הבחישות, המבוכה והתקדים המשפיל: כל הכשלים במינוי הנציבה

ביום שני אחר הצהריים נודע כי ועדת אפרתי לבחינת המועמדים לתפקיד נציב שירות המדינה פסלה את המועמדת של ראש הממשלה בנימין נתניהו — עפרה ברכה. ברכה מקורבת לנתניהו, אך חסרת כישורים, והסאגה כולה היתה רצופת כשלים וניסיונות לעגל פינות כך שראש הממשלה יקבל את מבוקשו. "כלכליסט" מפנה זרקור לשלושה צמתים קריטיים שמדגימים היטב את עקמומיותו של מסלול המינוי.

1. רצף של מועמדות ללא כישורים מתאימים

נתניהו הביך את שר הפנים אריה דרעי כשביקש ממנו אישור "לגנוב" ממשרדו את ברכה, שכיהנה כמנהלת אגף ביקורת רשויות מקומיות. הסיבה: דרעי לא ידע במי מדובר. הוא לא הכיר את ברכה כלל. הוא גם לא ידע על הקשר שלה לנתניהו. ברכה היא אמה של שני ברכה שעובדת כמזכירה בכירה בלשכת ראש הממשלה ומקורבת לרעייתו שרה נתניהו.

דבר מועמדותה של ברכה נחשף באמצעות הדלפה ולא באופן מסודר. כשהמועמדות נחשפה והושמעו ביקורות כלפי כישוריה הנמוכים ביחס לתפקיד הרם, ניסו להצדיקה בסביבת נתניהו בכך שהיא עצרה את חריגות השכר ברשויות המקומיות. מדובר בהטעיה. נציב שירות המדינה אחראי לכל עולם התעסוקה בשירות המדינה למעט נושא אחד — שכר וחריגות שכר, שנמצא באחריותו הבלעדית של הממונה על השכר באוצר.

שמה של ברכה עלה לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה התנגד למינויה של דרורית שטיינמץ — מנהלת אגף תקציבים ופרויקטים במשרד ראש הממשלה, שהיתה אחראית מתוקף תפקידה על שיפוץ המעון הרשמי בבלפור לקראת ביקור נשיא ארה"ב דונלד טראמפ — לממלאת מקום נציב שירות המדינה. שטיינמץ נבחרה על ידי נתניהו לאחר שהוא נסוג ממינויה הקבוע של החשבת הכללית לשעבר באוצר מיכל עבאדי־בויאנג'ו לתפקיד בשל התנגדות נחרצת של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן.

מימין: עפרה ברכה וראש הממשלה בנימין נתניהו. קשרים במקום כישורים

2. הוועדה המיוחדת שנתניהו בחש בה בלי סוף

עם היוודע דבר מועמדותה של ברכה, התפטר פרופ' ירון שפירא מראשות הוועדה המיוחדת לבחינת המועמדים לנציב שירות המדינה. ההתפטרות רמזה על כך ששפירא, שהיה מועמד בסיבוב הקודם לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה ושככל הנראה רואה בעצמו כמועמד להחלפת אביחי מנדלבליט, אינו רוצה שום קשר לברכה.

שפירא הוחלף על ידי חנן אפרתי. יחד איתו מונו לוועדה אריה בר, מנכ"ל משרד הפנים לשעבר, ונגה קינן, יו"ר פורום CFO. אופן המינוי עורר תהיות רבות שסוכמו בעתירה שהגיש נגד הוועדה ד"ר רפי נץ־צנגוט. נץ־צנגוט גילה כי חברי הוועדה לא נבחרו מתוך רשימה שיש לפנות לחברים בה לפי סדר אלפביתי ושישנה מעורבות חריגה של פקידי משרד ראש הממשלה בוועדה, אף שהיא אמורה להיות נקייה לחלוטין. בעקבות העתירה, שופטי בג"ץ דרשו לעצור את התכנסות הוועדה והביאו להרחקתם של בר וקינן ממנה. למעשה, שופטי בית המשפט העליון איפסו את התמונה ושלחו את הממשלה לעשות את העבודה מחדש.

3. ההשפלה של ממלא המקום והתקדים ההיסטורי

לאחר ששטיינמץ נפסלה ומשום שמינוי ברכה התעכב, נתניהו מינה את אהוד (אודי) פראוור כממלא מקום נציב שירות המדינה. פראוור כבר כיהן בתפקיד זה במשך תשעה חודשים, עד שמשה דיין קיבל את המינוי הקבוע. לפי החוק, יש לאשר את כהונתו של ממלא המקום בכל שלושה חודשים. נתניהו סחט את החוק הזה עד תומו. כהונתו של פראוור כממלא מקום הוארכה כבר ארבע פעמים, כך שהוא ממלא את התפקיד באופן זמני כבר יותר משנה — מצב שכמותו לא היה במדינה מעולם בכל הנוגע לתפקיד כה חשוב.

במשך כל הזמן הזה, נתניהו לא עדכן את פראוור בכך שהוא ממשיך לקדם את מינויה של ברכה חרף כל הבעיות. בכירים בשירות המדינה סיפרו כי הדבר הוביל לכך שבכל שלושה חודשים, לקראת הארכת מינויו כממלא מקום, שתמיד עמד בסימן שאלה, פראוור לא ידע אם להגיע למשרדו בבוקר.