כשחם לנו איכות הביצועים של המוח יורדת. פרופ' ג'ו אלן מאוניברסיטת הרווארד ערך מחקר בזמן גל חום בבוסטון בקרב שתי קבוצות סטודנטים: הראשונה התגוררה בבניין עם מיזוג מרכזי, שבו הטמפרטורה היתה נעימה, 22 מעלות, והשנייה התגוררה בחדרים ללא מזגן, שבהם הטמפרטורה הממוצעת היתה 27 מעלות. מדי בוקר, כשהם התעוררו, קיבלו הסטודנטים לטלפונים שלהם משימות קוגניטיביות לביצוע, שהעריכו בעיקר מהירות עיבוד, זיכרון וריכוז. הביצועים של "מחוממי המוח" היו נמוכים ב־13% במשימות חשבון בסיסיות, ובכ־10% במספר התשובות הנכונות לדקה.
להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה
לאנשים במדינות קרות יש IQ גבוה יותר. הפסיכולוג ג'וזף ריאן מאוניברסיטת מרכז מיזורי הצליב את תוצאות המבחנים הסטנדרטיים שעוברים תלמידים אמריקאים בכיתות ד', ח' ו־י"ב עם מזג האוויר המקומי, ומצא שככל שהטמפרטורה גבוהה יותר, ה־IQ נמוך יותר. פסיכולוג מאוניברסיטת קליפורניה ערך מחקר דומה על 120 מדינות בעולם והגיע לאותה מסקנה.
עוברים ותינוקות עד גיל שנה שחשופים לחום קיצוני של יותר מ־32 מעלות גדלים להיות מבוגרים שמרוויחים פחות. כל יום שבו חיו בטמפרטורה גבוהה מ־32 מעלות גורר ירידה נוספת של 0.1% בכושר ההשתכרות השנתי שלהם בגיל 30. לממצא המפתיע הזה אחראים שלושה חוקרים, שהם בעלי תפקידים רבים באוניברסיטאות ברקלי, אריזונה סטייט וסטנפורד, וכן במשרד הלאומי למחקר כלכלי (NBER) ובמשרד האוצר האמריקאי. הם השתמשו בנתונים בקרב 12 מיליון אמריקאים שנולדו בשנים 1969־1977 וביחס למזג האוויר ששרר בתקופה הזו.
מחברי המחקר לא מסבירים את הקשר בין הממצאים, אולם הם מדגישים את הרגישות הגדולה של עוברים ותינוקות רכים לטמפרטורה גבוהה, זאת מפני שאינם מסוגלים לווסת באופן מיטבי את טמפרטורת הגוף שלהם, ומשום שמערכת העצבים שלהם עדיין לא התפתחה במלואה.
ילידי הקיץ עצבניים יותר מילידי שאר העונות ומאופיינים במעברים תכופים ומהירים בין עצב לשמחה, כך מצא מחקר מ־2014 של הקולג' האירופי לנוירופסיכופרמקולוגיה. ילידי האביב נוטים להיות חיוביים מהממוצע, ילידי החורף הם הכי פחות זעפנים, ואילו ילידי הסתיו נוטים הכי פחות לטמפרמנט דיכאוני.
פרופ' ג'ינסונג פארק מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג’לס לקח את תוצאות מבחני הריג'נט – מבחנים סטנדרטיים שתלמידי תיכון במדינת ניו יורק צריכים לעבור בציון של 65 ומעלה – והצליב אותן עם תנאי מזג האוויר ומידע על המזגנים בכיתות במועדי הבחינות. הבדיקה שלו היתה נרחבת והתייחסה ל־4.5 מיליון בחינות של כמיליון סטודנטים בשנים 1999־2011. הוא מצא כי ימים חמים הורידו את ביצועי התלמידים בעד 14%. "מבחן ביום שבו יש 32 מעלות מוביל לסיכוי מופחת של 10.9% לעבור אותו, וזה משפיע על הסיכוי לסיים תיכון", אמר פארק.
ירושלים, ישראל. מאי 2015 צילום: אלכס קולומויסקי
ביצועי העובדים הם בשיאם כשהטמפרטורה במשרד היא סביב 22 מעלות, כך מצאו חוקרים מאוניברסיטת ברקלי (2006). כשהיא גבוהה מ־24 מעלות איכות העבודה מתחילה לרדת, וב־30 מעלות יש ירידה של 9%.
לחות היא המנבאת החזקה ביותר של שינוי במצב הרוח. מחקר שפורסם ב־"British Journal of Psychology" ב־1984 ביקש מסטודנטים למלא "יומן מצב רוח" במשך 11 ימים רצופים, שבדק את הקשר בין השינויים במצב רוחם למשתני מזג אוויר כמו כיוון הרוח, טמפרטורה, לחות, שינויים בלחצים ברומטריים ושעת הזריחה. מהמחקר עולה מה שכל תושב מישור החוף יודע: ברמות גבוהות של לחות הסטודנטים הרגישו מרוכזים פחות ורדומים יותר.
הפיוזים נשרפים מהר יותר ככל שהמעלות עולות. מחקר מ־2013 של שלושה חוקרים מאוניברסיטאות ברקלי ופרינסטון ומ־NBER ניתח לעומק 60 מחקרים על אקלים וקונפליקט אנושי לסוגיו — מאלימות בין־אישית ועד התמוטטות ציביליזציות — ומצא שכל התחממות בטמפרטורה ברמה של סטיית תקן אחת הגדילה את ההסתברות לאלימות בין־אישית ב־4%, ולקונפליקט קבוצתי ב־14%. החום גם מגביר אלימות מילולית: עיתונאים שסיקרו את אולימפיאדת בייג'ין ב־2008 נטו להשתמש ביותר מילים שליליות בימים חמים יותר, ובפיניקס, אריזונה, נהגים צפרו יותר ככל שמזג האוויר היה חם יותר, בעיקר נהגים שנסעו עם חלונות פתוחים כי לא היה להם מזגן במכונית.
באגודה האמריקאית לפסיכולוגיה רואים באירועי מזג אוויר קיצוניים מקור לטראומה: הם פוגעים בבריאות המנטלית, עלולים לגרום לדיכאון ולחרדה, ולהפוך אדם בריא לחולה מנטלית. ולראיה, בגל החום שפקד את אונטריו, קנדה, בראשית יולי 2012, התקרבו הטמפרטורות ל־50 מעלות, והמחלקה לבריאות הנפש בבית החולים האזורי ווינדזור התמלאה לגמרי. "הנוירו־טרנסמיטורים במוח יוצאים מאיזון", הסביר ל־CBS ד"ר לן קורטז מבית החולים, מה שגורם לכך שחרדה, שבדרך כלל נשארת בשליטה, מתפרצת.
יש דבר כזה דיכאון קיץ. הפרעה רגשית עונתית (Seasonal Affective Disorder) — דיכאון שקשור במזג האוויר – נפוצה יותר בחורף, והלוקים בה מדווחים כי בין אוקטובר לאפריל הם סובלים מעייפות, קושי בריכוז, ייאוש, רוגז, תשישות, אומללות, עלייה במשקל וחוסר עניין בפעילות חברתית ובסקס. אולם גם לקיץ יש דיכאון טיפוסי, גם אם נדיר יותר, המתבטא ברוגז, אי־שקט, חוסר תיאבון, אובדן משקל, ובמקרים קיצוניים אף מחשבות אובדניות. ניתן להתמודד עם שני המצבים באמצעות ספורט, התמסרות לתחביבים מהנים, טיולים עם בעלי חיים ושהות באוויר הצח ובשמש.
שנגחאי, סין. יולי 2017 צילום: גטי אימג'ס
כל עלייה של מעלה אחת בטמפרטורה מגבירה את הסיכון להתאבדות בארצות הברית ב־0.7%, ובמקסיקו ב־2.1% — כך עולה ממחקר שפורסם החודש במגזין “Nature climate change". לאור הצפי שיהיה פה חם עוד יותר עד 2050, החוקרים חוששים מתוספת של 21 אלף מקרי התאבדות בשתי המדינות.
בטווח הארוך השמש הקיצית העזה עלולה לפגוע באיכות הראייה שלנו. ראשית, חשיפה לא מוגנת לאור העל־סגול של השמש יכולה להזיק לרטינה של העין, החלק האחורי שיוצר את הדימויים הוויזואליים ושולח אותם למרכזי הראייה במוח. שנית, החשיפה לאור השמש עלולה גם לפתח בליטות בקצה הקרנית, שימנעו עם הזמן ראייה ברורה.
כשחם לנו — אנחנו נהפכים לאנשים לא נחמדים ולא קואופרטיבים. שתי חוקרות אמריקאיות פרסמו בשנה שעברה סדרה של שלושה מחקרים שהוכיחה את זה. המחקר הראשון עקב אחרי מוכרים בחנות גדולה במוסקבה, כולל בגל החום הקטלני ששטף את העיר ב־2010, ומצא שהם היו נחמדים פחות כשהיה חם: בירכו פחות את הלקוחות, התנדבו פחות להציע עזרה, סיפקו פחות מידע על המוצרים והשתדלו פחות לברר מה הלקוח רוצה.
במחקר השני, שבוצע בארצות הברית, התבקשו המשתתפים להיזכר במקרה שבו היה להם לא נעים מרוב חום ולאחר מכן צפו בתמונות של אנשים שסובלים מחום. כשאלה התבקשו להשתתף במחקר המשך, רבים מהם סירבו, זאת לעומת משתתפים שלא התבקשו לדמיין שחם להם (76.3% לעומת 43.8%). בניסוי השלישי למדו סטודנטים את אותו שיעור, אך בשתי כיתות, כשאחת מהן חמה באופן משמעותי מהאחרת. הסטודנטים התבקשו לעשות טובה למישהו ולהשיב לכמה שיותר שאלות בשאלון שהכיל 150 שאלות. אלה שישבו בכיתות חמות השיבו ל־6.4 שאלות בממוצע, ואלה שלמדו בכיתות הנעימות השיבו ל־34.9 שאלות בממוצע.
צילום: עמית שעל
לחום יש גם השפעות חיוביות: אור השמש הוא אחד ממשפרי מצב הרוח החינמיים והאפקטיביים ביותר. ימי שמש גורמים לאנשים להרגיש טוב יותר ומלאי אנרגיה מפני שהשמש מגבירה את כמות הסרוטונין במוח, שקשור במצב רוח משופר.
חום הקיץ מעורר את הליבידו ויוצר תנאים גופניים שדוחפים ליותר סקס. מצד אחד, מסבירה אנבל נייט, מומחית סקס בריטית, בזכות החשיפה לשמש הכמות של ויטמין D בגוף גדלה, והוא בתורו מגדיל את כמות הטסטוסטרון — שקשור בדחף המיני. ובחורף, לשם השוואה, לא רק שרמות הטסטוסטרון נמוכות יותר, החושך מעודד ייצור של יותר מלטונין, שמעורר תשישות ורצון לישון ומפחית את התשוקה לסקס. אנשים גם מחברים בין חום לאינטימיות, ולכן כשחם להם הם ידידותיים יותר ופתוחים לקשרים חברתיים, שבאופן טבעי מובילים ליותר הזדמנויות ליצירת קשרים אינטימיים. בקיץ גם לובשים פחות בגדים, מבלים יותר בחוץ, יש חופש ואנשים נינוחים ומבלים עד שעות מאוחרות.
בימי שמש חמים הצלחתם של המפלרטטים כמעט מובטחת. פרופ' ניקולה גוגן מאוניברסיטת דרום בריטני הצרפתית כבר ידע ממחקרים קודמים שבימי שמש אנשים נוטים יותר לעזור לזרים, לענות לסקר ולהשאיר טיפים נדיבים במסעדות, אבל עניין אותו לדעת איך מזג האוויר משפיע על חיזור. הוא שלח בחור נאה בן 20 להתחיל עם בנות 18־25. הבחור, "אנטואן", ניגש אל הבחורות, הציג את עצמו וביקש את מספרי הטלפון שלהן כדי שיוכל להתקשר אליהן מאוחר יותר ולהזמין אותן למשקה. הפלרטוט חזר על עצמו בימי שמש חמים ובימים מעוננים, ובאופן עקבי הנשים נטו יותר למסור לאנטואן את מספר הטלפון שלהן בימי שמש (22.4%) מאשר בימים מעוננים (13.9%).
כשחם יותר, אנשים נהפכים לאזרחים טובים יותר והם נוטים יותר להצביע בבחירות. החוקרים ניתחו את שיעורי ההצבעה בבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנים 1960־2016 וראו שכל עלייה של מעלה אחת בטמפרטורה תאמה גידול של 0.14% בשיעור המצביעים. החוקרים תלו זאת בתיאוריית העברת העוררות (Excitation transfer theory), שלפיה מעתיקים עוררות רגשית ממצב אחד לאחר. המצב המקורי, להערכתם, הוא הכעס שמתעורר במזג אוויר חם, והוא הועתק ליכולת לבטא את הכעס ולעשות איתו משהו פרודוקטיבי בקלפי.
המהירות של רצי מרתון מקצוענים מואטת ב־2־3 דקות כשהטמפרטורה עולה מעשר מעלות ל־25 מעלות. חוקרים ממוסד המחקר של צבא ארצות הברית לרפואה סביבתית מצאו ב־2012 שהחום מאתגר את גבולות המערכת הקרדיו־ווסקולרית, את ויסות החום בגוף ומשבש את מאזן הנוזלים. לכן ספורטאים חשים מהר יותר שהם מותשים בחום.
צ'האטרפור, הודו. מאי 2018 צילום: אי.פי.אי
סביבה חמה היא כר פורה לבקטריות. ביום שישי שעבר הודיעה הנהלת התחרות איירון־מן בהמבורג, גרמניה, שהיא נאלצת לבטל את מקצה השחייה בגלל רמות גבוהות של אצות כחולות־ירוקות במי נהר האלסטר, שבו הספורטאים היו אמורים לשחות. האצה הזו היא בקטריה טבעית שבתנאי חום גדלה במהירות ואז נהפכת למטרד — לא רק אסתטי, אלא גם בריאותי: היא יכולה לשחרר רעלים, לגרום לפריחות על העור, לכאבי ראש ושרירים, בחילות, שלשולים ודלקות קיבה ומעיים.
"המצב הוא תוצאה של תנאי מזג אוויר חריגים שמעבר לשליטתנו, וההחלטה התקבלה כדי להגן על בריאות האתלטים ובטיחותם", הודיעו המארגנים לאחר שהאצות "הוכרזו על ידי הרשויות מפגע בריאותי ובטיחותי". לכן הטריאתלון נהפך לדואתלון; הספורטאים רצו 6 ק"מ במקום לשחות, ואז המשיכו ל־180 ק"מ רכיבת אופניים ולריצת המרתון (42.2 ק"מ) ביום חם במיוחד, שבו הגיעה הטמפרטורה ל־31 מעלות.
כל עלייה של שמונה מעלות בטמפרטורה חותכת את משך החיים של סוללת עופרת בחצי. סוללת VRLA לאופנועים, למשל, שאמורה לפעול עשר שנים בטמפרטורה של 25 מעלות, תהיה שמישה רק חמש שנים אם היא חשופה כל הזמן לטמפרטורה של 33 מעלות, ותחזיק מעמד פחות משלוש שנים בטמפרטורה של 41 מעלות. לפי מחקר של המועצה הלאומית לסוללות מ־2010, מצבר של מכונית יהיה שמיש 59 חודשים באזורים קרים ו־47 חודשים באזורים חמים.
מחקר אמריקאי, שפורסם ב־2015 בכתב העת “נייצ'ר", מעריך כי ההתחממות הגלובלית תוריד את ההכנסה העולמית בכ־23% עד שנת 2100. בקרב המדינות העניות ביותר תהיה ההשפעה קיצונית יותר, וכלכלתן תצטמק ב־75%.
לפי המחקר, הפרודוקטיביות הכלכלית מגיעה לשיאה כשהטמפרטורה השנתית הממוצעת במדינה היא 13 מעלות, והיא הולכת ומידרדרת ככל שהטמפרטורות עולות. הממצא הזה נכון לכל המדינות בעולם, עשירות ועניות, בין שכלכלתן נשענת בכבדות על חקלאות או לא, והוא עקבי מ־1960.
כאילו ששוק הביטוח לא מורכב מספיק, בשנים האחרונות הוא מתחיל לקחת בחשבון גם את השלכות החום שבחוץ, ואפשר לצפות שבתוך זמן קצר יתגלגלו העלויות לפרמיות שמשלמים הצרכנים. בסוף 2016 פרסמה קואליציה של 29 ארגוני ביטוח גדולים, ששמה ClimateWise, דו"ח שמזהיר מפני סיכוני אקלים בהיקף של 100 מיליארד דולר שאינם מכוסים ביטוחית — פי ארבעה משנת 1980. מארק קרני, נגיד הבנק המרכזי הבריטי, אף הזהיר בדו"ח כי "עם הזמן האפקטים המסוכנים של שינויי האקלים יכולים לאיים על האיתנות הכלכלית והיציבות הפיננסית. חברות הביטוח נמצאות כעת בחזית".
30% מאוכלוסיית העולם חשופה כיום ל־20 ימים לפחות בשנה של חום קטלני, ועד 2100 יהיה הסיוט הזה משותף ל־48% מאוכלוסיית העולם. כך מעריך מחקר שפורסם אשתקד בהובלת פרופ' קמילו מורה מאוניברסיטת הוואי. וזאת נחשבת הערכה אופטימית יחסית, שמבוססת על ההנחה שנצליח להפחית את פליטות גזי החממה. לדברי מורה, "מבחינת גלי חום, האפשרויות שעומדות בפנינו כעת הן בין רע לנורא".
עמק המוות, ארה"ב. יולי 2013 צילום: אי.אף.פי
המחקר כימת את ממדי גלי החום הקטלניים בעולם עד כה וניסה לחזות מה צפוי כשיהיה חם יותר. בשנים 1980־2014 זוהו 783 גלי חום קטלניים ב־164 ערים מ־36 מדינות, שגרמו למותם של עשרות אלפי אנשים. מורה מעריך כי אם יעלו פליטות גזי החממה, יהיו 74% מהאנשים בעולם חשופים לגלי חום קטלניים. לדבריו, "למות מגל חום זה כמו להתבשל באיטיות, זה עינוי טהור".
בין שנת 2000 ל־2010 מתו 8,081 אמריקאים בגלל חום קיצוני - 72% מהם בעקבות חשיפה ישירה לו. רוב המתים (69%) היו גברים. נשים וגברים לבנים היו הכי חסינים בפניו.
חום כבד מסוכן במיוחד בקבוצות הבאות: ילדים עד גיל ארבע, מבוגרים מעל גיל 65, מי שסובלים מעודף משקל, חולים במחלות כרוניות כמו סוכרת ומחלות לב, וכן עניים (שמתקשים לממן מזגן) ואנשים מבודדים חברתית (שאיש לא יבחין במצוקתם). גם אנשים צעירים ובריאים עלולים להיכנע לחום אם הם עוסקים בפעילות פיזית מאומצת, שותים אלכוהול או נוטלים תרופות שפוגמות ביכולת הגוף לווסת את הטמפרטורה שלו או כאלה שמשבשות את מנגנון ההזעה.
מרכז העיר בדרך כלל חם יותר משוליה. "אי חום עירוני" (Urban heat island) קוראים לזה, ולפי הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה, פער הטמפרטורות בין לב העיר לשוליה יכול להגיע לעד 12 מעלות. זו תופעה אקלימית חדשה יחסית, שהאדם יצר כשעקר את הצמחייה, כיסה את האדמה באספלט ומרצפות, בנה בנייני אבן שקירותיהם קולטים חום, כולאים אותו ביניהם ומוסיפים עוד חום כשהם צורכים כמויות אנרגיה עצומה לצורך מיזוג, למשל. אם נוסיף לכך פליטות חום ממפעלים, מתקני אנרגיה, תחבורה וכו' — נקבל עיר שהיא חממה בלתי נסבלת ולא מאווררת. זאת כנראה הסיבה לכך ש־81% ממקרי המוות שקשורים לחום בארצות הברית קורים באזורים עירוניים.
עד שנת 2100 חמישית מאוכלוסיית העולם, 2 מיליארד איש, ייהפכו למהגרי אקלים — כלומר ייאלצו לנטוש את מקום מגוריהם בגלל השלכות של ההתחממות הגלובלית, ובראשן עליית פני הים. כך טוען מחקר פסימי במיוחד שבוצע אשתקד באוניברסיטת קורנל. העמותה הבריטית "הקרן לצדק סביבתי" אוחזת בתחזית אופטימית מעט יותר: עד 2050 יהיו "רק" 150 מיליון פליטי אקלים בעולם. לפי הקרן הסכנה נשקפת בעיקר במקומות כמו איי פיג'י, איי מרשל והאיים המלדיביים, שעתידים לאבד חלק ניכר משטחם.
דאלול, אתיופיה. אפריל 2017 צילום: אי.אף.פי
עד סוף המאה הנוכחית ערים מסוימות, במיוחד בשכונה שלנו, יהיו חמות מכדי שיהיה אפשר לגור בהן. לפי מחקר שפורסם לפני שלוש שנים ב־"Nature Climate Change", דוחא שבקטאר, מכה שבסעודיה, אבו דאבי וכווית סיטי יתמודדו עם גלי חום בלתי נסבלים שיגיעו עד 60 מעלות. "גלי חום קיצוניים כאלה צפויים לקרות רק פעם בכל עשור או כמה עשורים, אבל כשהם יקרו הם יהיו די קטלניים", הסביר אלפתיח אלתחיר, פרופ' מ־MIT ואחד משני מחברי המחקר.
מטוסים אינם יכולים להמריא באופן בטוח בתנאי חום קיצוניים ולכן עשרות טיסות מסחריות בוטלו או נדחו בגלי החום האחרונים. האוויר החם משפיע על הפיזיקה של תעופת המטוס: כמות התנופה שכנף של מטוס יכולה לייצר מושפעת מצפיפות האוויר, וככל שהטמפרטורה גבוהה יותר כך הצפיפות נמוכה יותר. במצב כזה יצטרך המטוס לנסוע יותר זמן על מסלול ההמראה כדי להגיע למהירות גבוהה ולהצליח להמריא — אלא שבשדות תעופה רבים המסלול אינו ארוך דיו. האופציות היחידות הן להפחית את משקל המטוס, כלומר להיפטר ממזוודות ומטען, או לעכב את הטיסות עד שיירדו המעלות.
לא מספיק שהקרחונים נמסים בגלל החום, עכשיו לאנטארקטיקה יש דאגה נוספת: זבובים. בשלושת העשורים האחרונים הטמפרטורה שם עלתה ביותר משלוש מעלות, קרחונים רבים נמסו ועל שטחי האדמה שנחשפים גדל טחב צפוף, שהוא בית גידול נוח לזבובי הבית. "זבוב הבית השכיח הוא דוגמה מושלמת לבעיית זנים פולשים חדשים שאיתה מתמודדת כעת אנטארקטיקה", מסביר פרופ' דומיניק הודג’סון מהמחקר הבריטי האנטארקטי, שמתמחה בשינויים סביבתיים. "הזבוב מגיע בספינות, שם הוא פורח במטבחים, וכעת יש לו סיכוי גדול יותר לשרוד באנטארקטיקה כשהיא מתחממת — וזה מטריד. חרקים כמו הזבוב נושאים פתוגנים שיכולים להיות בעלי השלכות הרסניות".
פריז, צרפת. אוגוסט 2016 צילום: אי.פי.אי
להרבה חיות קשה להתמודד עם הטמפרטורות הגבוהות. מחקר עצום בהיקפו בהובלת ד"ר וינסנט דוויקטור מהמכון המדעי הלאומי של צרפת (CNRS) עקב אחרי 11 אלף זני ציפורים ופרפרים בשנים 1990־2008, תיעד וכימת את הקשיים שלהם בעקבות שינויי האקלים. המחקר מצא כי כמה זני ציפורים, כמו חטיפית שחור־לבן (flycatcher), אינם מתרבים כמו בעבר, ואחרים, כמו חופזי זהוב (golden plover), נמצאים בסכנת הכחדה כי הזבובים שמהם ניזונו נכחדו. זנים נוספים של ציפורים עלולים להידלדל כשתיעלם אוכלוסיית הזחלים שהן ניזונות מהם.
"כלבים מתים במכוניות חמות" — זוהי הסיסמה שאימצו בקיץ הלוהט הזה הארגון האמריקאי PETA ("אנשים למען טיפול אתי בחיות") ו־PDSA הבריטי, ארגון שמפעיל מרפאות למען בעלי חיים, לאור אלפי הכלבים שמתו אחרי שהושארו על ידי בעליהם במכוניות חמות למשך דקות אחדות בלבד. ביום שבו יש 25 מעלות, הטמפרטורה בתוך מכונית סגורה מטפסת בתוך דקות ל־38 מעלות, וביום שבו יש 32 מעלות בחוץ היא נוסקת ל־43 מעלות. שש דקות מספיקות להזיק לכלב שסגור במכונית לוהטת: הוא עלול ללקות בנזק מוחי או למות מהתקף לב. כלבים, צריך לזכור, רגישים במיוחד לחום כי הם לא מזיעים ויכולים לצנן את עצמם רק על ידי התנשפות.
לא רק בני אדם נוטים לאבד את התיאבון כשחם להם. קבוצת חוקרים אנגלים וצרפתים פרסמה ב־2014 בכתב העת “PloS one" את תוצאות המעקב שערכה במשך שש שנים אחרי 38 חתולים מדרום צרפת. החתולים בחרו בעצמם מתי לאכול ויכלו לנוע בחופשיות בין הבית לחצר. הם אכלו הכי הרבה בחודשי החורף, מאוקטובר עד פברואר. וביוני, יולי ואוגוסט אכלו הכי מעט, ירידה של 15% לעומת דצמבר. ההסבר לכך הוא שכאשר הטמפרטורות עולות, יונקים נהפכים לאקטיביים פחות וזקוקים לפחות אנרגיה. היום הארוך מייצר תגובה הורמונלית שמפחיתה את חיפוש המזון ומשנה את המטבוליזם בתאים. בחורף קורה ההפך.
הפתרון המיידי לגלי החום הבלתי נסבלים הוא להוריד את הטמפרטורה של המזגן ולהגביר את עוצמתו. אלא שהפתרון הזה יוצר מעגל קסמים בעייתי: מזגן הוא צרכן כבד של חשמל, ולכן מצריך ייצור חשמל נוסף, שמגביר את ההתחממות הגלובלית, שמעלה את החום, ששולח אותנו שוב להגביר את עוצמת המזגן. בשנים 1993־2005 צריכת החשמל למיזוג ביתי בארצות הברית הכפילה את עצמה ל־261 מיליארד קילוואט־שעה. לפי משרד האנרגיה האמריקאי מזגנים צורכים כ־5% מכל החשמל שמיוצר במדינה בכל שנה ועולים לבעלי הבתים יותר מ־11 מיליארד דולר.
המזגן הוא חבר הכרחי בחמסין, שעלול להתגלות כאויב. מערכות המיזוג הלחות הן בית גידול לבקטריות ופטריות, שהרוח של המזגן מפיצה לכל עבר. זו הסיבה שמזגנים עלולים להחמיר את מצבם של אסתמטים ואנשים שסובלים מאלרגיות.
חמור מכך הוא מה שמכונה “סינדרום הבניין החולה": עובדים במגדלי משרדים שבהם יש מערכות מיזוג מרכזיות נוטים יותר לסבול מגודש באף, קשיי נשימה, כאבי ראש, עייפות וגירויים בעור. "ההסבר הסביר ביותר לכך הוא שמיקרו־אורגניזמים גדלים במערכת המיזוג ומשפיעים על אנשים מסוימים", הסביר ד"ר מארק מנדל, אפידמיולוג מהמחלקה לבריאות הציבורית במדינת קליפורניה.
רמת הנגב, ישראל. מאי 2009 צילום: חיים הורנשטיין
מה יכול לעשות מי שאין לו מזגן או שרוצה לוותר על שירותיו למען הסביבה? עליו לשתות הרבה, להימנע משמש ישירה וממאמץ גופני בשעות החמות ביותר. כדאי לצנן כמה שיותר משטח הפנים של הגוף באמצעות טבילה באמבטיה, כיור עם מי קרח או מגבות קפואות. ככל שמצננים שטח עור גדול יותר, כך מורידים מהר יותר את הטמפרטורה בתוך הגוף. בזמן פעילות גופנית צריך לצנן את הידיים, הפנים והרגליים, וכדאי להשתמש במאוורר כדי להגביר את ההתאדות. שבעה חוקרים מאוניברסיטת טולסה האמריקאית מצאו ב־2015 כי צינון כפות הידיים מאיץ את הורדת חום הגוף, והכי אפקטיבי להצמיד חפצים קרים ללחיים, לרגליים ולידיים.
גג עשיר בצמחים יכול להוריד את הטמפרטורה בבניין בלפחות שלוש מעלות בימים החמים ביותר, גם באמצע העיר. הצמחים גם חוסמים עד 65% מקרינת השמש. עצים שנטועים ברחבי העיר ובחצרות מטילים צל ומפחיתים את הטמפרטורה שנאגרת בקירות בניינים ביותר מעשר מעלות.
מפתיע, אבל דווקא תה חם ואוכל חריף יכולים לקרר את הגוף באופן טבעי ופשוט. הזעה היא המנגנון הפיזיולוגי העיקרי שעוזר לנו לנקז חום עודף מהגוף דרך מיליוני בלוטות הזיעה שממוקמות על העור. לטענת ד"ר אולי ג'יי מאוניברסיטת סידני, אוסטרליה, אפקט הקירור מהזיעה עולה על תוספת החום מהמשקה. "כל עוד הזיעה יכולה להתאדות מהגוף, עדיף", הוא אומר. "הגוף שלנו לא מזיע כששותים משקה קר, ולכן משקה בטמפרטורה של 1.5 מעלות לא טוב יותר ממשקה של 37 מעלות".
