"ארגוס", ספר הילדים של מישל קנודסן, עכשיו בעברית
אחרי ההצלחה האדירה של מישל קנודסן עם “אריה הספריה", היא מוציאה ספר חדש בעברית שעוסק גם הוא בקשר בין ילדים, חיות וקבלת השונה
בכיתת המדעים של סאלי נערך פרויקט בו כל ילד מקבל מהמורה ביצה ועליו לעקוב אחר תהליך הבקיעה והגדילה. סאלי מאוכזבת שהביצה שלה שונה מכולן וכשלכל הילדים בוקעים אפרוחים צהבהבים קטנטנים משלה בוקע יצור ירקרק מוזר ושונה מכוסה קשקשים ובעל עיניים צהובות גדולות.
זהו סיפור המסגרת של “ארגוס”, ספר הילדים של מישל קנודסן לאיורים של אנדראה וסון, הרואה אור בימים אלה בהוצאת כנרת.
קנודסן היא מחברת הספר המצליח “אריה הספריה” שעמד בראש רשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס, ראה אור בשפות ומדינות שונות בעולם ואף זכה לעיבוד בימתי ישראלי שכתב אלי ביז’אווי לתיאטרון המדיטק. קנודסן הגיעה לישראל במיוחד לצפות בהצגה לפני שנתיים והתמוגגה.
“ההשראה לכל ספר היא אחרת”, מספרת קנודסן בראיון ל”כלכליסט”. “ב’אריה הספריה’ חזרתי ממשמרת לילה בספריה בה עבדתי עם המשפט הראשון של הספר בראש ומשם זה המשיך. בספרים האחרים התחלתי מדמות מסוימת סביבה בניתי סיפור והפעם נקודת הפתיחה היתה הסיטואציה עצמה.
מישל קנודסן אוחזת בספר “אריה הספריה" בעברית עם צוות ההצגה בישראל צילום: יחצ “היה לי בראש שיעור מדעים שקורה בו משהו לא נורמלי וכך הגעתי למורה שמחלקת ביצים וידעתי שאני רוצה שלאחד הילדים יצא משהו שונה מהביצה. כך התחלתי. כשאני מתחילה לכתוב אני אף פעם לא יודעת מה יהיה בסוף הסיפור, זה גם יכול להשתנות כמה פעמים”.
המסר של קבלת השונה מובא בספר באופן כפול. ראשית כיצד מקבלים ילדי הכיתה וסאלי את היצור החריג הבוקע מהביצה, ושנית כיצד הם מקבלים את סאלי עצמה ששונה מילדי הכיתה כיוון שקיבלה את הביצה המיוחדת. “אני לא מתחילה סיפור עם מסר, אני מתחילה עם סיפור ואז תמיד איזשהו מסר מתפתח אבל אני לא חושבת עליו מראש”, מסבירה קנודסן. “’ארגוס’, ברמה הבסיסית מדבר על אהבה וקבלת האחר, לקבל אותו כמו שהוא ולא לבקש ממנו להשתנות ולהיות מה שאתה רוצה. סאלי רוצה שהאפרוח שלה יהיה כמו של כולם ולוקח לה זמן להבין שהיא רוצה שהוא יהיה בדיוק כמו שהוא”.
"אני מגלה את הסיפור תוך כדי כתיבה"
קנודסן (44) נולדה וגדלה בסטייטן איילנד ומתגוררת כיום בברוקלין. למדה ספרות אנגלית באוניברסיטת קורנל ולימדה כתיבה לילדים בתוכנית הבוגרים של האוניברסיטה. עבדה במהלך השנים בספריות, הוצאות לאור וחנויות ספרים. כתבה עד היום 47 ספרים לפעוטות, ילדים ונוער. “אני בת יחידה ואין לי ילדים ולא אחיינים אבל יש לי הרבה חברים טובים עם ילדים אז יש ילדים בחיי. אני מאוד אוהבת לכתוב לילדים צעירים כי יש משהו מקסים ומיוחד באופן שבו המילים והאיורים נפגשים לסיפור. בספר ילדים אני צריכה לחשוב על לב הסיפור כהתחלה וצריך להיות לי קשר רגשי אליו אחרת זה לא יעבוד, ואז אני מגלה את הסיפור תוך כדי כתיבה”.
האם את מעורבת גם בתהליך האיור?
“אני כמעט תמיד חושבת על הוויזואליה מתחילת הכתיבה ומדמיינת איך אני רוצה שזה יראה. אני משתדלת לתת הרבה פרטים למאייר אבל יחד עם זאת להשאיר לו גם חופש יצירה. ב’ארגוס’ נתתי רמזים בסיפור שמתארים סוג של דרקון כי כך ראיתי אותו בדמיוני, אבל לא ציינתי את זה רשמית. הרבה פעמים יש דברים שלא צריך לכתוב בטקסט כי רואים אותם באיורים וזה מאוד עוזר”.
ברבים מספריה של קנודסן גיבורי הסיפור הם יצורים או חיות ולא יצורים אנושיים, ויש לכך סיבה. “כשיש דמות של חיה הרבה ילדים מסוגים שונים יכולים להזדהות איתה והסיפור פונה לקהל רחב יותר של קוראים. בנוסף, חיה יכולה לעשות דברים שאנשים לא וזה נותן הרבה יותר חופש בסיפור. אבל האמת שזה בעיקר כיף”.
אחד הרגעים המספקים עבורה כסופרת ילדים הוא כשהיא מקבלת מכתבים ומיילים מקוראים שנהנים מהספרים שלה או כשהיא מבקרת בבתי ספר וספריות. “נעשיתי סופרת כיוון שאני מאוד אוהבת ספרים וכילדה הקריאה היתה אחד הדברים החשובים עבורי. כילדה הדמיון עבד שעות נוספות וכתבתי כל מיני סיפורים לעצמי ולפרויקטים שונים בבית הספר, אבל כמובן שגם קראתי המון, לכן אני מאוד רוצה לכתוב לאחרים”.
"הספרים עדיין מספקים תוכן אלטרנטיבי"
קנודסן מודעת לכך שילדים מבלים היום הרבה מול מסכים. “אבל הם עדיין קוראים הרבה ואני רואה את זה בספריות. עובדים פה מאוד קשה כדי שילדים יחשפו לספרים והרבה הורים מנסים להלהיב את הילדים שלהם לקרוא. אני חושבת שלספרים יש מקום חשוב ונכבד, אפילו בעידן הזה של האינטרנט והיוטיוב, והם מספקים תוכן אלטרנטיבי. יש בספרים קסם שלא מוצאים בשום מקום אחר”.
מה היה הספר האהוב עליך כילדה?
“‘החיפושית העצבנית’ של אריק קארל ו־’Mog the forgetful cat’ של ג’ודית קר. את רואה, גם אלה ספרים שהגיבורים שלהם הם חיות”.
