בלעדי לכלכליסט
כחלון יכריע: תשתיות בזול או תמיכה בתעשייה
אגף החשב הכללי באוצר מבקש לבטל את הדרישה לרכש גומלין מחברות זרות, כדי להוזיל פרויקט תשתיות ענק של מאות מיליוני שקלים. בכיר במשרד הכלכלה: "בעידן טראמפ, שבו כל כלכלה דואגת לעצמה, אנחנו לא יכולים לוותר על מיליארדים למשק"
שני הכלים המרכזיים של משרד הכלכלה לתמיכה בתעשייה הישראלית בסכנה. ל"כלכליסט" נודע כי באגף החשב הכללי באוצר מקדמים תוכנית שתפגע משמעותית בהסכמי רכש גומלין, וכן עוקפים את הדרישה בחוק להעדיף רכישות מתוצרת הארץ במכרזים ממשלתיים.
בשבוע שעבר התקיים דיון סוער בין פקידים ממשרדי האוצר והכלכלה, שהסתיים בהתנגשות חזיתית. הנושא: רכש הגומלין ותחילת הביצוע של תוכנית תשתיות רב־שנתית בהיקף של מאות מיליארדי שקלים שמקדם בימים אלו החשב הכללי (חשכ"ל) באוצר רוני חזקיהו.
- עובדי הארגז ומרכבים יפגינו מחר במחאה על החלטת משרד התחבורה לבטל העדפה לתוצרת הארץ
- פלסטר לתעשייה המקומית: משרד הכלכלה גייס את הרשתות לחודש "כחול לבן"
- עובדי אשדוד: "בטבע ויתרו על ייצור כחול לבן, וזה כואב"
סגן החשכ"ל נחמיה קינד הסביר בפגישה שהדרישה לרכש גומלין מקשה על האוצר להוציא לפועל את התוכנית, והציע פתרון. כיום, הסכמי רכש הגומלין מחייבים כל חברה זרה שזוכה במכרז ממשלתי לבצע רכישות בישראל בסכום מסוים, הנגזר מהיקף ואופי המכרז שבו זכתה. כעת, קינד מציע כי כל הוצאה שהחברה הישראלית שפרסמה את המכרז מוציאה בישראל תקוזז מהיקף התחייבויות רכש הגומלין של החברה הזרה.
כך למשל, אם החברה הישראלית רוכשת שירותים כלשהם מחברות ישראליות אחרות, הדבר ייחשב כאילו החברה הזרה הוציאה את הכסף הזה במשק הישראלי, כפי שנדרש ממנה בהסכם.
מימין אלי כהן ומשה כחלון צילום: משרד הכלכלה והתעשייה
במשרד הכלכלה התנגדו בתוקף להצעה והתעקשו כי החברות הזרות יבצעו את מלוא רכש הגומלין, כפי שנדרשו עד כה. יתרה מזו, בכיר במשרד הכלכלה שנכח בפגישה מסר ל"כלכליסט" כי מספיק שההצעה של החשכ"ל תיושם בפרויקט תשתיות אחד כדי שתהווה תקדים שיכול לחסל הלכה למעשה את מוסד רכש הגומלין.
לפי הדו"ח השנתי של רכש הגומלין שפרסמה הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי שפועלת תחת משרד הכלכלה, ושנחשף ב"כלכליסט" במרץ אחרון, כ־228 חברות זרות ביצעו ב־2017 רכש גומלין במשק הישראלי בכ־2.45 מיליארד דולר, כ־8.6 מיליארד שקל.
מה טראמפ היה אומר
"עוד מעט יתחילו להגיד באוצר שגם המבורגרים שקונים לעובדים יהוו רכש גומלין", אמר אותו בכיר במשרד הכלכלה. "התגובה שלנו נחרצת. אנו מתנגדים לדבר הזה בכל הכוח. רכש גומלין הוא כלי חשוב מאוד לתעשייה. בשנה האחרונה הגברנו את האכיפה בתחום וכן הפצנו את הכלי לתעשייה, בעיקר בפריפריה ובעסקים הקטנים, כי ההייטק הישראלי אינו זקוק לרכש גומלין. שאנחנו נוותר על הכלי הזה, דווקא בעידן שבו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מדבר על 'אמריקה תחילה'? מה אנחנו הזויים?" הוסיף אותו בכיר. "בישראל היקף רכש הגומלין נע בין 20%‑50%. בהודו, הממשלה דורשת 100% רכש גומלין. בעידן שבו כל מדינה דואגת לעצמה גם אנחנו חייבים לדאוג לתעשייה שלנו".
עם זאת, לפקידי האוצר יש סיבות טובות משלהם לניסיון לצמצם את רכש הגומלין, ובעיקר העובדה שסעיפי רכש גומלין גורמים לעתים קרובות לייקור חוזים. במקרים רבים, חברה בינלאומית שיודעת כי עליה לבצע רכש גומלין גובה מלכתחילה מחיר גבוה יותר, כדי לפצות את עצמה על ההוצאה הצפויה. לטענת אנשי האוצר, ייקור המכרזים בעקבות סעיפי רכש גומלין בסופו של דבר מגלגל את התשלום אל תושבי ישראל.
לכן, באוצר מעדיפים להסיר את המכשול הזה ולהתרכז בשיפור והקמת תשתיות, תחום שבו ישראל מפגרת באופן חמור מאחורי שאר המדינות המפותחות.
חזקיהו מבקש לקדם תוכנית תשתיות אסטרטגית רב־שנתית בהיקף של מאות מיליארדי שקלים. כפי שנחשף ב"כלכליסט", התוכנית מבוססת על השקעה של כ־15 מיליארד שקל בשנה בתשתיות פיזיות במשך חמש שנים. באוצר הכריזו על התוכנית לפני כשנה וחצי, אולם היא נתקלה במכשולים רבים ולא יצאה לדרך. אלא שדו"ח של ה־OECD ממרץ האחרון שביקר בחריפות יוצאת דופן את מצב התשתיות בישראל הפך שוב את הנושא לרלבנטי.
במשרד הכלכלה דוחים את הטיעונים של אנשי משרד האוצר: "במשרד האוצר מדברים על כחול לבן אבל לא מוכנים לשלם את המחיר", אמר גורם במשרד הכלכלה. "באוצר טוענים כי רכש גומלין מייקר את החוזים, אבל זה המחיר שצריך לשלם. הם רוצים לחסוך כסף, אבל התעשייה הישראלית ראשונה והעובדים הישראלים ראשונים. אחרת, החיסכון הזה יבוא על חשבון התעשייה הישראלית והעובדים הישראלים. האבטלה תעלה, תשלומי העברה יגדלו, זה יגרור העלאת מסים וגם יפגע בהכנסות ממסים - למי זה טוב?".
הוויכוח בין המשרדים, שהתנהל עד כה ברמת הפקידות, הגיע בימים האחרונים לרמת השרים: משה כחלון באוצר ואלי כהן בכלכלה, שניהם ממפלגת כולנו. ייתכן כי הצפת הנושא למעלה גם תביא לפתרונו. גורמים המעורים בשיחות בין שני השרים מסרו כי הם רואים את הנושא עין בעין ובקרוב יגבשו פתרון שישמור על רכש הגומלין. עבור כהן, מדובר בסוגיה קריטית והוא מנסה לשכנע את כחלון לא לקבל את העמדה המקצועית של משרדו. "זה לא כחלון, זה החשכ''ל שמוציאים לנו את המיץ", הוסיף הבכיר במשרד הכלכלה.
כן כולל שירות
אלא שהוויכוח על רכש הגומלין, כך מתברר, הוא רק חלק ממאבק בין משרד הכלכלה למשרד האוצר על כלים לתמיכה בתעשייה הישראלית. תחום נוסף שעומד במוקד ויכוח בין המשרדים הוא החוק המחייב העדפה של מוצרים מתוצרת הארץ במכרזים ממשלתיים. תחום זה נמצא בשליטה מלאה של החשכ"ל, האחראי על המכרזים הממשלתיים.
חוק ההעדפה לתוצרת הארץ קובע כי בכל מקרה שבו ספק ישראלי מציע הצעה שאינה יקרה ביותר מ־15% מהצעה של ספק זר - על הגוף הממשלתי לבחור בספק הישראלי. במקרה של ספק מעוטף עזה, עולה הפער הזה ל־20%.
אלא שלטענת בכיר במשרד הכלכלה, האוצר המציא דרכים לעקוף את הדרישה הזאת. הבכיר מסביר כי החוק מתייחס רק לעסקאות לרכישת טובין, ולא לרכישת שירות. "הם לוקחים חוזה רכש רגיל ומוסיפים מרכיב של שירות גם אם אין בכך צורך וגם כאשר מרכיב השירות בטל בשישים. אנחנו אמרנו להם שגם הדבר הזה לא מקובל ובנושא הזה אין פשרות".
המחלוקת הזו בין המשרדים כבר הגיעה בעבר לבית המשפט, בתביעה שהגישו החברות איסכור מתכת ופלדות ופקר פרופילים סביב מכרז של חברת נתיבי ישראל לאספקת והתקנת מעקות בטיחות. חילוקי הדעות בין המשרדים חייבו אז את התערבותו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.
חוות דעת שכתבה אז המשנה ליועץ דינה זילבר, ואשר הגיעה לידי "כלכליסט", קבעה כי במקרים כאלו יש לפצל את המכרז לרכישת טובין ורכישת שירות. עוד קבעה זילבר כי במכרזים שכוללים רכיבים של טובין יש לתת העדפה לרכיב של טובין בלבד, ללא קשר לשיעור הטובין מכלל המכרז. "חוות הדעת של זילבר רעה לתעשייה, שכן הלכה למעשה היא מעבירה את כל הכוח לגופים שמוציאים את המכרזים", אמר בכיר אחר במשרד הכלכלה. "אם הם יודעים לעשות את ההפרדה אז תהיה העדפת כחול־לבן ואם לא אז לא תהיה. זה רע מאוד".
על רקע חילוקי דעות אלו, נקבע ל־30 ביולי מפגש פסגה בין שרי האוצר והכלכלה לבין יו''ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ויו''ר התאחדות התעשיינים שרגא ברוש. "הפתרון מונח במשרדו של שר האוצר, שעד כמה שאנו מבינים תומך בעמדת התעשייה הישראלית, בעד כחול־לבן ובעד רכש גומלין", הסביר בכיר המעורה בפרטי הפגישה. "הבקשה שלנו היא שהוא יוריד את רצונו לפקידים שלו, ליועצים המשפטיים שלו ולחשבים, ושהם יימנעו מכל מיני משחקים, עקיפות ופטנטים שממציאים היום", הוסיף הבכיר וסיכם: "הבעיה היא שהפקידים אינם מבינים את רוח המפקד".
ממשרד הכלכלה נמסר: "משרד הכלכלה מקיים באופן שוטף פגישות עם הגופים הממשלתיים המזמינים מחברות זרות, ובפרט עם אגף החשב הכללי האחראי על מכרזי תשתית רחבי היקף. אכן, משרד הכלכלה עומד על כך שבכל מקרה שבו יוצא כסף ציבורי לספקים זרים תוכל חובת רכש גומלין על החברות הזרות ולא על שותפותיהן הישראליות, כדי לוודא שהתעשייה הישראלית תמשיך ליהנות מחיבורים לחברות בינלאומיות מובילות, להרחיב יצוא ושווקי יעד ולאמץ טכנולוגיות חדשניות המאפיינות פעילות כזו".
במשרד האוצר ביקשו לא להגיב לכתבה.
