הפועלים השקופים של גוגל: עבודה בהייטק, חלום מול מציאות

הפועלים השחורים שבארמון

דמיינו לכם עובד של גוגל - מהחברות הכי משפיעות בעולם, שמפנקות את אנשיהן במשרדים מרהיבים, תנאים מעולים ומשכורות נפלאות. האם ידעתם שכמחצית מהאנשים שמגיעים כל בוקר לעבודה בחברה הם עובדים סוג ב'? שלרבים מהם אין ביטוחים, מענקים ותנאים סוציאליים מלאים - ואסור להם ליהנות מחלק מהפעילויות החברתיות בארגון?

תחקיר של בלומברג מספר את סיפורם של העובדים הללו. יש להם תגי שם בצבע שונה, הם אינם זכאים להטבות שהפכו את גוגל למקום עבודה מבוקש - ומרוויחים הרבה פחות מעובדי החברה. כן, גם כשמדובר במהנדסים, מתכנתים ומומחים טכניים; לפי נתוני מחקר מקיף של אוניברסיטת סנטה קרוז, ב-2016 עמד השכר הממוצע בהייטק האמריקאי על 113 אלף דולר לשנה, בעוד עובדי הקבלן השתכרו כ-53 אלף במשרות טכניות מקצועיות ו-20 אלף במשרות שאינן מקצועיות. לשם השוואה, ממוצע ההכנסה השנתית בארה"ב עמד באותה שנה על כ-30 אלף דולר.  

לא, אתה לא יכול לשחק איתנו. משרדי גוגל

גוגל קוראת לעובדים הללו TVC, כלומר "עובדים זמניים, ספקי שירותים ועובדי קבלן". לא מדובר רק בפועלי ניקיון; רבים מהם כותבים ומתקנים קוד, בוחנים מוצרים, עוסקים בפעילות מכירות ועוד. העובדים המקצועיים מגיעים אל גוגל דרך חברות השמה כ-Adecco ו-Cognizant. הענקית האמריקאית לא מגלה כמה חברות כאלה יש לה או חושפת את זהותן, כנראה כדי להימנע מביקורות וסיבוכים.

גוגל מעסיקה המון אנשים: מניין העובדים הרשמי עמד על כ-89 אלף איש, ולפי הערכות, מספר עובדי הקבלן בה דומה ואף גדול במעט. עבור החברה, מדובר בדרך טובה לחסוך כסף ולבצע שורה ארוכה של משימות מבלי לגדל מומחיות אורגנית בכל אחת מהן. החברה היא שבחרה לזרוק את הפועלים הצידה, שלא ירגישו יותר מדי בבית - והם מורחקים מהרבה מהדברים שהפכו את גוגל לכזה מקום כיפי: בין היתר, אסור להם להשתתף בהרמות כוסית שנערכות מסורתית לאחר שיחות חברה.

מטה גוגל. חברה אחת, שני מעמדות צילום: שאטרסטוק

עמותת Coworker לזכויות עובדים ראיינה עובדי קבלן ועובדי גוגל וקיבלה תמונה מטרידה למדי; מדיניות ההעסקה של החברה יצרה תת-תרבות בה ישנם אנשים שמרגישים מוחלשים ונחותים, ואחרים שמסתובבים לצידם כעליונים. העובדים הרשמיים מתייחסים לא פעם בזלזול לעובדי הקבלן - גם כשהם מבצעים את אותה העבודה בדיוק, באותו המשרד, עבור אותו הפרויקט.

גוגל ואלפבית, החברה האם, אינן בהכרח הרעות בסיפור הזה; מבחינתן, הן פשוט נעזרות בשירותי חברות שמספקות עובדים והן אלו שצריכות לדאוג לתנאים שלהם. בתוך כך, הן מאפשרות לאותם עובדים לצבור ניסיון בפרויקטים גדולים ולהרחיב את הרזומה - וצריכות ליצור הבדלה בין עובדיהן הרשמיים ועובדי הקבלן, כדי לשמר את תדמיתה כמקום מבוקש. אבל בשורה התחתונה, עדיין נוצר בתוכה מעמד נחות ומוחלש שמורכב מאנשים מוכשרים שסובלים שלא לצורך. 

רוקדים על הדם

ב-14 בדצמבר 2012 נכנס אדם לאנזה לבית הספר היסודי סנדי הוק שבקונטיקט וירה למוות ב-20 ילדים ושישה מבוגרים. הטבח הזה עורר זעקה רמה ומוצדקת מפי המתנגדים למדיניות הפצת הנשק בארה"ב. זעקתם נענתה בזעקת ה-NRA, תומכי חברות הנשק ורפובליקנים רבים, שטענו שההיפך הוא הנכון ואם היו למורים רובים משלהם, היה נמנע האסון. מאז סבלו משפחות ההרוגים מהתעללות מקוונת מתמשכת בפייסבוק ובטוויטר, הטרלות אכזריות ואף קיבלו איומי רצח. לני פוזנר ודומיניק דה לה רוסה, שבנם נרצח בפיגוע, שלחו לפייסבוק מכתב פתוח ובו דרשו מהחברה להפסיק להתעלם מסבלם ולטפל בבריונים והמטרילים. לדבריהם, החברה לא עושה די בהגנה עליהם ועל יתר משפחות הקורבנות, בעוד הטרולים הורסים את חייהם בחסות חופש הביטוי.

פינת זיכרון ארעית שהוקמה מול בית הספר לאחר הטבח צילום: שאטרסטוק

פייסבוק מיהרה להגיב בהודעה ארוכה שלא אומרת דבר. היא מסרה שליבה יוצא אל הקורבנות ושהפשע היה איום ונורא, הוסיפה שבין עמודיה קורים המון דברים טובים - אך לפעמים זוקפים ראשם גם גורמים שליליים ואכזריים. "אנו מכירים ברגישותם של קורבנות מקרי טבח ואסונות אחרים לתגובות פוגעניות, ולא מרשים פגיעה בהם", מסרה החברה "למשל, אנו אוסרים על לעג, הטרדה ובריונות כלפיהם. אנחנו גם לא מרשים לאנשים לחגוג, להצדיק או להגן על טרגדיות בשום דרך".

אז זהו, שהיא דווקא מרשה: אלכס ג'ונס, טרול ימני מפורסם שמפעיל את אתר Infowars, הוא שמקפיד להפיץ מחדש את טענת פברוק הטבח על הבמות הכי גדולות - בתוכנית הרדיו שלו, בטלוויזיה ובקבוצות בולטות בפייסבוק. על אף שטענות על כך שבות ומופיעות כבר שנים, פייסבוק לא חוסמת את עמודיו - וסומכת על האלגוריתם שלה שיצניע את הפוסטים שלו עבור גולשים שעלולים להיעלב מדבריו. ג'ונס זוכה לתמיכה רפובליקנית ניכרת, ופייסבוק מעדיפה פגיעה ברגשות משפחות הנרצחים על פגיעה ברגשות הרפובליקנים.

טרול עם פטור. אלכס ג'ונס צילום: אימג'בנק, Gettyimages

התגובה של פייסבוק למכתב המשפחה היא לא פחות מעלבון: היא מסתיימת בהפניית הכותבים לשירות התמיכה שלה, "בערוצים המקובלים". במילים אחרות "כן, אתם צודקים, פנו לשירות הלקוחות וקוו לטוב".

סוגיית צנזורת התוכן הפוגעני היא נושא טעון שמעסיק גם פלטפורמות חברתיות אחרות כטוויטר ויוטיוב. האחרונה החליטה לנקוט עמדה: השבוע חסמה את הערוץ של ג'ונס לשידורים חיים, ואף מחקה כמה סרטונים שפרסם. הטריגר היה קמפיין שלו נגד עובדים זרים ולהט"בים ולא סוגיית סנדי הוק. נכון לרגע זה, סרטונים שהעלה בנושא עדיין זמינים לצפייה.

קצרצרים

1. וויימו מרחיבה את ניסויי הרכב האוטונומי שלה באריזונה בשיתוף עם וולמארט, אוויס ורשת מכירת ותחזוקת הרכב Autonation. קוני וולמארט יוכלו להגיע לסניפים במכוניות וויימו, לקוחות אוויס יקבלו טרמפ אוטונומי משתי נקודות בעיר פיניקס אל הסוכנות הקרובה ואילו לקוחות שישימו אוטו במוסך של Autonation יוכלו לנסוע הביתה במכונית עצמונית. המהלך חשוב מאוד עבור וויימו, שכן בעזרתו ייחשפו יותר משתמשים לטכנולוגיה שלה ויראו שהיא בטוחה ונוחה - תנאי קריטי לאימוץ מערכות נהיגה אוטונומית. זאת, כל עוד אף מכונית לא תדרוס מישהו בטעות בגלל באג זה או אחר, כמו שקרה לאובר בתחילת השנה.

מכונית אוטונומית של וויימו צילום: waymo

2. אמזון מרחיבה את יכולות אלקסה: מעתה, תוכל הסייענית החכמה לספק מידע על עסקים שהוא מעבר לשעות פתיחה, אלא גם כתובות, מרחק, מספרי טלפון, דירוגים והמלצות. למשל, ניתן יהיה לשאול אותה היכן יש מסעדה יוונית קרובה ומומלצת ולקבל פרטים, אם כי את התפריט היא לא תדע לדקלם בכל המקרים. ההרחבה הזו בוצעה הודות לשותפות בין אמזון וחברת Yext, שאוספת ומקטלגת מידע על עסקים - והעשירה את הפלטפורמה הקולית בחומר על כמיליון בתי עסק.

3. אחד הדברים הכי מעצבנים שווינדוס עושה הוא להחליט רנדומלית מתי היא רוצה להוריד ולהתקין עדכונים ואתם צריכים להפעיל את המחשב מחדש. כן, בווינדוס 10 אפשר להגדיר שהעדכונים יתבצעו בעוד שעה או שעתיים, אבל עדיין צריך להתעסק בעניין. לא הגיוני שמערכת הפעלה שאנחנו עובדים עליה כל היום ויודעת כל מה שאנחנו עושים לא תוכל להבין שיש רגעים בהם לא בא לנו להתעסק בתחזוקה שוטפת שלה. מיקרוסופט קלטה את זה, ועתה מפתחת יכולת עדכון מבוסס בינה מלאכותית: ווינדוס תבין בעצמה מתי אנחנו פנויים ונוכל להוריד עדכונים, ומתי עדיף שלא להציק לנו. אבל יש מלכוד: המערכת אמורה לנחש מתי הלכנו לארוחת צהרים או לשירותים ולבצע את ההפעלה מחדש ביוזמתה. אני מהמר שהביצוע לא יהיה מושלם, והרבה משתמשים יופתעו לגלות שהמחשב עשה Reset ברגע קריטי ובעייתי.