פרשנות
הוועדה למינוי בכירים: זיקות מסוכנות
שופטי בג"ץ יידרשו להכריע במהירות אם יעקב נגל ואיריס שטרק הם נציגי ציבור או נציגי ממשלה
העתירה המתוקנת שהוגשה ביום חמישי האחרון לפסילת חברותם של יעקב נגל ואיריס שטרק בוועדה למינוי בכירים בשירות הציבורי בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב גולדברג, מציבה לבחינתו של בג"ץ חבילה גדולה של זיקות פסולות ופגמים פרוצדורליים. כעת נשאלת השאלה אם הכמות תהפוך גם לאיכות. במילים אחרות, האם משקל הפגמים יצטבר לכדי מסה קריטית שתביא לפסילת השניים שאמורים לשבת על כס נציגי הציבור, אלו שאמורים להיות הנציגים העצמאיים ונטולי הזיקה לממשלה בוועדה?
- עתירה לבג"ץ: לפסול את הוועדה המייעצת למינויים בכירים בשירות המדינה
- יס־וומן: איריס שטרק היא דוגמה מופתית לזיקה הנדרשת לרה"מ
תיקון עתירה אינו מהלך נדיר ובג"ץ גמיש ביחס שלו לבקשות כאלה, כל עוד, כמו במקרה הנוכחי, מועד הדיון המקורי נותר על כנו ולא נדחה. תיקון העתירה הנוכחי נוגע למידע שהתגלה לעותרת - התנועה לטוהר המידות - ובאי כוחה - עורכי הדין יובל יועז וד"ר רפי נץ־צנגוט.
לגבי נגל, נטען בעתירה המתוקנת ששליחויות שמילא עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו כסגן ראש המטה לביטחון לאומי (מל"ל) שוללות את היכולת שלו לשמש כנציג ציבור עצמאי, במיוחד לאור העובדה שהוא ממשיך לשרת את נתניהו גם לאחר שפרש מהמל"ל וכשהוא נטול תפקיד רשמי. בין היתר מדובר במגעים שניהל נגל עם ממשלת פולין בנוגע לחוק השואה וייעוץ שסיפק בנוגע לנוכחות הכוחות האיראניים על אדמת סוריה.
לגבי שטרק נטען כי לא דיווחה על זיקות פוליטיות ומשפחתיות רלבנטיות ושההסתרה הזו הפכה לדפוס סדרתי בהתנהלותה.
בנימין נתניהו צילום: רויטרס
שני סוגי פגמים
למעשה, העותרים מצביעים על שני סוגים של פגמים: טכניים־תהליכיים (אי־גילוי המידע) ופגמים מהותיים (זיקה אישית). בג"ץ נוטה להיות נדיב יותר בכל הנוגע להתערבותו בסוג הראשון. אם מוכח פגם אובייקטיבי של הסתרה, ניתן להקיש ממנו על בעיית תום לב, ומי שלקה בפגם הזה, בוודאי אם בתדירות גבוהה, אינו אמור לשפוט אחרים. משום כך, הממשלה הזדרזה לבקש משטרק לבצע מקצה שיפורים בשאלון שמילאה כמועמדת לוועדה, שלאחריו מינויה עבר בהצלחה.
לעומת זאת, זיקה אישית היא טענה סובייקטיבית יותר ונדרשת קרבה הדוקה במיוחד כדי שבג"ץ יפסול את המינוי. רפורמת ניגוד העניינים החדשה שהשיק לאחרונה משרד המשפטים מאפשרת גמישות ונדיבות גדולות יותר בבחינת הזיקות החשודות, ופוסלת רק את המקרים הקשים. שופטי בג"ץ - מני מזוז, דוד מינץ ועופר גרוסקופף - אמורים לבחון עד כמה נגל ושטרק הם מקרים קשים. או במילים אחרות, אם הם נציגי ציבור או נציגי ממשלה.
שתי רכבות שדוהרות זו לעומת זו
בג"ץ אמור להכריע בשאלה במהירות, לפני שייווצר המצב שבו בשל הקדמת הבחירות ל־2019 הממשלה הנוכחית תהפוך לממשלת מעבר, שכן במשך הזמן שבו הממשלה מכהנת ככזו עליה להימנע ממינויים בכירים מהסוג שעל הפרק (נגיד בנק ישראל, רמטכ"ל ומפכ"ל). לכן נקבע הדיון לאחרי סיום הפגרה בבתי המשפט בספטמבר.
די בכך שבג"ץ יוציא צו על תנאי כדי שההכרעה תתעכב ואף תגלוש לתאריך שבו הקדמת הבחירות כבר תוכרז, כך שנחוץ כאן תמרון מהיר כדי למנוע תאונה אפשרית בין שתי רכבות שדוהרות זו לעומת זו: רכבת העתירה, שתצא לדרכה ב־5 בספטמבר, ורכבת הבחירות שאולי תצא מולה.
