מבקר המדינה: "המשטרה לא מצמצמת הפער בין מספר מקרי הפשיעה לכתבי האישום במגזר הערבי"

עד סוף 2017 הוקמו רק שתי תחנות משטרה בישובי החברה הערבית מתוך 11 שאמורות לקום עד 2020; רק ב-12 מתוך 59 רשויות בהן יש רוב ערבי הותקנו מצלמות אבטחה כדי למנוע הישנות של אירועי אלימות; המשטרה לא מצליחה לצמצם את הפער הגדול בין מספר מקרי הפשיעה למספר כתבי האישום שמוגשים והציבור הערבי מאבד בה אמון. כך עולה מדוח מבקר המדינה יוסף שפירא, שפורסם היום (ד') בנושא "התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים מעורבים".

יצוין כי בהחלטת ממשלה מספר 1402 שהתקבלה באפריל 2016 הוחלט ליישם תכנית רב שנתית לשנים 2020-2016 לטובת שיפור רמת הביטחון האישי במגזר הערבי ולטובת חיזוק הביטחון במחוז ירושלים. לשם יישום התוכנית הוקצו 2,600 תקנים בעלות של 2 מיליארד שקל בכל שנות התוכנית (חלקן בבסיס וחלקן חד פעמי). בהתאם להחלטה זו, עד תקציב 2019 (שכבר אושר) יועברו למשטרה כ-1.8 מיליארד שקל, ויוקצו תקני כוח אדם לכ-1,600 שוטרים.

על פי הדוח, בסוף אפריל 2017 מנתה האוכלוסייה הערבית בישראל כ-20% מכלל האוכלוסייה בישראל. לפי הנתונים שנמסרו מהמשטרה, שיעור המעורבים בעבירות אלימות כלפי גוף באוכלוסייה הערבית גבוה פי שניים משיעורם בכלל האוכלוסייה, ובתיקי רצח - פי שניים וחצי. עוד צויין כי בין 2014 עד סוף 2017 נרצחו 40 נשים ערביות, שהן כמחצית מכלל הנשים שנרצחו באותה תקופה בישראל. שיעור שהוא כמעט כפול מחלקן באוכלוסייה הכללית. "מדובר במחיר דמים כבד", נכתב בדוח. "משנת 2000 ועד נובמבר 2017 קיפחו את חייהם 1,236 גברים ונשים".

נכתב כי טיפול המשטרה בעבירות אמל"ח נתקל בחסמים ממשיים כמו הקושי לבסס תשתית ראייתית שתוביל לצמצום הפער בין מספרי אירועי הפשיעה הכוללים שימוש בנשק לבין מספר כתבי האישום המוגשים שנובע מיכולות מוגבלות של מערכי החקירות בתחנות. "החסמים המתוארים מזינים אלה את אלה וגורמים לפגיעה באמון החברה הערבית ברשויות המדינה בכלל ובמשטרה בפרט ועקב כך להגברת ההתחמשות ולאי-פריצת מעגל אירועי הירי", נכתב בדוח.

המפכ"ל רוני אלשיך צילום: אלכס קולומויסקי

מהדוח עולה כי "מנהלת המגזר הערבי" שהוקמה במשטרה יצרה תכנית חומש (2015-2020) במסגרתה היא אמורה לסייע בהקמת 11 תחנות חדשות ביישובי החברה הערבית ובחיזוק עשר תחנות קיימות. עד סוף 2017 הוקמו שתי תחנות משטרה בכפר כנא ובג'יסר א-זרקא במבנים זמניים. בדוח צוין כי בימים האחרונים פנה משרד מבקר המדינה לברר האם הוקמו תחנות משטרה נוספות וכי מהמינהלת נמסר שבכפר קאסם הוקמה תחנה במבנה זמני ושיש כוונה לפתוח תחנה במג'ד אל כרום.

"איתור הקרקעות והמבנים לצורך הקמת התחנות החדשות נתקל בקשיים", צויין בדוח. "כמו כן, יש קושי לקבל אישור להקמת תחנות בשל התנגדות מועצות הרשויות המקומיות לאשר הקמת תחנות משטרה בתחום שיפוטן".

כמו כן, המנהלת אמורה לפעול להוספת 600 משרות המיועדות לשוטרים מוסלמים. בשנים 2016-2020 צפויה המשטרה לגייס סך הכול כ-10,000 שוטרים, אם אכן מתוכם יגויסו רק 600 שוטרים מקרב האוכלוסייה המוסלמית, יוצא ששיעור המוסלמים שיגויסו בשנים האמורות בכלל המגויסים יהיה 6% בלבד למרות ששיעורם של בני החברה הערבית בכלל האוכלוסייה הוא כ-20%.

עוד עולה מהדוח כי התוכנית "עיר ללא אלימות" של המשרד לבטחון פנים כוללת הקמת מערך מצלמות אבטחה, בקרה ומעקב באזורים שבהם תועדו אירועים רבים של אלימות ופשיעה ויש חשש להישנותם. בשלב זה היא הייתה אמורה להיות מיושמת ב-59 רשויות מקומיות שיש בהן רוב ערבי. נמצא שרק ב-18 מהן (26%) הושלמה בניית התשתית הדרושה להצבת מערך המצלמות. רק 12 מ-18 הרשויות המקומיות שבתחום שיפוטן הושלמה פריסת מערך המצלמות, מחוברות למוקדים אזוריים מאוישים. בשליש מהרשויות שבתחום שיפוטן הותקנו מצלמות, הן אינן מחוברות למוקד מאויש.

מבקר המדינה שפירא ביקש להדגיש שכדי לאפשר למשטרה להעצים את פעולתה בקרב החברה הערבית ולהביא לשינוי המיוחל ביכולת אכיפת החוק, בשמירה על הסדר הציבורי ובהגברת הביטחון האישי של האזרחים, יש לממש את החלטת ממשלה מס' 922 מדצמבר 2015, ולפיה המשטרה תתוגבר בכוח אדם ובמשאבים כדי לתת מענה לרמה הגבוהה של הפשיעה והאלימות בקרב האוכלוסייה הערבית. "ואולם בחיזוק המשטרה כשלעצמו אין די", נכתב. "נדרשת מעורבות משמעותית של יתר משרדי הממשלה בהגדלת שיעורי התעסוקה, בפיתוח כלכלי, בחיזוק מערכת החינוך, בשיפור איכות החיים והבריאות של האוכלוסייה ובחיזוק מערכי הרווחה, התשתיות, התחבורה והדיור".

צויין כי בדיקת המבקר נעשתה במשרד לביטחון פנים, במשטרה באגפים ובמחוזות השונים וכן בצה"ל. בנוסף, צויין כי נציגי משרד מבקר המדינה נפגשו עם נבחרי ציבור ואזרחים מהשורה.

אום אל פאחם צילום: ערן יופי כהן

 

המשטרה: "פועלים בנחישות"

ממשטרת ישראל נמסר: "לצערנו אירועי ירי מתרחשים לעיתים קרובות מדי ביישובי החברה הערבי בישראל, רובם על רקע סכסוכים פנימיים הגולשים לאלימות. משטרת ישראל פועלת בנחישות לאורך כל ימות השנה נגד אחזקה, סחר ושימוש באמל"ח בכל זמן ובכל מקום. לצד ביצוע חקירות יסודיות של כל מקרה ירי וחתירה למעצר והעמדה לדין של כל פורע חוק, הרי שפעילות זו הביאה לתפיסת כמויות נשק חסרות תקדים, בפרט ביישובי המגזר הערבי. בשנת 2017 נתפסו ע״י המשטרה אלפי אמצעי לחימה, נעצרו בכל רחבי הארץ 2,225 חשודים והוגשו 1,137 כתבי אישום כנגד חשודים בגין עבירות אמל״ח המהווים עלייה של כ- 10% בכמות המעצרים ושל למעלה מ- 40% בכמות כתבי האישום (ביחס לשנת 2016). באשר לטיפול באירועי ירי, הרי שבשנת 2017 חלה ירידה של 16% בכמות האירועים שהתקבלו במוקד המשטרה. בחציון הראשון של שנת 2018 חלה עלייה משמעותית של כ- 40% בכמות המעצרים ועלייה משמעותית עוד יותר של 75% בכמות כתבי האישום שהוגשו כנגד המעורבים באירועי ירי לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

"בשנים האחרונות פועלת המשטרה ביחד עם המשרד לבט"פ על בסיס תכנית רב שנתית לחיזוק שירותי המשטרה ביישובי החברה הערבית בישראל, באמצעות מנהלת ייעודית שהוקמה לטיפול בנושא חשוב זה. במסגרת התכנית מחוזקים כלל מערכי הליבה בתחנות ונקודות משטרה במגזר תוך הוספת עשרות תקנים, בפרט בתחום החקירות.

"לצד פעילות האכיפה, אנו ממשיכים להעמיק את שירותי המשטרה ביישובי המגזר הערבי כולו ומבצעים כל העת פעילות מניעה והסברה במטרה לשנות את נורמות הציות לחוק. בימים אלו מבוצעת עבודת מטה משותפת למ"י ולמצ"ח שתכליתה הקמת יחידה משותפת למאבק בגניבות אמל"ח מצה"ל, תהליכים לחיזוק ממשקי העבודה בין המשטרה לצה"ל ולשב"כ, הקמת דסק אמל"ח, הכנסת טכנולוגיה מתקדמת לסל הכלים, קיום תכניות מניעה ייחודיות לבני נוער, קידום מהלכים להחמרת ענישה נגד העבריינים ועוד.

"לצד כל אלו פועלת המשטרה להגברת שיתוף הפעולה וחיזוק אמון הציבור הערבי במשטרה. קיימת בעיית אמון בכל מוסדות השלטון בישראל ובתוכם, בין היתר, גם למשטרת ישראל. מעבר להקמת תחנות משטרה חדשות ביישובי המגזר, פועלת המשטרה במגוון דרכים לגיוס רב תרבותי לשורותיה כדי שכולם ירגישו חלק ממנה, ובהתאם חל זינוק משמעותי בשיעור הגיוס למשטרה מקרב החברה הערבית בישראל, התגייסות זו של ערבים מוסלמים ונוצרים לשורות המשטרה ממחישה את השינוי ביחס החברה הערבית למשטרת ישראל ועל עליית האמון בה".

המשרד לביטחון פנים:

מהמשרד לביטחון הפנים נמסר בתגובה: "המשרד רואה חשיבות רבה בחיזוק האכיפה והרחבת שירותי המשטרה ביישובים הערביים לצד חיזוק האמון במשטרה. המשרד מקדם עם המשטרה תוכנית בעלות כוללת של כמיליארד ש"ח, שמטרתה חיזוק הביטחון האישי תוך הגברת הנוכחות המשטרתית ביישובים הערביים, על-מנת להילחם בפשיעה, באלימות ובקטל בכבישים וזאת, כדי להעניק לחברה הערבית את תחושת החוק והסדר ובכלל זה, למנוע שימוש באמצעי לחימה בלתי-חוקיים.

"בכל הנוגע לרמת הענישה בעבירות נשק ואמל"ח, המשרד פנה למשרד המשפטים ונציגי הפרקליטות לשם קידום תיקון לחוק העונשין, לצורך קביעת עונשי מינימום בעבירות נשק, כאמצעי תכליתי להעלאת רף הענישה. אולם, משרד המשפטים התנגד להצעה. בסופו של דבר קודמה הצעת שהוביל השר לביטחון הפנים, אשר קבעה עבירה של ירי מנשק חם אשר דינה שנתיים מאסר, ועבירת ירי מנשק חם באזור מגורים או במקום אחר המסכן חיי אדם, או באופן שיש בו כדי לסכן חיי אדם - שדינה חמש שנות מאסר. הצעת החוק אושרה במושב הכנסת האחרון ופורסמה ברשומות ביום 26.7.18.

בכל האמור למערכים הטכנולוגיים והמצלמות ביישובים הערביים - במשרד לביטחון הפנים נערכה עבודת מטה, במסגרתה אופיינו פערים וחסמים קיימים להקמת והפעלת מערכים טכנולוגיים ברשויות מקומיות בחברה הלא-יהודית. בימים אלה, ובמסגרת הפתרונות הנבחנים לנושא, המשרד מקדם יישום מודל ניסיוני, במסגרתו יקים המשרד, לרבות באמצעות ספקים חיצוניים, מערכים טכנולוגיים (ומצלמות) ברשויות בחברה הערבית. המצלמות שמוקמו יחוברו למוקדים אזוריים, אשר יוקמו ברשויות מקומיות אחרות שבתחומן קיים מוקד רואה ויופעלו על-ידן במימון המשרד לביטחון הפנים. זאת לאור הקושי התקציבי של הרשויות הערביות לממן את תפעול המוקד רואה.

באשר לאיתור שטחים להקמת תחנות חדשות, המשרד לביטחון הפנים מקיים דיונים עתיים בנושא התקדמות תכנית החברה הערבית, בדגש על הקמת תחנות חדשות.

המשרד קידם יחד עם שר הפנים תיקון חקיקה הקובע כי רשות מקומית תוכל לאשר הקמת תחנת משטרה ללא אישור מועצת הרשות, אלא באישור שר הפנים ובכך ייפתר העיכוב המיותר בהקמת התחנות. התיקון האמור לפקודת העיריות אושר במושב האחרון של הכנסת ופורסם ברשומות ביום 24.7.18, בהוראת שעה למשך 5 שנים. זהו הישג משמעותי של המשרד לבט"פ והשר בקידום הקמת תחנות המשטרה והאכיפה בחברה הערבית.

"בנושא מבצע איסוף אמצעי-לחימה, ברבעון האחרון של שנת 2017 קיימו המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל, בשיתוף עם רשויות מקומיות ערביות, מבצע רחב לאיסוף כלי ירייה ואמצעי-לחימה המוחזקים בידי הציבור שלא כחוק. במסגרת המבצע, נקבע כי תושבים המחזיקים כלי ירייה ואמצעי-לחימה, וימסרו אותם במהלך המבצע, יזכו לחסינות מפני הגשת כתב-אישום בגין עבירת החזקת כלי ירייה ואמצעי-לחימה. במהלך שנת 2018 מתוכנן מבצע דומה.

"בנוגע לגיוס מוסלמים למשטרה – מדי חודש מוצגים לשר נתוני גיוס המוסלמים למשטרה, והם אף נדונים במסגרת דיונים בראשותו. בין היתר קיים השר פגישה עם מגויסים מוסלמים במכללה הלאומית לשוטרים, והשתתף ביום פתוח לעידוד גיוס מוסלמים, על-מנת ללמוד על חסמים בנושא. בנוסף, השר מקיים מפגשים עם ראשי הרשויות של החברה הערבית. מדובר בנושא המצוי בלב מדיניות השר והמשרד ולראייה, המדיניות הברורה והמאמץ המשטרתי לגיוס מוסלמים, הביאו לעלייה משמעותית במספר השוטרים המגויסים מקרב המוסלמים בישראל.