"שקד לא הגיעה מעולם המשפטים, ולמדה אותו במהירות מרשימה. מערכת המשפט, כמו מערכות רבות בישראל, סבלה מהומוגניות רבה מדי. בחזית הזו שקד מובילה שינוי, שמעורר ויכוח חשוב וראוי.
"פוליטיקאים נבחנים בקידום העמדות שלהם. במישור הזה, שקד פועלת ללא מורא: יש לה אג'נדה, והיא פועלת ליישומה. אפשר לא להסכים איתה, אבל נימוקיה תמיד הגיוניים, והעיקר: בסוף היא מגיעה לתוצאה. בניגוד לפוליטיקאים אחרים, היא מסבירה את תפיסות העולם שלה באופן ישיר ובלתי מתחמק, ומתמודדת עם שאלות בענייניות וברציונליות. על עמדותיה היא נלחמת בלי להיגרר לפסים אישיים, וללא התלהמות וארס. גם הלויאליות שהיא נוקטת כלפי מנהיג מפלגתה היא שינוי מרענן בתרבות האופורטוניסטית הישראלית.
"אני מעריכה אותה מאוד גם על עמידתה לצד יוזמות חברתיות, נושא שמאוד קרוב ללבי — כמו העלאת שכר המינימום, מתן תנאים סוציאליים לעובדי קבלן, חובת העסקת בעלי מוגבלויות ועוד.
"ואחרי כל זה, שקד היא רק בת 42. היא חרוצה וחכמה, ואין ספק שהיא תגיע לשיאים נוספים בדרכה הציבורית".