ביהמ"ש החליט להחזיר את התכשיטים לשאול ואיריס אלוביץ'; "נתפסו שלא כדין"

"חפצי האמנות והתכשיטים בביתם של המבקשים (איריס ושאול אלוביץ – מ.ג.) נתפסו שלא כדין, תוך חריגה בוטה (וידועה מראש) מצו החיפוש והתפיסה. הפגם אף מתעצם, בהינתן שלאחר התפיסה, המדינה גם לא פנתה לבית המשפט", כך כותב השופט יצחק עמית שקיבל היום את ערעורם של עורכי הדין ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר בנוגע לחוקיות תפיסתם של התכשיטים וחפצי האמנות בשווי 6.2 מיליון שקל מבית משפחת אלוביץ'.

התוצאה, לעומת זאת, עדיין מותירה את עיקר השלל התפוס בידי המדינה. התכשיטים, בשווי כ-600 אלף שקל אמנם יוחזרו מיידית, אך חפצי האמנות יישארו בשלב זה תפוסים והחזרתם תיבחן כאשר בית המשפט יקיים את הדיון לגביהם בעוד שישה חודשים. בדיון זה, קובע השופט עמית "בית המשפט ייתן משקל גם לאי החוקיות שהייתה כרוכה בתפיסה".

שאול ואיריס אלוביץ' צילום: אוראל כהן

הצו המקורי שניתן בידי השופטת רונית פוזננסקי-כץ הסמיך את המשטרה לתפוס "כל מסמך ו/או חפץ הדרושים לחקירה...". המדינה פירשה את הצו באופן שמאפשר לה לתפוס רכוש בשווי רווחי העבירה שלכאורה בוצעה ולהערכת המשטרה מדובר בשווי שמצדיק ריקון מסיבי של הבית. לשם כך הובאו שתי משאיות ושמאית אמנות. עמית מחזיר את הפרשנות המשטרתית הרחבה למגבלות הצו המקורי. "אין בצו החיפוש כל התייחסות לתפיסת חפצים 'שאינם דרושים לחקירה', כמו תכשיטים וחפצי אמנות". כתב.

והוסיף השופט: "לשיטתה של המדינה, די למשטרה לבקש צו חיפוש ותפיסה של חפץ או נכס הדרוש לחקירה, ולהשתמש בצו זה כ'כרטיס פתוח' כדי לרוקן את הבית של החשוד מתכולתו לצורך חילוט עתידי של רכוש בשווי, משל הייתה המשטרה קבלן הוצאה לפועל. תוצאה זו קשה בעיני, בלשון המעטה, אך כאמור, כך נעשה במקרה דנן, תוך חריגה רבתי מנוסח צו החיפוש..."