8 חברות הייטק מסין הגיעו לעשירייה הפותחת של גיוסי ההון בעולם

ההשקעה העולמית בחברות טכנולוגיה ממשיכה לשבור שיאים: דו"ח של חברת KPMG מגלה שקרנות הון סיכון השקיעו ברבעון כ-70 מיליארד דולר בחברות ברחבי העולם ברבעון השני של השנה, לעומת 50 מיליארד בלבד ברבעון הקודם.

חלק גדול מהקפיצה נובע מגיוס ענק של חברת הפיננסים הסינית אנט פיננשל (ANT), חברה-בת של עליבאבא. אנט גייסה בסבב ה-C שלה 14 מיליארד דולר ‑ סבב ההון סיכון הגדול בהיסטוריה. ארבע חברות נוספות גייסו יותר ממיליארד דולר: חברת ההסעות הסינית Weltmeister וחברת המסחר המקוון הסינית Pinduoduo גייסו כל אחת 3 מיליארד דולר; חברת הרכב האמריקאית Faraday Future וחברת ההסעות הסינית Manbang Group גייסו כל אחת 2 מיליארד דולר.

אחת התופעות הבולטות בדו"ח הנוכחי היא העלייה המהירה של תעשיית ההייטק בסין ובמזרח אסיה, שכבר עוקפת את מקבילתה במערב. 8 מעשרת סבבי הגיוס הגדולים ברבעון השני של השנה היו של חברות טכנולוגיה סיניות. אסיה גם עברה את יבשת אמריקה בסכום ההשקעות הכולל ברבעון: 35.9 מיליארד הושקעו בחברות אסיאתיות ב-466 עסקאות, ורק 28 מיליארד דולר הושקעו ביבשת אמריקה, ב-1,859 עסקאות.

כמה הבדלים מעניינים בין מזרח למערב ישפיעו על המתרחש בשנים הקרובות. ראשית, נמשכת העלייה בהיקפן ובמספרן של ההשקעות בחברות בשלבים מאוחרים. הסכום החציוני של עסקה בסבבי גיוס מאוחרים עלה ל-60 מיליון דולר לסבב D ומעלה. במחצית הראשונה של 2018, שיעור ההשקעה בחברות טכנולוגיה בשלבים מאוחרים עלה לראשונה ליותר מ-20%. עלייה זו מתיישבת עם העלייה בגודלן של קרנות ההשקעה: ברור שמגה-קרנות כמו Vision של מייסד סופטבנק מאסיושי סון, שמנהלת 100 מיליארד דולר, מיועדות להשקיע בחברות בוגרות.

אפליקציית פינדואודואו צילום: china daily

דווקא בסין נרשם רבעון פורה לסבבים ראשונים. זו עדות לפריחה של תעשיית הטכנולוגיה במדינה, שחלק ניכר מצמיחתה בשנים האחרונות נבע ממעורבות ממשלתית גדולה. "הגישה והמדיניות הסינית היא של בניה לטווח הארוך, כמדינה וכתעשייה", מסביר אריק שפיר, שותף וראש מערך הטכנולוגיה ב־KPMG סומך חייקין. "זה ניכר בתוכניות הממשלתיות, לתקופה של חמש שנים ויותר, אבל גם בתחומים שמתפתחים שם. עסקי תשלומים כמו ANT נסמכים על תשתיות של מדינה".

עדות נוספת לצמיחה הסינית היא העלייה בהיקף ההשקעה הישירה של תאגידים עסקיים בחברות, למשל באמצעות זרועות ההשקעות של ענקים כמו אינטל ומיקרוסופט. הון תאגידי היה מעורב ב־20% מהעסקאות ברבעון הנוכחי, ובמקרה של השקעות סיניות ‑ ב-30% מהן. גם העובדה הזו ומשקפת את המעורבות הרבה של מממשלת סין בתעשיית הטכנולוגיה. הממשל הסיני מקדם השקעה בחברות טכנולוגיה בכמה מישורים, ובהם הקמת קרן של 15 מיליארד דולר להשקעה בחברות טכנולוגיה מקומיות ובינלאומיות, והשקעות ממשלתיות בתחומים כמו אינטליגנציה מלאכותית (AI).

אף שרוב האקזיטים עדיין נעשים באמצעות מיזוגים ורכישות, במחצית הראשונה של 2018 נרשמה גם התעוררות בהנפקות ראשוניות של מניות בבורסה. בסין בלטה במיוחד בורסת הונג קונג, שעושה מאמצים למשוך אליה חברות טכנולוגיה, במיוחד בתחום הפינטק והביוטק.

כמו כן ניכרת עלייה בשווי החברות שיוצאות לאקזיט. אם בעבר חברות טכנולוגיה היו מנפיקות בשווי נמוך, תופעת חדי הקרן מביאה לבורסות חברות טכנולוגיה גדולות ויקרות בהרבה. השאלה שעולה כעת היא האם החברות יכולות לאשש הערכות שווי עצומות שכאלה. "יש נתק בין תוצאות החברות לבין השווי שמיוחס להם לפי המודלים המסורתיים", אמר שפיר. "השאלה היא כמה ההערכות האלה יחזיקו לאורך זמן. כשמסתכלים מה קרה בימים האחרונים לפייסבוק ולטוויטר, עולים סימני שאלה. כשחברות עם רווחים והכנסות מאבדות חמישית מערכן ביממה, זה אומר משהו. חלק מזה נובע מהעלייה בהיקף ההון הזמין ומכניסת קרנות מסוג חדש שהכניסו סכומי ענק לתעשייה".