מחקר: עלייה חדה בשימוש במדיה חברתית למטרות פוליטיות בידי מדינות
על פי המחקר שנערך בידי אוניברסיטת אוקספורד, חלה עלייה חדה בשימוש ברשתות חברתיות כאמצעי לפרופוגנדה פוליטית, בין היתר בארה"ב, בריטניה וישראל. מחקר אחר מצביע על עלייה חדה בשימוש ב"טרולים" למטרות פוליטיות
23:0221.07.18
שימוש במדיה החברתית למטרות פוליטיות אינה חדשה, אבל אם להסתמך על שני מחקרים שנערכו לאחרונה המצב רק הולך ומחמיר. מחקר ראשון שנערך בידי אוניברסיטת אוקספורד ושתוצאותיו פורסמו לאחרונה מראה שלא רק שיש עלייה חדה בשימוש ברשתות חברתיות ומדיה חברתית כאמצעי לפרופגנדה פוליטית וחברתית - התופעה גם נצפתה בדמוקרטיות מערביות וליברליות כגון ארה"ב, בריטניה וגם ישראל.
המחקר מצא שבין 2017 ל-2018 חלה עלייה של 50% בהיקף המדינות שמשתמשות במדיה חברתית למטרות פוליטיות. בשנה שעברה התופעה נצפתה בכ-28 מדינות והשנה המספר מגיע ל-48 מדינות ולדברי החוקרים הוא גם ימשיך לגדול. הטכניקות שבהן עושות שימוש המדינות גם הן משתכללות וכבר לא כוללות רק הטעיה או פרסום פייק ניוז. ישנה עלייה חדה בשימוש בחשבונות מזויפים או רובוטיים. בישראל למשל נמצא שישנו שימוש נרחב בפרופילים מזויפים וכן בהפצה של מסרים על ידי גורמים רשמיים או פוליטיים במסווה של דעת קהל.
צילום: the free thought project
טוויטר עצמה דיווחה על כך שמחקה כ-70 מיליון חשבונות מזויפים ובדיקה מצאה לאחרונה שהיקף הפרופילים המזויפים באינסטגרם מגיע לכ-9.5% מסך כל חשבונות המשתמשים. אבל לא רק אכסניות המדיה החברתית המסורתיות סובלות מהבעיה. מתברר שהיא גם חצתה את הקווים לאפליקציות הצ'ט כגון ווטסאפ או, למרבה האירוניה, גם טלגרם. האחרונה נוצרה באופן מוצהר כדי לשמש כלי תקשורת בו מדינות לא יוכלו לחסום את התקשורת. כנראה שאם לא ניתן לחסום, אז מעוותים ומתאימים את השימוש לצרכים.
מעבר למחקר של אוקספורד, מחקר נוסף שפורסם בחסות האוניברסיטה ובשיתוף עם גוגל מצא שישנה גם עלייה חדה בשימוש ב"טרולים" למטרות פוליטיות. הרעיון הוא לתקוף באופן ממוקד מובילי דעת קהל או מנהיגים חברתיים תוך שימוש ברטוריקה אלימה, מפלה או שקרית. תקיפות מעין אלה מייצרות, לדברי החוקרים, השתקה של המותקף ומצמצמות את הלגיטימציה שלו להשמיע את הדעות או הרעיונות שהוא מקדם.
טרולים מופעלים בידי גורמי יח"צ שלרוב אינם חשופים לעין הציבור והפעילות הזו מבוצעת גם בשמם של גורמים פוליטיים כגון מפלגות, גורמים חברתיים או לפעמים גם בשליחות הממשלות. השיטות האלה כוללות שימוש באיומי רצח או אונס, שימוש בבוטים או חשבונות מזוייפים כדי לקעקע את המטרה כבוגד או כסוכן זר, הפצה של מידע שקרי או לשון הרע ובמקרים שונים גם שימוש בנוזקות ריגול ואף פריצה למחשבים או לסמארטפונים. ברוב המקרים המטרות המסומנות הן: עיתונאים, פעילים חברתיים או פוליטיים, פעילי זכויות אדם וגם נציגים בולטים של ארגוני אופוזיציה במדינות.
המדינה שהובילה בשימוש בטכניקות מעין אלו היתה טורקיה, אך הן נצפו גם במלטה, ארה"ב, אזרבייג'ן או בחריין. במקרה של מלטה התקיפות הביאו לכך שחברת אופוזיציה שהותקפה בצורה אלימה וחסרת רסן אף התאבדה. תקיפות ברשתות חברתיות עשויות להוביל לתוצאות לא צפויות - בעיקר בקרב קורבנות שאינם חזקים מספיק נפשית כדי להתמודד עם התקיפות. גם במהלך הקמפיין של טראמפ נצפו אירועים דומים בעיקר תקיפה של יריבים פוליטיים או אפילו גורמים מאותו הצד הפוליטי אך שהביעו ביקורת פומבית.
החוקרים מסבירים שהתופעה הזו מתעצמת שבעתיים בעידן הרשתות החברתיות. הסיבה לכך היא המחסור בעריכה של התוכן שמתפרסם. אם בעבר הפצה של תכנים מזויפים או פרופגנדה היתה מתבצעת בצורה גסה ולא מותחכמת על ידי גורמים שונים, הגישה והיכולת לעשות שימוש במשאבים מדינתיים הגדילו את התחכום של טכניקות ההטרלה בצורה כזו שקשה מאוד לזהות אותן. החוקרים מסכמים את התופעה בכך שקשה מאוד יהיה לנטרל את ההשפעה שלה מהשיח הציבורי - אך שלהכיר בה ולהתחיל לדבר עליה כבר עשוי להביא למודעות הרבה יותר גבוהה מצד המשתמשים וחידוד חוש הביקורת שלהם.
