המנצח והמלחין נועם שריף הלך לעולמו

שריף נחשב לאחד המנצחים והמלחינים הבולטים והחשובים בישראל. במהלך הקריירה שלו הוא ניהל את התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, היה המנהל המוזיקלי של התזמורת הקאמרית הישראלית וניהל את התזמורת הסימפונית חיפה במשך שמונה שנים. בנוסף הייתה לו קריירה אקדמאית ענפה במהלכה לימד קומפוזיציה וניצוח בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה, מוסד אותו ניהל בשלב מאוחר יותר בין השנים 1998–2000. בשנת 2011 קיבל את פרס ישראל לחקר המוזיקה.

שריף נולד ברמת גן לאב פועל בניין ולאם עקרת בית, אחותו הייתה המשוררת המנוחה בת-שבע שריף. בגיל עשר הוא החל לנגן בפסנתר וכבר אז זוהה בו הכישרון המוזיקלי. בנעוריו למד אצל המנצח זאב פריאל (וולפגנג פרידלנדר) ואת שירותו הצבאי עשה בתזמורת צה"ל. עם שחרורו למד פילוסופיה וספרות באוניברסיטה העברית ולאחר מכן השלים את השכלתו המוזיקלית בברלין ובזלצבורג.

בין יצירותיו המוכרות כמלחין ניתן למנות את "מחיה המתים" משנת 1987, יצירה אשר חנכה את פתיחתו של מוזיאון השואה באמסטרדם ובוצעה שנים אחרי בקרנגי הול בניו-יורק; "פסיון ספרדי" משנת 1992 ו"תהילים של ירושלים" משנת 1995, שבוצעה לרגל פתיחת החגיגות של 3,000 שנה לירושלים. בנוסף, לכבוד חגיגות היובל של המדינה ב-1998 כתב את היצירה "בראשית" שבוצעה על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה.

שריף הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים ונכד אחד.

נועם שריף, זוכה פרס ישראל