נתניהו, אלוביץ' והמפגש החשאי במעון בבלפור

בידי המשטרה מידע נוסף ולפיו בפגישה הזו, או בפגישה אחרת בין השניים, המתין מנכ"ל משרד התקשורת דאז ועד המדינה כיום, שלמה פילבר, מעבר לדלת החדר בה נועדו נתניהו ואלוביץ', בתוך המעון בבלפור. עסקת המיזוג, שהחלה להירקם במרץ 2015, אושרה שלושה חודשים לאחר מכן על ידי מועצת הכבלים והלוויין וקיבלה את אישור ראש הממשלה נתניהו, שהיה אז גם שר התקשורת.

שאול אלוביץ' צילום: אוהד צויגנברג

האסיפה הכללית של בזק אישרה את רכישת yes, ש־50% ממנה היו בבעלותו של אלוביץ', בסכום של 680 מיליון שקל. כבר עם היוודע פרטי העסקה החלו לצוץ שאלות על החלטת בזק לבצע את הרכישה הלא כדאית מבחינה כלכלית, כאשר שוויה של yes הוערך בלא יותר מ־300 מיליון שקל. לימים יתברר כי בעלי תפקידים בכירים בבזק וב-yes ביצעו מניפולציות בדו"חות הכספיים.

הפרשה החלה להיחקר ברשות לניירות ערך, אך בדצמבר 2017 הועברה למשטרה וזכתה לכינוי פרשת 4000, שבה על פי החשד סייע ראש הממשלה לאלוביץ', וזה בתמורה גמל לו בסיקור אוהד באתר "וואלה" שבשליטת בזק. גם נתניהו וגם אלוביץ' העלימו את קשרי החברות ואת ניגודי העניינים, ורק מאוחר יותר, בהוראת בית המשפט, נאלצו לחשוף כי נפגשו מספר פעמים.

מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר פילבר צילום: אוראל כהן

עו"ד ז'ק חן, סנגורו של שאול אלוביץ' אמר כי "החלטת מועצת הכבלים והלוויין בעניין מיזוג בזק ו-yes הייתה ביוני 2015. ראש הממשלה ומר אלוביץ' כלל לא נפגשו בחודשים שקדמו להחלטה זו, ובכל מקרה באף פגישה או שיחה שבין השניים לא עלה נושא מיזוג בזק ו-yes, לא בהקשרה של ישיבה או החלטה כלשהי ולא בשום הקשר אחר".

"החלטת הממונה על הגבלים עסקיים שהתקבלה בחודש מרץ 2014 גם היא אינה קשורה ולא יכולה להיות קשורה לשום פגישה שהתקיימה בין ראש הממשלה למר אלוביץ'. החלטה זו התקבלה לאחר שימוע ציבורי בן שישה חודשים אותו ערך הממונה ולמיטב ידיעת מר אלוביץ', לראש הממשלה לא הייתה ולא הייתה יכולה להיות נגיעה להחלטה זו. על כל פנים, גם בעניין זה השניים לא שוחחו כלל. לפיכך, האמור בידיעה מוכחש מכל וכל ואין לו ידיים ורגליים", הוסיף.

מטעמו של ראש הממשלה נמסר: "עוד הדלפה שקרית, לא היה ולא נברא. בשום פגישה בין ראש הממשלה ואלוביץ’ לא נידון נושא מיזוג בזק ו-yes ולו במילה אחת".