ערן בלטמן ("דה-סרוויס"): תכנון העברה בין דורית - לא לעשירים בלבד

07.08.2018

ב-YNET  פורסם לאחרונה כי מבין כל החברות הציבוריות הנסחרות בבורסה של תל אביב, מעל ל- 50% הינן עסקים משפחתיים. לאור נתון זה, הבורסה לניירות ערך שוקלת השקת מדד העוקב אחר עסקים שכאלה

"שטראוס" כדוגמא להעברה בין דורית

השבוע נפגשנו עם עו"ד בלטמן במשרדי החברה בהרצליה ומשיחה עמו עולה כי מעבר להיבט הפיננסי, ניהול עושרן של משפחות בעלות ממון ועסקים משפחתיים בבעלותן, מחייב גם שליטה בפן הפסיכולוגי, המאוד משמעותי ורגיש בקרב משפחות אלו: "כאשר מדובר בעסקים משפחתיים, עוד לפני האירוע הכלכלי, קיים האירוע הפסיכולוגי, המערב אגו, היררכיה משפחתית ורגישויות שונות הקשורות להוויה המשפחתית" אומר בלטמן. "ההחלטה לגבי חלוקת כספי המשפחה לדור ההמשך מלווה בלא מעט לבטים, שכן בדרך כלל לא ניתן לרצות את כולם".

ערן בלטמן. "בתכנון מושכל נחסוך מיסוי ונרוויח הרבה כסף לטווח רחוק"	קרדיט: יח"צ

ניסינו להבין מבלטמן את המקורות לאותם סכסוכים, מלבד הסיבה הברורה של "כמה הוא קיבל" אל מול "כמה אני קיבלתי". מהי הדרך הנכונה ליישב ואף למנוע את הקונפליקט המוכר של מאבקי ירושה והעברה בין דורית?

"ראשית", אומר לנו בלטמן, "יש להסביר מהי העברה בין דורית, כאשר בכל הקשור לעסקים משפחתיים, מדובר על שני היבטים מרכזיים:

● העברת העסק המשפחתי, ניהולו השוטף, החלטות אסטרטגיות, נציגות בדירקטוריון ויכולת השפעה כלכלית.

● העברת הנכסים, הכספים וניירות הערך, אופן העברתם, זהות המקבל של אותם הנכסים ויכולתו להתמודד עם סכומי כסף משמעותיים, כאשר תכנון חכם עשוי לחסוך כספים רבים.

בלטמן מציג את משפחת שטראוס כדוגמה לחברה משפחתית שהפכה למעצמה שנסחרת בבורסה. החברה הוקמה ב-1936, עברה לדור השני ב-1975 והבעלות נחלקה בין האחים.

במהלך השנים החברה התמזגה עם חברת "עלית", תוך תהליך סדור בו דאג דור המייסדים של האימפריה המקומית להעביר את העסק בצורה מסודרת לדור הבא. "זוהי כמובן דוגמה להעברה בין דורית שצלחה את מבחן הזמן והעשייה" הוא מסביר.

דוגמה נוספת, ממשיך בלטמן, היא העברה בין דורית שבוצעה במשפחת ורטהיים. אבי המשפחה, מוזי ורטהיים המנוח, בחר לחלק עוד בחייו את ההון המשפחתי בין ילדיו באופן שאינו שוויוני, כך שכ- 63% מהנכסים המשפחתיים הועברו לבנו דודי ולבתו הבכורה דרורית הועברו כ- 37%.

"אמנם לא שוויוני" אומר בלטמן "אבל בטווח הארוך שיטה זו של חלוקה בחיים עשויה לעיתים למנוע מריבות לאחר מותו של אב המשפחה".

50/50 הוא לא תמיד הפתרון הטוב והיעיל ביותר

ערן בלטמן, בעל תואר LLB במשפטים ותואר מוסמך במנהל עסקים עם התמחות במימון, מרצה ומתכנן פיננסי מוסמך (CFP), משמש ב"דה סרוויס" כמשנה למנכ"ל, כאשר לחלק נכבד מלקוחותיו קיימים עסקים משפחתיים כאלה ואחרים.

"בחברות משפחתיות, הדור הממשיך את העסק מורכב, פעמים רבות, מהילדים של האחים, בני דודים, גיסים וכו'", הוא מסביר. "במידה ולא תעבור המשפחה תיאום ציפיות ובירור צרכים סדור, קיימת סבירות גבוהה ליצירתן של מחלוקות בתוך המשפחה ומכאן, הדרך לפגיעה אקוטית בעסק המשפחתי הינה קצרה ביותר".

בלטמן מוסיף שהדבר מקבל משנה תוקף כאשר מדובר בדור שלישי במשפחה, לאחר כניסתם של גורמים חיצוניים נוספים למעגל המשפחתי, כגון כלות וחתנים.

האם העברה בין דורית היא מנת חלקם של העשירון העליון בלבד?

עו"ד בלטמן מסביר: "אומנם לא לכל המשפחות בישראל קיים ההון שמצריך בניית אסטרטגיה רבת רבדים, אך כל עסק משפחתי ממוצע חייב לעבור תהליך של תכנון העברת העסק לדורות הבאים. בעזרת תכנון מושכל ניתן יהיה לחסוך במס ואף להגיע להשקעות חכמות יותר, בהתאם לסיטואציה הספציפית בכל משפחה".

לא תמיד חלוקה שווה בשווה בין היורשים היא נכונה	קרדיט: 123RF

אילו גורמי מקצוע צריכים לטפל בהעברה הבין דורית?

בלטמן: "מעורבותו של מתכנן פיננסי מוסמך תורמת באופן מהותי ליצירת והצלחת תהליך תכנון העברת העושר והעסק המשפחתי. במקרים מסוימים, קיים גם צורך באנשי מקצוע נוספים כגון רואה חשבון, עורך דין, נאמן ועוד.

ככל שגורמים אלו ישכילו לעבוד יחד בסינרגיה וככל ששיתוף הפעולה יהיה טוב יותר, כך יגדלו הסיכויים להצלחת התהליך".

לדעת ערן בלטמן, רצוי שהמשפחה תיעזר בחברה חיצונית, המתמקדת בתכנון פיננסי ובהעברה בין דורית ומעסיקה מומחים מתחומים שונים הרלוונטיים לבחינה וניתוח של צרכי המשפחה העתידיים (השקעות קצרות וארוכות טווח, ניהול סיכונים, ניהול סיכוני אשראי, נדל"ן, מיסוי מקומי ובינלאומי, משפטי וכו').

בלטמן טוען כי מעבר להיבט המקצועי, מוטב לקחת גוף חיצוני בתכנון העברה בין דורית מסיבה נוספת: "על פי רוב, יהיה בן משפחה שיחשוב שיועץ פנימי כזה או אחר, מקורב לבן משפחה מסוים. יחד עם זאת, ישנם גם יתרונות ליועץ פנים ארגוני", הוא מסביר: "מכיוון שהיועץ מכיר את העסק על בוריו, הוא עשוי להביא עמו ערך מוסף גבוה".

שאלת היקף הירושה והמשך הדרך

לטענת ערן בלטמן, כאשר משפחה בעלת ממון רב ונכסים מרובים תבחר שלא להיעזר בתכנון העברה בין דורית, התוצאה תהיה ברוב המקרים, ירושה קטנה יותר ופחות נכסים להעברה ליורשים.

"מובן שיש לכך חשיבות עליונה" אומר בלטמן "אך לא פחות חשוב להתמקד בהיבט העסקי. חשוב לבצע העברה מסודרת וברורה של סמכויות הניהול בעסק על מנת שהעסק ימשיך לפעול ולשגשג", אומר בלטמן. "ללא העברה בין דורית מושכלת ומחושבת, ניתן לצפות להיווצרותם של חיכוכים ופערים ניהוליים בעסק ולעיתים הדבר יביא אף להפסקת פעילותו. כאשר הדברים לא מספיק ברורים ומוגדרים, לא ברור מי יוביל את החברה, לא ברור מי מקבל את ההחלטות ומתווה את האסטרטגיה ומכאן הדרך להתמוטטות היא קצרה".

ומה קורה כאשר בוחרים להיעזר במתכנן פיננסי?

"פעילות עם מתכנן פיננסי מגדילה באופן משמעותי את סיכויי שרידותו והצלחתו של העסק המשפחתי, שכן תפקידו של המתכנן הפיננסי הוא להציף את הבעיות שעלולות לצוץ בהמשך הדרך, גם במקרים בהם המשפחה מעדיפה לטמון ראשה בחול".

ערן בלטמן. "עצימת עיניים לא מיטיבה עם אף אחד"	קרדיט: יח"צ

בלטמן, שייסד את חברת "דה סרוויס", לצדו של עומר גטניו, מנכ"ל החברה ולצדו של אלעד אברהמי, מטפל גם במשפחות ללא עסקים משפחתיים. "גם כאן חשובה ראייה כוללת של נכסי המשפחה, תוך בחינה וניתוח של מצב ההשקעות, מצב המיסוי והיכולות המשפחתיות, שכן זו הדרך לשמר את ההון המשפחתי ואף להגדילו".

בלטמן מסכם כי העברה בין דורית היא אינה מדע מדויק אלא שקלול אלמנטים ופרמטרים אינדיבידואלים עבור כל עסק וכל משפחה לגופם. הצלחת העברת העושר הבין דורית טמונה בשילוב כוחות ומוחות בתחומים שונים בעולם הפיננסי, הפנסיוני, המשפטי וכיו"ב, אשר יכולים לעזור להתכונן לעתיד לבוא. "עדיין לא פגשתי לקוח שעצימת עיניים הטיבה עמו, ויש לי הרושם שגם לא אפגוש".

עו"ד ערן בלטמן, הוא מייסד חברת The Service ומשמש כמשנה למנכ"ל. בעל תואר LLB במשפטים ותואר מוסמך במנהל עסקים עם התמחות במימון, מרצה מבוקש ומתכנן פיננסי בעל הסמכה בינלאומית (CFP).