היוהרה, הוויתור וזכות הציבור לדעת

מחזיקי איגרות החוב של אפריקה השקעות אישרו בשבוע שעבר את הצעת הסדר החוב של מוטי בן־משה. בכך הגיעו לסיומם (לא באופן סופי) 27 חודשים ממושכים של משא ומתן אינטנסיבי על חוב של 3 מיליארד שקל. המו"מ החל בהצעה של בעל השליטה היוצא, לב לבייב, במשותף עם בן־משה, נמשך עם הצעה של קבוצת סיידוף, והגיע לישורת האחרונה עם הצעה של בן־משה, בנפרד מלבייב. בדרך היתה מחלוקת גדולה עם רשות המסים, שנפתרה בינתיים.  

אם לא יהיו הפתעות - ובהסדר החוב של אפריקה תמיד צצות כאלה - הסאגה תגיע לסיומה בנובמבר. וזאת בתקווה שהסדר החוב השני של אפריקה יהיה גם האחרון, ואפריקה לא תיפול שלישית.

עם השלמת הסדר החוב ירכוש בן־משה באמצעות חברת אקסטרה שבשליטתו את קבוצת אפריקה, ואילו חברת אלון רבוע כחול, שבבעלותו המלאה של בן־משה, תרכוש את אפריקה נכסים. לפי הערכות המומחה הכלכלי להסדר החוב של אפריקה, ההחזר למחזיקי האג"ח צפוי להגיע ל־77% מהחוב הכולל. אשרי המאמין.

1. בונוס למנהלים? שיסתפקו בפטור מתביעות

במקביל להצבעה על הסדר החוב של אפריקה השקעות התבקשו מחזיקי איגרות החוב להביע את עמדתם על מתן בונוס של כמיליון שקל לנושאי משרה ועובדים בכירים בחברה. בכתב ההצבעה צוין כי הבונוס שאפריקה מבקשת לשלמו למנהלים מתוך כספי התמורה לנושים הוא "בעבור תרומתם לתהליך גיבוש ההסדר".

מה דעתך על מניית אפי נכסים:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

נציגות מחזיקי האג"ח של אפריקה השקעות המליצה לאשר את מתן הבונוס, וזאת לאחר שבמשא ומתן שהתנהל מאחורי הקלעים היא הצליחה לקצץ בחצי את הסכום שנדרש. בשיחות עם "כלכליסט" הרעיפו כל המעורבים בגיבוש הסדר החוב שבחים על ההתנהלות של הנהלת אפריקה במשך התהליך, בדגש על שיתוף הפעולה המלא של המנכ"ל אברהם (נובו) נובוגרוצקי וסמנכ"לית הכספים רונית כהן־ניסן.

למרות התפקוד יוצא הדופן לטובה של ההנהלה, וחרף המלצת הנציגות, מחזיקי האג"ח של אפריקה השקעות בחרו שלא לאשר את הבונוס, וההחלטה לא קיבלה את הרוב הנדרש. השאלה היא האם ראוי שמנהלים בחברה חדלת פירעון יבקשו ויקבלו בונוס על תרומתם להליך גיבוש הסדר החוב - בעוד הנושים סופגים תספורת ולא מקבלים בחזרה את מלוא כספם?

הדבר דומה לקברניט שספינתו התנגשה בקרחון, והוא מבקש לקבל אות הערכה על כך ששיתף פעולה באופן מלא עם צוות החילוץ ולא קפץ לתוך סירת ההצלה הראשונה וחתר לחוף מבטחים. הרי לא יעלה על הדעת שהנושים ייצאו מהסדר החוב חבולים, אך מחזיקי האג"ח יאשרו בונוס למנהלים הבכירים. וראוי אף פחות שהחברה תבקש להעניק תגמול כזה למי שניהלו אותה ונושאים - מכוח תפקידיהם - באחריות למצבה ולעובדה שהגיעה לחדלות פירעון.

התנהלות אחראית מצד חברי ההנהלה אינה זכות או מחווה ג'נטלמנית, אלא חובה אישית ומוסרית כלפי הנושים. אין ספק שזה מה שהניע את נושאי המשרה באפריקה לפעול כפי שפעלו, ולא הציפייה לקבל בונוס. שנאמר, "אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס, ויהי מורא שמים עליכם" (משנה אבות, א' ג').

יתרה מזאת, נושאי המשרה ועובדים בכירים באפריקה קיבלו במסגרת הסדר החוב פטור מתביעות. הם לא פדו את הפטור בדמים, אלא באותו שיתוף פעולה מלא עם הנושים. זאת "סירת ההצלה" שלהם, ואין מקום לרפד אותה בשלל מהספינה השוקעת.

2. הפטור ללבייב: לא מתאכזרים לרחמנים

מעמדו של בעל השליטה בהסדר החוב גובש, נקבע והשתרש בהסדר החוב הראשון של אפריקה, שבמסגרתו הזרים לב לבייב לאפריקה 765 מיליון שקל. מאז מאי 2010 ועד היום הכלל הנקוט ביחס לבעלי שליטה הוא "ייתנו - יקבלו, לא ייתנו - לא יקבלו". ב"ייתנו" הכוונה היא לכסף, וב"יקבלו" הכוונה היא לפטור מתביעות. ארץ ישראל נקנית בייסורים (מסכת ברכות ה', א') ופטור מתביעות נקנה בכסף.

התרומה של לבייב להסדר החוב השני של אפריקה מסתכמת בכתב התחייבות לרכישת אופציות למניות אפי פיתוח תמורת 18 מיליון שקל, ובהתחייבות לרכוש קרקע ברוסיה, המשועבדת למחזיקי האג"ח, תמורת 20 מיליון שקל. אין ספק שתרומת בעל השליטה באפריקה להסדר הנוכחי זניחה, הן ביחס לחוב העצום של החברה כלפי הנושים, שמגיע ל־3 מיליארד שקל, והן בהשוואה לסכום שהזרים בהסדר החוב הראשון.

באחד הדיונים הרבים שהתנהלו בבית המשפט בעניין הסדר החוב של אפריקה אמר נשיא בית המשפט המחוזי, השופט איתן אורנשטיין: "לא השתכנעתי שצריך לתת ללבייב פטור מתביעות". כדי לבחון אם הפטור שמקבל לבייב במסגרת הסדר החוב השני של אפריקה מוצדק או מופרך, צריך לחזור לנסיבות שהביאו לאקסיומה "ייתנו - יקבלו, לא ייתנו - לא יקבלו", אקסיומה שמחזיקי האג"ח נדרכים ומתייצבים להגנתה כל אימת שנראה כי מישהו מנסה לחבל בה.

הטענה המרכזית של הגופים המוסדיים, שמתנים פטור מתביעות בתרומת הבעלים להסדר, היא שעליהם לשדר מסר לבעלי השליטה בחברות הציבוריות באשר הם: כשלת? שילמת! דווקא מסיבה זו הפטור מתביעות ללבייב מוצדק. שכן אם מחזיקי האג"ח לא היו נותנים אותו, הם היו עלולים לשלוח לבעלי השליטה בחברות, שגייסו חוב מהציבור, מסר בעייתי שלפיו הם "מתאכזרים לרחמנים". כלומר, אין שום משמעות לכך שלבייב הזרים 765 מיליון שקל בהסדר הראשון, ואין גם משמעות לכך שהוא רכש את המניות של אפי פיתוח תמורת 550 מיליון שקל, לפי שווי שהיה כפול ממחיר המניה בשוק.

הנפשות הפועלות בהסדרי החוב - הנאמנים, עורכי הדין ומחזיקי האג"ח - הן שחקנים חוזרים ב"משחק" רב־פעמי. ככאלה הם חייבים מצד אחד לייצר הרתעה יעילה מול בעלי שליטה סוררים, ומצד אחר לספק להם תמריץ לתרום את חלקם להסדר החוב. כשמחזיקים ביד אחת גזר, השימוש במקל שביד האחרת הופך נדיר.

צילום: אוראל כהן

3. עלויות ההסדר: שקיפות עכשיו!

בדו"חות הכספיים של אפריקה השקעות לרבעון הראשון של 2018 מסתתר נתון מעניין לגבי הסדר החוב של החברה. בדו"ח הדירקטוריון נכתב כי "סך ההוצאות בחברה בסולו בעבור הסדר החוב במצטבר ליום 31 במרץ 2018 הוא כ־11 מיליון שקל". השופטת בדימוס ורדה אלשיך, מי שהיתה סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, קראה לתופעה הזו "ישמחו השמאים".

הסדר החוב של אפריקה הוא יוצא דופן במשך התקופה שחלפה מתחילתו, אי שם במאי 2016, ועד היום שבו יושלם - בתקווה שזה יקרה לפני סוף השנה הנוכחית. סביר להניח שעד אז עוד יטפסו עלויות הסדר החוב לכ־15 מיליון שקל.

האם מדובר בהוצאות סבירות? מצד אחד יש לזכור שההסדר של אפריקה מתפרס על פני יותר משנתיים, ולכן הושקעו בו שעות עבודה רבות והתקיימו במהלכו דיונים בבית משפט ואסיפות מחזיקי אג"ח, שהיו יכולות לפרנס שני הסדרי חוב. מצד אחר מדובר בסכום לא מבוטל, שיוצא מקופתה של חברה חדלת פירעון.

כדי לענות על שאלת הסבירות של עלויות ההסדר, עליהן להיות גלויות לעיני הציבור בכללותו, ובמיוחד לציבור מחזיקי האג"ח של אפריקה. סביר להניח שהמעורבים בהליך ההסדר, שהם גם הנהנים מהוצאותיה של החברה, לא ימהרו לחשוף את עלויותיו, את זהות מקבלי השכר ואת חלקו של כל אחד מהם בעוגה. כאן צריך להיכנס לתמונה השופט אורנשטיין, שהדיון המשפטי בהסדר מתנהל תחת פטישו, ולחייב את אפריקה לספק למחזיקי האג"ח גילוי מלא על עלויות הסדר החוב.

למה זה טוב? כפי שאמר שופט בית המשפט העליון בארצות הברית, לואי ברנדייס: "אור השמש הוא המטהר הטוב ביותר, ואור המנורה הוא השוטר היעיל ביותר". שקיפותן של ההוצאות, כשמדובר בחברה חדלת פירעון, היא בגדר הכרח, כדי למנוע ניצול ציני ושימוש לרעה בקופה המדולדלת דווקא כשהיא בשעתה הקשה ביותר.

בהנחה שהמעורבים בהסדר החוב של אפריקה אינם גוזלים את כבשת הרש, הדעת נותנת שהם אמנם לא יתנדבו לחשוף לעין השמש את חלקם בעלויות ההסדר - אך לבטח גם לא יתנגדו לכך.