כ־750 אלף מעשנים בשוק העבודה בישראל: גידול בכמות החברות היוזמות סדנאות גמילה בקרב העובדים

בשיתוף מערכת זירת הבריאות

"דו"ח שר הבריאות על העישון בישראל 2017" פורסם בחודש מאי האחרון ובו סקירה נרחבת באשר לנושא העישון על נגזרותיו השונות במדינת ישראל בשנה החולפת. מהדו"ח – שממצאיו מתבססים על סקר "ידע, עמדות והתנהגות בריאותיות בישראל 2017" – עולה כי שיעור המעשנים בקרב האוכלוסייה הבוגרת (בני 21 ומעלה) בישראל הוא 20.5%.

הדו"ח גם מצביע על כך ששיעור המעשנים בקרב גברים בישראל 25.9% גבוה מהממוצע במדינות ה־ OECD (הארגון בינלאומי של המדינות המפותחות), שעומד על 22.9%. גם בקרב הנשים שיעור העישון בישראל 15.3% גבוה מהממוצע במדינות ה־OECD, שעומד על 14.3%. על פי הדו"ח, כ־50% מהגברים המעשנים וכ־45% מהנשים המעשנות דיווחו כי הם מעשנים 20-10 סיגריות מדי יום. כ־38% מהמרואיינים לסקר דיווחו כי הם חשופים לעישון סביבתי (עישון כפוי).

על פי ההערכות, בשוק העבודה בישראל כ־750 אלף עובדים מעשנים. חשוב להביא בחשבון כי עובד מעשן מעמיס על המעביד והארגון הן במישור הישיר והן בזה העקיף. במישור הישיר מדובר בין היתר בהפסקות עישון: כך למשל, כארבע הפסקות עישון בממוצע של עשר דקות בכל פעם מסתכמות ביותר מחצי שעה ביום עבודה או משמרת. המשמעות: אובדן יקר של שעות עבודה מצטברות המתורגמות לאלפי שקלים בשנה לכל עובד. בנוסף, תפוקת העובדים המעשנים נמוכה יותר מאלו של עמיתיהם הלא מעשנים והם סובלים מתשישות רבה יותר, הפרעות ריכוז וזיכרון.

מפגש הכנה של צוות אלן קאר לקראת סדנאות לגמילה מעישון במקום העבודה צילום באדיבות חברת אלן קאר

באתר האגודה למלחמה בסרטן קיימת התייחסות מפורשת לנזקים הבריאותיים הטמונים בעישון הפסיבי במקומות העבודה. "עובדים שאינם מעשנים החשופים לעישון פסיבי במקום עבודתם מסתכנים בסרטן ריאות בשיעור של 34% יותר מאלה שאינם חשופים לכך", נכתב באתר, "עישון פסיבי גורם לשיעור תמותה מסרטן ריאה גבוה מזה של כל גורמי הזיהום הסביבתיים גם יחד. בשנת 1991 אימצו 85% ממקומות העבודה בארצות הברית את המדיניות נגד עישון במקומות עבודה. הנתונים מצביעים על כך שהגבלת עישון במקומות עבודה לא הביאה להפסדים כלכליים במפעלים שבהם הופעלה ההגבלה, להיפך – העלות של עובד מעשן גבוהה מזו של עובד שאינו מעשן, עקב תחלואה והיעדרויות הקשורות עם עישון, ומוערכת בכ־1,200 דולר לאדם. הגבלת עישון במקומות עבודה מקובלת כיום במדינות העולם המערבי. ברבות מהן הוכנסה ההגבלה כתוצאה מתביעות משפטיות נגד מעבידים עקב תחלואה מסרטן ומחלות לב, שנגרמו כתוצאה מעישון פסיבי במקום העבודה".

בהקשר הזה יש להוסיף כי בכתבה שפורסמה ב"כלכליסט" צוין כי "סקרי דעת קהל שערכו האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות נמצא ש־90% מהנשאלים תומכים בהגבלת העישון במקומות העבודה. נתון מעניין נוסף מצביע על כך שגם 86% מקרב המעשנים מעדיפים שהעישון יוגבל במקומות העבודה".

על רקע המצב, הולכות ומתרבות החברות בישראל שמצטרפות למקבילותיהן ברחבי עולם – יוזמות ומפעילות סדנאות לגמילה מעישון מתוך חזון מפורש ולקראת יעד של "חברה ללא עישון". מעבר לחשיבות ההליך הבריאותי עצמו, יש בפעילויות זו, גם ממד של חיזוק ההערכה והמחויבות של העובד כלפי הארגון, שמסייע לו לעשות שינוי משמעותי בחייו.

אלן קאר, רשת מכוני הגמילה מעישון הגדולה בעולם הפרוסה ב־54 מדינות, פיתחה תהליך מיוחד שאומץ על ידי חברות וארגונים, בעיקר בינוניים (ממאה עובדים ומעלה) ועד לחברות גלובליות כמו גוגל, מיקרוסופט ופייסבוק. באתר רשת אלן קאר העולמית אגב, יכול כל מנהל למצוא מחשבון שיצביע על הנזק מעובדים מעשנים. שיעור ההצלחה של פרויקטים אלה, הוא כ־90%.

איך מתבצע תהליך גמילה במקום העבודה?

"חשוב להבין: קיים שוני מהותי בין גמילה מעישון במקום העבודה לבין משתתף פרטי שמגיע לסדנאות שלנו", מציינת עדן יהודה, מנהלת השיווק העסקי בחברת אלן קאר. לדבריה, "הלקוח הפרטי בא בעצם מבושל – הוא זה שפונה אלינו והוא זה שמבקש לעשות שינוי בחייו. לעומת זאת, במקום העבודה יש צורך קודם כל בתהליך מקדים".

באשר לאופן התהליך, מסבירה יהודה: "השלב הפותח בתהליך הוא סיור והיכרות עם החברה או הארגון, יחד עם מנהלת הרווחה או סמנכ"ל משאבי האנוש. בשלב השני, אנו בונים יחד את לוח הזמנים ומגבשים את הדגשים שנרצה להעביר – וזאת כמובן בהתאמה לתרבות הארגונית של המקום. אבן הדרך הראשונה שלנו היא קמפיין פנים־ארגוני המתבצע בכלים שהארגון מכיר. את הקמפיין מכין משרד הפרסום שלנו והוא כולל בתוכו מסרים לכל מי שמעשן. אנחנו מזמינים את העובדים למפגש מיוחד שכולל לא רק מידע ותובנות אלא גם לא מעט הומור (בדרך כלל בצירוף צ'ופר, כמו שובר לארוחת בוקר). מדובר במפגש שנערך בשעות הבוקר במקום העבודה, כשהתוצאה היא התגייסות משמעותית שמאפשרת לנו בסיום המפגש לרתום ולרשום את המשתתפים לסדנאות". בכל מה שנוגע לעלויות הכלכליות, הרי שהן משולמות לרוב באמצעות שכר העובדים תוך קבלת הנחה לכל עובד. חברות מסוימות אף מגדילות לעשות ולוקחות על עצמן סבסוד הנחה נוספת.

"בשלב הבא, מתקיימת סדנה אחת או יותר, על פי גודל הארגון", מפרטת יהודה, "הסדנה היא ממש סדנת אלן קאר קלאסית, המתבצעת גם היא במקום העבודה למשך 7-6 שעות. לאחר מכן, אנחנו מבצעים תהליך בקרה וחיזוק של העובדים בשלושה פרקי זמן – זמן קצר אחרי הסדנה, כחודש וחצי לאחר הסדנה וגם לאחר כשלושה חודשים. במידה ואנחנו חשים שיש צורך לחזק ולתמוך – אפשר לרכז סדנת חיזוק לקבוצה של עובדים במטרה לעזור להם לחצות את הקושי". עוד מוסיפה יהודה: "התהליך השלם יכול לקחת מספר חודשים או בסבב. יש חברות שאנו מגיעים אליהן גם פעם רביעית או חמישית – עד שאנו משלימים את כל מעגל העובדים המעשנים. יש גם חברות שמעדיפות לבצע פעולה מרוכזת יותר ובזמן קצר יותר".