תנובה מעלה מחירים, ומסמנת כיוון לשוק

חברת תנובה העלתה אתמול את מחירי מוצרי החלב שאינם בפיקוח ב־1.5%‑3.4%. ההחלטה מגיעה חמישה חודשים אחרי שוועדת הפיקוח על המחירים המליצה להעלות את מחירי מוצרי החלב שבפיקוח ב־3.4%, ועל רקע סירובו של שר האוצר משה כחלון לאמץ את ההמלצה.

תנובה צריכה לקבל את אישור הקמעונאים, ובראשם שופרסל, כדי שהמחירון החדש יכנס לתוקף. אולם ברשתות משוועים להעלות מחירים כדי לשפר את הרווחיות, כך שהן צפויות לאשר את הבקשה.

ניתן להעריך כי בחברת טרה, שבה נערכו אתמול דיונים בנושא, יפעלו באופן דומה בקרוב. עם זאת, לפי הערכות, בחברת שטראוס לא מתכוונים להעלות מחירים בשלב זה.

ל"כלכליסט" נודע כי החברה הגדירה תוכנית חירום שבמסגרתה שכרם של 12 חברי הנהלת תנובה יקוצץ ב־5%‑10% עד לסוף השנה. עד אז, ניתן להעריך כי בג"ץ יכריע בעתירה שהגישה תנובה, שבה היא דורשת לחייב את שר כחלון לנמק מדוע אינו מאמץ את המלצת ועדת המחירים.

העלאת המחירים שעליה הודיעה אתמול תנובה מגיעה עד לרף העליון שהגדירה ועדת הפיקוח על המחירים - אף שמאז שהוועדה הגישה את המלצותיה עלה מחיר המטרה, המחיר שיצרני מוצרי החלב משלמים על חלב גולמי, ב־8.23 אגורות נוספות לליטר. לכן, ניתן להעריך כי אם הוועדה היתה נדרשת להגיש את המלצתה כעת, שיעור ההתייקרות היה עומד על כ־6%. חשוב להדגיש שוועדת הפיקוח על המחירים עוסקת במוצרים במחיר מפוקח, בעוד תנובה העלתה אתמול מחירים על מוצרים שאינם בפיקוח.

צעד הצהרתי

החלטת תנובה, חברת המזון הגדולה בישראל, צפויה לתת לשאר חברות המזון לגיטימציה להעלות בעצמן מחירים - ולסמן בכך לכחלון את מגבלות הכח שלו. ההחלטה התקבלה בתום דיונים רבים וממושכים שנערכו בשבועות האחרונים, בתדירות גבוהה ובהרכבים רחבים של חברי הנהלה, דירקטוריון ויועצים אסטרטגיים. אף שמדובר בצעד משמעותי מאוד מצד החברה, בפן הפיננסי מדובר בכסף קטן. המהלך יכניס לקופת תנובה עשרות בודדות של מיליוני שקלים, סכום שלא באמת יפצה אותה על הנזק הכלכלי שספגה בשנה החולפת.

מימין שר האוצר משה כחלון ואייל מליס מנכ"ל תנובה צילום: יונתן זינדל/פלאש90

אם כן, מדובר בעיקר בצעד הצהרתי, המכוון כלפי כחלון. בהעלאת המחירים, תנובה אומרת לשר האוצר: "לא תנהל את קמפיין הבחירות שלך על גב החברה".

מכירות תשלובת החלב של תנובה עומדות על כ־4 מיליארד שקל בשנה. כ־60% ממוצרי החלב שהחברה מוכרת מצויים תחת צו הפיקוח על המחירים, כך שהעלאת המחירים הנוכחית מתייחסת לכל היותר להיקף מכירות שנתי של כ־1.6 מיליארד שקל. עליית המחיר בשיעור ממוצע של 2.2% משקפת תוספת הכנסה של כ־35 מיליון שקל בשנה.

מנגד, התייקרות מחיר המטרה בכ־20 אגורות לליטר מתחילת השנה שעברה משקפת תוספת הוצאה בהיקף שנתי של כ־185 מיליון שקל. תוספת בהיקף כזה לעלות חומר הגלם, לחברה ש־60% מתוצרתה מפוקחת תחת צו הפיקוח על המחירים, היא מכה כלכלית קשה.

ניתן להעריך כי כחלון יצא מנקודת הנחה שתנובה שעדיין מלקקת את פצעי מחאת הקוטג', ולכן לא תעז להסתכן במשבר תדמיתי נוסף ותקבל בהכנעה את הימנעותו מחתימה על המלצת ועדת הפיקוח על המחירים.

דבר נוסף שחיזק את התנגדותו של כחלון לאישור ההמלצה היא נוסחת הפיקוח על מוצרי החלב. הנוסחה מייצרת איזון בין מחיר המטרה לבין המחירים המפוקחים. כך למשל, אם מחיר המטרה עלה אך מחירי המוצרים נותרו באותה רמה, מחירי המוצרים לא ירדו אם מחיר המטרה ירד בהמשך. נוסחה זו דואגת לכך שהעלאת מחיר המטרה לא תגרום ליצרניות מוצרי החלב להפסד, אלא רק תדרוש מהן לממן אותו באופן זמני. כל עוד תנובה היתה בבעלות הקיבוצים, סביר שהיתה סופגת את ההתייקרות, אולם הדברים השתנו לאחר שעברה לשליטת ברייט פוד הסינית.

עניין נוסף שכחלון לא לקח בחשבון נוגע לשינוי בניהול תנובה. מאז שברייט פוד רכשה את תנובה ועד לפני שנה, היא העמידה נציג סיני בראש הדירקטוריון. אולם לפני שנה מינתה החברה את חיים גבריאלי לתפקיד היו"ר, וניתן להעריך כי הוא זה שהוביל את העלאת המחירים וגייס לשם כך את הסכמת הדרקטוריון המפולג. בכך, גבריאלי סימן לכחלון שלא ייתן לו להתייחס לתנובה כאל חברה מולאמת, כזאת שהמדינה מכתיבה לה את מחיר קניית חומר הגלם המרכזי שלה ואת מחיר מכירת המוצר המוגמר לצרכן.

חיסול התכנון הענפי

העלאת המחירים מעבירה מסר לעוד גורם מרכזי במשק החלב הישראלי: הרפתנים, שנאבקו בחודש שעבר להעלות שוב את מחיר המטרה. לתפיסת תנובה, בצעד זה בחרו הרפתנים להתעלם מכך שיצרניות מוצרי החלב סופגות את התייקרות מחיר המטרה. כתוצאה מכך, תנובה איבדה כל עניין בתמיכה בהמשך התכנון הענפי. זאת ועוד, יצרניות מוצרי החלב אף השיגו הסכמה ממשרד החקלאות לכך שיהיו חלק אינטגרלי מכל דיון בהסדרת הענף, כך שלא יווצר שוב מצב שבו הרפתנים נהנים אוטומטית מהעלאת מחיר המטרה.

הרפתנים מנהלים זה יותר משנה משא ומתן מול משרדי האוצר והחקלאות על הסכם שיסדיר את שוק החלב לשנים 2020‑2025. הסדר זה אמור להחליף את המתווה הקיים, שיסתיים בסוף השנה הבאה. בדצמבר האחרון, רגע לפני שהצדדים חתמו על מתווה חדש, המשא ומתן התפוצץ. מאז, הרפתנים מנסים להגיע להבנות חדשות בעוד שבאוצר דורשים להחיל חובת התייעלות על הענף.

לאנשי האוצר לא דחוף להגיע להסכם חדש, בעיקר לאור העובדה שראש הממשלה בנימין נתניהו תומך בהפסקת התכנון הענפי. פרופ' אבי שמחון, יועצו הכלכלי של נתניהו, בדק את הנושא בהוראת ראש הממשלה והמליץ לבטל את התכנון החל ב־2025.

ואם זה לא מספיק, מחלוקת בין רפתני הקיבוצים לרפתני המושבים מקשה עוד יותר על חתימת ההסכם. השבוע, מזכ"ל תנועת המושבים מאיר צור שלח מבתכ לכחלון ולשר החקלאות אורי אריאל. במכתב, שהגיע לידי "כלכליסט", חשף צור כי קיים חוסר אמון בינו לבין אגף תקציבים באוצר ויו"ר מגדלי הבקר אביתר דותן המייצג את הקיבוצים. כעת, צור מנסה לעקוף את דותן ולגבש הסכמות משותפות מול יאיר ריינמן, יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים בקיבוצים, כדי להציג חזית אחידה במשא ומתן.

במשרד החקלאות רואים במכתבו של צור את סופם של המגעים לחתימה על הסכם ענפי. "במכתב שלו, צור נתן גט כריתות להסכם הענפי בחלב", אמר ל"כלכליסט" בכיר במשרד, שטוען כי פעולות הרפתנים מובילות לאימוץ המלצת שמחון.

בזמן שבתנובה מעלים את מחירי המוצרים שאינם בפיקוח, אלו שכן תחת פיקוח ממתינים להכרעת בג"ץ. בשבוע שעבר, בג"ץ איחד שתי עתירות: זו של טרה שדורשת להקפיא את עליית מחיר המטרה, עם זו של תנובה שדורשת לחייב את כחלון לנמק מדוע לא אימץ את המלצת ועדת המחירים. דיון בעתירה המאוחדת יתקיים ב־20 בספטמבר בפני השופט נעם סולברג.

מדובר באיתות חיובי עבור יצרניות מוצרי החלב, שכן בג"ץ מכיר בכך לראשונה בכך שיש קשר בין העלאת מחיר המטרה להעלאת מחירי המוצרים שבפיקוח - עובדה שממנה מתעלם כחלון כבר ארבעה חודשים.

גורם באוצר אמר ל"כלכליסט": "האמת היא שתנובה חיכתה לכחלון להעלאת מחירי המוצרים מפוקחים, ומיד אחר כך היתה 'משתמשת' באישור שלו ומעלה את מחירי המוצרים הלא מפוקחים. כחלון חסך לציבור את העלאת מחירי המוצרים המפוקחים, שהם המוצרים הבסיסיים שצריכים להיות בכל בית בישראל. בכל שאר המוצרים קיימת תחרות בין כמה יצרנים ויש גם יבוא - ושכל אחד יבחר מה שהוא רוצה במוצרי המותרות".