"השנה יצא סרטה הראשון של רנא אבו פריחה, "אחרייך", שבו היא מכניסה אותנו פנימה אל המשפחה שלה, בתקופה שבה התמודדה אמה עם מחלת הסרטן, ומשאלתה היחידה היתה להיקבר בעומר — יישוב שמעולם לא התמודד עם הסוגיה היכן לקבור את תושביו שאינם יהודים. בזמן תהליך הפרידה מהאם, עמוד התווך של הבית, הסרט חודר לתוך האינטימיות המשפחתית, הסודות והדילמות, ומעלה שאלות נוקבות על זהות נשית ולאומית ועל שייכות לבית.
"רנא ואני נפגשנו בחדר העריכה. כל אחת עבדה על הסרט שלה, והיינו נפגשות על הגג בהפסקות ומשתפות זו את זו בלבטים, באתגרים, ברגעי הקושי והפריצה של היצירה שלנו.
"רנא מתבלטת באומץ שלה, בכנות, באותנטיות ובאופן שבו היא אפשרה לנו לעבור תהליך דרך הסיפור שלה. בתקופה הזאת, המורכבת כל כך, זאת זכות גדולה להכיר את רנא המוכשרת והרגישה, שבחרה להשמיע את קולה למרות הפחד ממחיר החשיפה. הקול האישי שלה הוא מפתח לגשר, להבנה ולמפגש".
