדה, בעצת אוורקור, חיפשה יועץ "מחוץ לתעשייה" ולאחר המלצתו ביקשה מפרנסיס שיפנה לבלאנט ויבקש ממנו לערוך עבורה את עבודת המחקר הפיננסית הרלבנטית לקראת ההנפקה.

הארי בלאנט יו"ר ומנכ"ל חברת היעוץ דיסרן הקטנטנה

זהו כמובן הישג יוצא דופן עבור החברה הקטנה של בלאנט, שלפי בדיקת בלומברג, לא היתה מעורבת בשום תפקיד באף הנפקה ציבורית שבוצעה בשווקים של ארה"ב ב-4 השנים האחרונות. העבודה שביצע בלאנט עבור הוועדה כוללת הערכת שווי כמובן ומתמקדת בתחזיות עבור שורה של תרחישים אפשריים לדל בחמש השנים הבאות (עד 2023), והיא היתה רק אחד מ-5 בדיקות שיזמה הוועדה על מנת לקבוע האם המחיר שמוענק למניית דל בעסקה שבסופה תהפוך לציבורית, 109 דולר, אכן משקף את שווי החברה. ההחלטה שהתקבלה לבסוף היא שאכן כן, זהו המחיר הראוי למניה.

בשנים האחרונות מצליחים פה ושם משרדי בוטיק פיננסיים קטנים לחדור לשוק של ההנפקות הגדולות, במידה מוגבלת כמובן, וגם בתחום זה אין מחיר לקשרים ולהיכרויות קודמות. אנשי מפתח ותיקים בדל הכירו את שמו של בלאנט מימיו כאנליסט שסיקר מניות טכנולוגיה עבור ליהמן ברדרס, בשנות האלפיים. ההחלטה לשכור אותו כיועץ התבססה על הניסיון רב השנים שלו בוול סטריט ועל השם שיצר לעצמו כמומחה בתחום הטכנולוגי, כולל בדל וב-EMC (אותה רכשה דל). 

ההיכרות עצמה לא מספקת לקשר עסקי שכזה, וברור שנדרשה פתיחות מסויימת בוועדה המפקחת של דל על מנת לוותר על חברות היעוץ הגדולות והמוכרות לטובת גוף קטן ממש ולא מוכר אפילו כמשרד בוטיקי בתחום. "ככל שהעסקה המדוברת מסובכת יותר, כך גובר הסיכוי שתשכור כיועץ את השחקן הגדול ביותר. אתה רוכש את הידע שלו ואת היכולת שלו עצמו לשכור את האנשים הנכונים. אתה רוכש גם את השם שלו", אומר על כך צ'ארלס אלסון (Charles Elson), מנהל במרכז ג'ון ווינברג לממשל תאגידי באוניברסיטת דלוור.  

מייקל דל צילום: יאיר שגיא