החוליה החלשה: הודו דורשת מווטסאפ לצוד מפיצי הודעות שרשרת

שורה של מקרי לינץ' בהודו שהוזנו בהודעות שרשרת שקריות בווטסאפ, והתגובה הנזעמת של ממשלת הודו לאירועים, גרמו לחברה להבין שמשהו חייב להשתנות.

בכל זאת, 200 מיליון משתמשי ווטסאפ בהודו הפכו את המדינה לשוק הגדול ביותר של אפליקציית הצ'ט שבבעלות פייסבוק. בחודש שעבר הכניסה ווטסאפ מספר כלים שמקשים על הפצת הודעות שרשרת, ובראשן סימון ויזואלי שמבהיר שהודעה הועברה הלאה ולא חוברה בידי מי ששלח אותה. אך צעדים אלו, שקל יחסית להתגבר עליהם, לא סיפקו את ממשלת הודו.

השבוע ביקר מנכ"ל ווטסאפ כריס דניאלס בהודו ואף נפגש עם השר ההודי המופקד על טכנולוגיית מידע ראבי שנקר פרסאד. לפי דיווח של סוכנות רויטרס, פרסאד הצהיר שווטאספ התחייבה לפתח כלים שיילחמו בבעיית המסרים המזוייפים. האמירה המעניינת ביותר היתה בקשתו מווטסאפ למצוא דרך לאתר את השולח המקורי של ההודעות ה"זדוניות" כדבריו.

צדים את הפייקרים. מי עוד עלול להיפגע? צילום: Chris Ratcliffe

פתרון כזה, גם אם הוא קל לפיתוח, מעלה שאלות קשות בנוגע לפרטיות המשתמשים והפיכת האפליקציה לכלי ריגול. ודאי עבור אפליקציה שמתגאה בהצפנה מקצה לקצה שסייעה לה להפוך לאמצעי העברת מסרים במשטרים לא דמוקרטיים.

מסרים שקריים, הודעות שרשרת ופייק ניוז הם מחלות ישנות שהאינטרנט והרשתות החברתיות הפכו את הפצתן לקלה ומסוכנת בהרבה. הפתרון אינו ריצה אחרי הזנב של מפיצי השמועות אלא חינוך, כפי שווטסאפ עצמה וחלק מהמדינות בהודו מקדמות. הקניית כלים לחשיבה ביקורתית וניתוח תקשורת יהיו יעילים לאורך זמן הרבה יותר מפיתוחים נקודתיים. הגיע הזמן שגם הרגולטורים יבינו את זה.