$
בארץ

קדחת קיץ: מפלגות הקואליציה מתחמשות לקראת הקדמת הבחירות

יציאת הכנסת לפגרת הקיץ שולחת את מפלגות הקואליציה למרוץ חימוש: בליכוד מנסים ליצור סכסוך בבית היהודי, בנט תוקף את ליברמן בתקווה לרשת את כיסאו, ודרעי מוכן לעשות הכל כדי למנוע מאלי ישי לשוב למשכן

צבי זרחיה 06:5818.07.18

הכנסת תצא הלילה לפגרת הקיץ שלה ובקואליציה נושמים לרווחה: הסתיים עוד מושב שבמהלכו, חרף טלטלות רבות, היא שרדה.

 

אולם פתיחת מושב החורף ב־15 באוקטובר עלולה לטרוף את הקלפים מחדש, כשתפוח האדמה הלוהט העונה לשם חוק הגיוס ישוב למרכז הבמה. החוק, שמסדיר את גיוס החרדים לצה"ל, עבר בקריאה ראשונה חרף התנגדות המפלגות הדתיות. החוק החל להתרקם בעקבות החלטת בג"ץ מספטמבר 2017 שלפיה לממשלה יש שנה להסדיר את גיוס החרדים בחוק, אחרת יבוטל הפטור הקיים. מאז הקריאה הראשונה הספיקה הממשלה לבקש מבג"ץ ארכה עד אפריל 2019. אם הארכה תינתן, הקואליציה תמשיך במאמצים להגיע להבנות ולחוקק את החוק. אם הדחייה לא תינתן, יהדות התורה תיאלץ לפרוש מהקואליציה וש"ס בעקבותיה. התוצאה הבלתי נמנעת תהיה הקדמת הבחירות לרבעון הראשון של 2019.

 

משום כך, כל השחקנים במגרש הפוליטי נערכים לבחירות. הכנסת אמנם יוצאת לפגרה, אבל הח"כים לא יוצאים לחופשה, להפך. "כלכליסט" צולל אל מסדרונות המפלגות.

 

 אינפו אוראל כהן, אוהד צויגנברג, אבי מועלם, טלי מאייר, יאיר שגיא, יואב דודקביץ

 

הליכוד

 

ראש הממשלה ויו"ר הליכוד בנימין נתניהו מריח את הבחירות המתקרבות. הוא רוצה שממשלתו הבאה תתבסס על הקואליציה הנוכחית ושואף לצרף אליה את המחנה הציוני או את יש עתיד, על מנת להבטיח יציבות ולהפחית סחטנות. מנגד, במפלגתו חוששים כי הסקרים שמנבאים ניצחון מובהק לנתניהו יפגעו בכוחה האלקטורלי של המפלגה. החשש המרכזי הוא שהקולות יזלגו למפלגות ימניות אחרות כמו הבית היהודי.

 

עם זאת, בליכוד מעריכים כי במידה שייערך קרב ראש בראש בין נתניהו לבין יו"ר יש עתיד יאיר לפיד או הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, למשל, הבוחרים יצופפו שורות מאחורי הליכוד — כפי שהיה בבחירות האחרונות שבהן הסקרים חזו ניצחון למחנה הציוני בראשות יצחק (בוז'י) הרצוג. חקירות ראש הממשלה יכולות לסייע לכך גם כן, משום שעד כה המשוואה היתה פשוטה: ככל שהלהבות התקשורתיות מסביב לחקירות התגברו, התמיכה בנתניהו ובליכוד עלתה.

 

בליכוד מקווים שהתחזקות המפלגה תבוא על חשבון הבית היהודי, דבר שיאפשר להפקיד בידי חברי המפלגה פחות תיקים בכירים.

 

הבית היהודי

 

בסוף השבוע הקודם אמר ח"כ דוד ביטן מהליכוד שמקומה של שקד הוא בליכוד ושאם היא תתחרה בפריימריז, היא תגיע למקום הראשון. האמירה הזו היתה מחושבת. בליכוד שואפים ליצור משבר בין שקד ליו"ר הבית היהודי ושר החינוך נפתלי בנט, שמיהר להכריז: "הליכוד מנסה לעשות הפרד ומשול ביני לבין שקד. ידידינו במפלגה הגדולה יותר מנסים להדביק לשקד תדמית של נועצת סכינים בגב. זה לא יקרה. הם לא מכירים את איילת". שקד עצמה אומרת שאינה מתכוונת להתמודד במסגרת הליכוד.

 

בימים האחרונים בנט התגושש עם יו"ר ישראל ביתנו ושר הביטחון אביגדור ליברמן על רקע ההתחממות ברצועת עזה. בנט תקף גם את הרמטכ"ל גדי אייזנקוט בישיבת הקבינט המדיני־ביטחוני ודרש לפגוע ישירות בחוליות שמשגרות בלונים ועפיפוני תבערה. אייזנקוט העיר לבנט שפגיעה מסיבית מהאוויר בחוליות האלו אינה תואמת את ערכי צה"ל ואת גישתו המבצעית.

שרת המשפטים איילת שקד. נשארת בבית היהודי שרת המשפטים איילת שקד. נשארת בבית היהודי צילום: טל אזולאי

 

ליברמן לא נשאר חייב ומפלגתו פרסמה הודעה שלפיה "צר לנו שבעיצומה של לחימה, כששר הביטחון פועל להשבת השקט, שר החינוך ומפלגתו החלו את מערכת הבחירות בקמפיין פוליטי להכפשת הרמטכ"ל ומערכת הביטחון". בתגובה דרש בנט לשלוח את משתתפי הקבינט לבדיקת פוליגרף כדי לברר מי הדליף את הדברים מתוך הישיבה. נתניהו עצמו התייחס לדברים כשאמר ביום שני ש"אי אפשר לנהל קבינט בציוצים בטוויטר ובהדלפות".

 

ישראל ביתנו

 

הקבינט המדיני־ביטחוני אינו זירת ההיאבקות היחידה בין בנט לליברמן. יו"ר הבית היהודי לוטש עיניים לכיסאו של ליברמן ושואף להיות שר הביטחון בממשלה הבאה. בליכוד טוענים שבנט רק יכול לחלום על תיק הביטחון. לדברי גורמים במפלגה, ליברמן ונתניהו מתואמים ביניהם, ומשום כך סיכוייו של ליברמן לקבל לידיו את תיק הביטחון גם בקדנציה הבאה גבוהים. בכירים בקואליציה מעריכים כי העובדה שליברמן התייצב לצד נתניהו בעת שהותקף על רקע חקירותיו הפליליות, תרמה להעלאת סיכוייו לשוב למשרד.

 

השאלה אם ליברמן יהיה שר הביטחון גם בממשלה הבאה תלויה במספר המנדטים שתקבל מפלגתו בבחירות. נכון להיום, ישראל ביתנו מדשדשת בסקרים, אך ליברמן מקווה כי הזמן שנותר לו בתפקיד יניב לו עוד מנדטים שיאפשרו לו לשוב על לשכתו המיניסטריאלית הנוכחית לאחר הבחירות.

 

יהדות התורה

 

בתוך המפלגה ישנם חילוקי דעות בכל הנוגע לחוק הגיוס. בצד האחד ניצבים סגן שר הבריאות יעקב ליצמן וסגן שר החינוך מאיר פרוש מאגודת ישראל, ובצד השני ניצבים יו"ר ועדת הכספים משה גפני ונציגים אחרים של דגל התורה ברשימה שקמה כתוצאה מאיחוד בין שתי המפלגות האלו. בעוד האחרונים תומכים בחקיקת חוק הגיוס, ליצמן הודיע שיפרוש מהקואליציה אם החוק יעבור בקריאה שנייה ושלישית.

 

ש"ס

בליכוד מדברים שוב על הורדת אחוז החסימה על מנת למנוע מצב שבו ש"ס או מפלגת ימין אחרת לא תעבור את אחוז החסימה, דבר שיוביל להתנדפות קולות מגוש הימין. יו"ר ש"ס אריה דרעי אמנם רואה כיצד מפלגתו מדשדשת בסקרים ונמצאת על סף אחוז החסימה, אך הוא מתנגד להורדתו כדי לא להקל על יריבו אלי ישי להיכנס לכנסת עם מפלגת יחד שבראשה הוא עומד.

 

כולנו

 

יו"ר המפלגה משה כחלון שואף להיות שר האוצר גם בממשלה הבאה. לכן הוא מקווה שאם הבחירות יוקדמו, זה יקרה כשהמדדים מצביעים על ירידה במחירי הדיור. בפועל, הוא כבר השיק את קמפיין הבחירות שלו. בישיבת הסיעה של כולנו אמר: "נתוני הלמ"ס מספקים הוכחה נוספת לכך שמגמת מחירי הדיור התהפכה. תוכנית מחיר למשתכן הוכיחה את עצמה". למרות הצלחת תוכנית הדגל שלו, כולנו מקבלת בסקרים 7 מנדטים בלבד - 3 מנדטים פחות ממספר המנדטים הנוכחי שלה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x