בנק ישראל: צריך להגביר את הפיקוח על האלגו-טריידינג

האלגוריתמים למסחר מגישים מעל ל-90% מהפקודות בבורסה לניירות ערך בת"א, כך עולה ממחקר חדש של בנק ישראל. שיעור הפעילות של אותם algo trading -מחוללי ציטוטים שמאפשרים מסחר אוטומטי גבוה יחסית לשאר העולם אך שיעור העסקאות בפועל שהם מבצעים בפועל נמוך מהותית מהשיעור בעולם (בין 23% ל-35%). כך עולה מהמחקר שערכו אורי קז וד"ר רועי שטיין מחטיבת המחקר של בנק ישראל שבחן את פעילותם של האלגוריתמים למסחר בניירות ערך על בסיס נתוני הבורסה.

עוד עולה מהמחקר כי פעילות האלגוריתמים בישראל מתרכזת במתן פקודות רכישה ומכירה בו-זמניות שמספקת נזילות דרך "עשיית שוק". זו אסטרטגיה המבוססת על טכנולוגיה מתקדמת שמתואמת עם ירידה במרווח ובתנודתיות התוך-יומית ועם עלייה במהירות גילוי המחיר. אולם בנק ישראל מצא כי בימים "רועשים" (10% מהימים שבהם המחיר במהלך היום השתנה בהיקף הגדול ביתר) אלגוריתמים שמתפקדים כעושי השוק מפחיתים את הפעילות שלהם (שכן להבדיל מעושי שוק רשמיים אין להם זכויות או מחויבויות בבורסה), כך שהם יוצרים נזילות מדומה, משמעות הדבר היא כי הנזילות פחותה יותר דווקא בימים בהם היא נחוצה יותר.

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג צילום: עמית שאבי

חוקרי הבנק בחנו האם הפעילות של כל אחת מהאסטרטגיות משפרת את שלושת מדדי איכות למסחר-מרווח, תנודתיות תוך יומית ומהירות התאמת המחיר. לגבי מחוללים שלא עושי שוק והם מאוזנים, הפעילות שלהם מגדילה את המרווח כלומר פוגעת באחד ממדדי האיכות של המסחר.

עוד עולה מהמחקר כי עושי שוק הרשמיים שהבורסה מינתה לפני כמה שנים, שפועלים במניות דלות מסחר, אמנם מקטינים את המרווח במידה מסוימת, אולם גם מקטינים את מהירות הטמעת האינפורמציה. לדוגמה, אם מחיר המניה צריך לעלות בגלל אינפורמציה חדשה מ-100 ל-110 העלייה תהיה מאד איטית (שעות במקום שניות) מאחר שלאותם עושי שוק אין מאגר השאלות מוסדר שיש לו גישה לכל סוחר היכולת.

אלגוריתמים שנוקטים באסטרטגיה של עשיית שוק מאוזנת (שבסוף כל יום לא שינו את הפוזיציה שלהם) הם מצומצמים, אך כמות הפעילות שלהם היא הגדולה ביותר. הבנק מצא כי הפעילות שלהם מאד מתואמת, מאחר וככל הנראה הם דומים אחד לשני ופועלים תחת אותה לוגיקה, מה שפוגע ביכולת של הבורסה לעמוד בפני תנודות.

בנק ישראל ממליץ לאור ממצאים אלו, כי יש לבחון את הצורך להגביל את פעילות האלגוריתמים בכל הנכסים הפיננסיים הנסחרים, גם אם הדבר כרוך בירידה מסוימת בנזילותם, שכן הדבר יתרום להקטנת הסיכון לכשלים ולמניפולציות ולהדק את הפיקוח.

למעשה סוגיה זו מעסיקה את גופי הפיקוח ברחבי העולם לאור אירועים משמעותיים שהתרחשו בשנים האחרונות. אמנם לאותם אלגוריתמים יש את היכולת לתרום לאיכות המסחר מאחר והם מטמיעים מידע חדש במהירות מה שמצמצם את הא-סימטריה במידע ומזרז את הליך גילוי המחיר ומגדיל את נזילות הנכסים. אולם מצד שני אותם אלגוריתמים יכולים לנצל את יכולתם להגיב בתדירות גבוהה ולאמץ אסטרטגיות מסחר שפוגעות בסוחרים ה"איטיים", ובפועל להגדיל את הא-סימטריה במידע ולפגוע בנזילות הנכסים. מאז 2010 התרחשו שלושה אירועים משמעותיים שהביאו את הסכנות הטמונות במסחר האלגוריתמי למרכז תשומת הלב. הבולט בהם התרחש ב-15 באוקטובר 2014, כאשר התרחשו תנודות חדות במחירי האג"ח של ממשלת ארה"ב, הנכס הסחיר ביותר בעולם לפי הערכות. בחינה מעמיקה של הפד האמריקאי בעקבות אותו אירוע הביאה אותו למסקנה כי הסיבה לכך הייתה המסחר האלגוריתמי.