"הממשלה מכרה 60 אלף איש עבור בצע כסף"

כאשר מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת ב־15 השנים האחרונות, נכנס שלשום לחדר הישיבות שבו התקיימה ישיבת ועדת השרים לנושא פינוי שדה דב, הוא לא שיער את גודל המכה שתנחת עליו.

לאחר שעתיים של דיון, החליטה הוועדה בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, על סגירתו ופינויו של שדה דב באופן סופי בתחילת יולי 2019. הוועדה החליטה כי כלל פעילות התעופה האזרחית הקיימת בשדה תועבר לנמל התעופה בן גוריון, לצד פעילותו כשדה התעופה הבינלאומי המרכזי של ישראל.

בשיחה עמו אתמול, יצחק הלוי לא מנסה להסתיר את אכזבתו. "ההחלטה רעה מאוד, אבל מבחינתנו לא מדובר בסוף פסוק", הוא אומר. "בעצם החליטו למכור את העיר הפריפריאלית ביותר במדינה תמורת בצע כסף. הנתונים שזרמו לדיון היו בחלקם הגדול שקריים, וכשמסד הנתונים כל כך מעוות, יוצאת החלטה כל כך לא איכותית וחסרת מצפון.

ראש עיריית אילת מאיר יצחק הלוי צילום: אוראל כהן

"זה פשוט לסגור את אילת, אין לי מילה אחרת. שדה דב משרת את תושבי העיר כתחנה מרכזית. בכל שנה עוברים בו 800 אלף נוסעים, רובם הגדול אילתים. יש 70 אלף תנועות של נוסעים שמגיעים לקבל שירותים רפואיים במרכז".

בארבע השנים האחרונות יצחק הלוי עמד בראש התארגנות של שורה של גופים המבקשים למנוע את פינוי שדה דב. גופים אלה כוללים את חברת התעופה ארקיע, את התאחדות המלונאים ואת עיריית תל אביב והעומד בראשה רון חולדאי, שנכח גם הוא בישיבת ועדת השרים. עד כה, יצחק הלוי הצליח לדחות פעם אחר פעם את הפינוי, למורת רוחם של משרד האוצר, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ובעלי הקרקע הפרטית שעליה יושב שדה דב.

אחרי מאבק כל כך ממושך, עדיין נותרו לך שפנים לשלוף מהכובע?

"נעשה שימוש בכל הכלים החוקיים העומדים לרשותנו. אם נצטרך לצאת לקרבות רחוב כדי שלא יפגעו בנו, נעשה זאת. הגישה למרכז הארץ היא צורך חיים, לא לוקסוס. אנחנו לא מגיעים לתל אביב לבלות. אנחנו מגיעים ללמוד, לעשות עסקים, לקבל טיפולים רפואיים, להיות מחוברים למדינה. בכל פעם שאני טס אני רואה 12‑15 חולים שמעלים במעלון למטוס. אני מדבר מדם לבי. כשאביא לירושלים מאות חולי סרטן שמקבלים טיפול במרכז הארץ, אני מצפה שאותם אנשים שמקבלים החלטות זחוחות יספקו להם תשובות".

"בן גוריון לא עומד בעומס"

למה שאותם מטופלים לא יגיעו דרך בן גוריון כפי שמציעה להם הממשלה?

"זה בלוף. אין מענה היום בבן גוריון לטיסות מאילת וגם לא יהיה. כבר במצב הנוכחי, כששר התיירות יריב לוין מבקש חלונות זמן נוספים בלוח הטיסות, לא מסוגלים לתת לו אותם. בן גוריון נחשב לשדה עמוס ובעייתי. זה לא אני אומר, אלא כל בני הסמכא בנושא. חורה לי, כאזרח מדינת ישראל, איך הגופים הרשמיים מסוגלים לשקר במצח נחושה בנושא הזה.

"כשאתה בוחן את מה שאומרים ברשות התעופה האזרחית (רת"א), את מה שכותבים שם בדו"חות הרשמיים, אתה מבין שאין לבן גוריון שום מסוגלות נכון להיום לתת מענה לטיסות שמבוצעות דרך שדה דב. אז מה יקרה? תושב אילת שירצה לטוס לבדיקות, ללימודים, לעסקים או לבקר את דודה שלו, יקבל 5‑6 טיסות. הן ייצאו רק אחת לכמה שעות, וכשהוא כבר יגיע לבן גוריון הוא יטורטר בכל מיני צורות, עד שהוא יגיד 'אוקי אם זה המצב אני כבר אעלה לאוטו ואסע 4 שעות'. זה היא לקחת את איכות החיים שלנו ולזרוק אותה לפח. לזה אני כראש הקהילה לא אתן את ידי. אני אשכב על הגדר בכל דרך כדי שתושבי אילת יהיו תושבים סוג א'".

ובכל זאת, הממשלה החליטה שבן גוריון יכול להוות פתרון. מה ההסבר? הם לא מכירים את הנתונים?

"גם בישיבה אתמול, שבה נכחו הרבה מאוד אנשים, חלקם כלל לא רלוונטיים לטעמי, אנשי רת"א שהם הסמכות המקצועית העליונה לענייני תעופה לא הופיעו. כנראה מישהו לא רצה לשמוע את האמת. רת"א הגישה דו"חות, גם ב־2012 וגם ב־2010, שבהם קבעה באופן נחרץ שבן גוריון לא מסוגל לתת מענה. זה שרשות שדות התעופה קיבלה 220 מיליון שקל כדי להכשיר את המקום, זה עדיין לא אומר שהמקום מוכשר".

אתה טוען שראש הממשלה מוזן במידע שקרי בנושא?

"אם ראש הממשלה היה יודע את הנתונים לאשורם, הוא לא היה מגיע להחלטה הזו. אני יודע שמופעלים עליו לחצים מטורפים, גם מצד האוצר וגם מצד רמ"י, ויכול להיות שיש גם אמירות משפטיות שמשפיעות על שיקול הדעת".

"סגנון של מאפיה"

כשיצחק הלוי מדבר על לחצים, הוא מדבר ממקור ראשון. לטענתו, בשנים האחרונות הוא היה חשוף ללחצים מצד בכירים ברמ"י ובאוצר ש"רצו לבוא חשבון עם העיר", כהגדרתו.

לדבריו, הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בימים שבהם ניהל משא ומתן מול האוצר ורמ"י על הסכם גג להגדלת היקפי הבנייה באילת. כמקובל בהסכמים כאלה, המדינה מתקצבת פרויקטים שונים בעיר כדי לסייע לה בהגדלת האוכלוסיה וכדי לעודד אותה לחתום. יצחק הלוי מספר כי בישיבה עם בכיר באוצר, שבשמו סרב לנקוב, כאשר התקרבו לסיכומים סופיים אמר לפתע הבכיר "אני שומע דב ברקע". כשיצחק הלוי תהה במה מדובר, הבכיר הסביר כי עליהם "לסגור את עניין שדה דב" בטרם יוכלו להגיע להסכמות.

לדבריו, מקרה דומה קרה בשיחה עם בכיר ברמ"י לגבי הסכם הגג. יצחק הלוי מספר שהבכיר אמר לו "אם אתה לא משחרר לנו כסף, איך נוכל לתת לך כסף?".

"הסגנון שלהם מזכיר את המאפיה הסיציליאנית", הוא תוקף.

אם שדה דב יפונה, אילו צעדים יהוו מבחינתך פיצוי שתוכל לחיות איתו?

"דיברו איתי על רכבת שתביא אותנו בתוך שעתיים לתל אביב וגם נושא הבריאות בעיר נמצא על סדר היום. ועדת הבריאות דנה בזה והשר הבין את החשיבות. אבל אלה תהליכים ארוכים. כשתהיה רכבת ותהיה מערכת בריאות מצוינת וכשיהיה שדה תעופה על אי מלאכותי הכל יהיה בסדר. אבל כרגע אני מתמודד עם בעיות של מחר, לא של עוד עשר שנים".

יכול להיות שצריך להפנות את האנרגיות ללחץ לבניית אי מלאכותי?

"ההחלטה לבנות אי מלאכותי היא נכונה. למרות שזה לא בתחום אחריותי, אני מוכן לתרום לנושא. אבל עד שיבנו את האי הזה, שזה עשר שנים מינימום, שיישמו את ההצעה של חולדאי. זו הצעה נהדרת, לבנות 8,000 דירות. תבנו אותן, יהיה כסף, תבנו את האי, ורק אז תפנו את השדה. אני חייב לומר לגבי חולדאי, שהוא באמת שם לנגד עיניו את האינטרסים הלאומיים, לא רק את האינטרסים הצרים של תל אביב. אני מצדיע לו, אפילו שאני חבר במרכז הליכוד והוא לא מהמפלגה שלי".

וזה לא ממש עוזר לך.

"כנראה שהכסף חזק יותר מהשיוך הפוליטי".

שני אנשים נוספים שמגוייסים למאבק נגד הפינוי, אף שאינם שייכים למפלגתו של יצחק הלוי, הם חברי הכנסת איציק שמולי מהמחנה הציוני ובצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי. לפני שנתיים, השניים העבירו ברוב של 70 תומכים חוק הדוחה את פינוי השדה עד 2019. לאחרונה הם הניחו על שולחן הכנסת הצעת חוק נוספת, הקובעת כי יש לבטל את הפינוי לחלוטין עד ליצירת חלופה אמיתית. כעת, יצחק הלוי שם עליהם את יהבו.

"עד היום ניצחנו. השדה אמור היה להיסגר ב־2016 ואז הסגירה נדחתה לאפריל 2017, פעם נוספת לינואר 2019 ועכשיו ליולי 2019. גם ביולי 2019 הוא לא יתפנה, מהסיבה הפשוטה שאנחנו נלחמים על הבית. שלנו אני מאמין שהצדק בסוף ינצח את אותם גורמים שכל עניינם זה בצע כסף".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "התנהלות המשרד מול עיריית אילת היא מקצועית ועניינית. המשרד מצפה כי גם התנהלות עיריית אילת תהיה בהתאם".

מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "רשות מקרקעי ישראל מקדמת תוכנית לבינוי 16 אלף יחידות דיור בשטח שדה התעופה המתפנה, תוכנית בעלת משמעות רבה למדיניות הממשלה בשוק הדיור. לפחות מחצית מהדירות ישווקו במחיר מופחת לזכאים. במקביל מקדמת רשות מקרקעי ישראל הסכם גג בעיר אילת אשר אף הוא חלק ממדיניות הממשלה בשוק הדיור ויסייע בקידומה של העיר האילת.

"לרשות אין שום מדיניות 'להעניש' רשויות מקומיות והטענה מגוחכת. לראייה, רמ"י חתמה על הסכם הגג עם אילת כאשר התנגדותו של ראש העיר לפינוי שדה דב הייתה ידועה".

השאלות הפתוחות

מה החליטה הממשלה, מדוע רוצים לפנות את השדה ולאן יעברו הטיסות הפנימיות?

מה החליטה שלשום ועדת השרים לעניין פינוי שדה דב?

הוועדה קבעה את 1 ביולי 2019 כמועד הסופי לפינוי השדה והעברת פעילות התעופה הפנימית הקיימת בו לנמל התעופה בן גוריון.

מדוע המדינה רוצה לפנות את שדה דב?

שדה התעופה מעולם לא הוסדר מבחינה תכנונית. חלק גדול ממנו יושב בקרקע פרטית, בבעלות אלפי גורמים שונים, אך המדינה מעולם לא שילמה דמי שימוש עבור הקרע המופקעת. ב־2007 נחתם הסכם בין המדינה לבין מנהלי הקרקעות הפרטיות, הקובע את פינוי השדה ופיתוח השטח. בהסכם, בעלי הקרקע העניקו למדינה זכויות בנייה בשווי 4 מיליארד שקל.

ההכנסות הצפויות למדינה מפינוי השדה ושיווק הקרקע מוערכות ב־12.5 מיליארד שקל.

מה צפוי להיבנות במקום השדה?

לפני כשבועיים אושרה להפקדה בוועדה המחוזית תל אביב תוכנית רובע דב, הכוללת 16 אלף דירות, 600 אלף מ"ר תעסוקה ומסחר, 2,000 חדרי מלון ופארק לאורך כל רצועת החוף.

מה היקף פעילות התעופה בשדה?

בחלקו האזרחי, שדה דב משרת 800 אלף נוסעים מדי שנה לאילת וממנה. בימי השיא של יולי־אוגוסט ממריאות ונוחתות 40‑50 טיסות מדי יום בשדה. בחלקו הצבאי משמש השדה שתי טייסות תובלה של חיל האוויר.

האם נתב"ג יכול לקלוט את הפעילות האזרחית?

מנכ"ל רשות שדות התעופה יעקב גנות טוען שכן, אולם דו"ח של רשות התעופה האזרחית מ־2012 קבע כי הדבר יהיה קשה עד בלתי אפשרי. בהתחשב בכך שכבר כיום נחשב בן גוריון לשדה עמוס מאד, ניתן להבין את החששות.

האם השדה אכן ייסגר ביולי 2019?

בשלוש השנים האחרונות הוגדרו כמה מועדי פינוי, אך כולם נדחו. בפעם האחרונה, משרד הביטחון דרש ארכה של חצי שנה לפינוי החלק הצבאי של השדה. תרחיש שבו הפינוי יידחה שוב אינו בלתי סביר.