"החזון: מרפאות רבות יותר לטובת חולי הפרקינסון בצפון ובדרום"

בשיתוף מערכת זירת הבריאות

פרקינסון (או בשמה העברי רטטת) היא מחלה נוירולוגית כרונית חשוכת מרפא הפוגעת בתאי המוח המייצרים דומפין (המוליך העצבי במוח). המחלה גורמת לפגיעה הדרגתית בתפקודו של החולה, עד למצב שבו הוא נזקק לסיוע יומיומי וליווי צמוד.

בשלביה המוקדמים מאופיינת מחלת הפרקינסון בין השאר בנוקשות בשרירים, רעד, קשיים בשמירה על שיווי משקל, תנועות בלתי רצוניות ודיבור מונוטוני. כמו כן, בעקבות המחלה חלות הפרעות גם במערכת העיכול ובשליטה בסוגרים. בשלביה המאוחרים מתווספות גם הפרעות בתנועות השרירים המשפיעות על מנגנון והבליעה. עוד יש להדגיש כי למחלה גם היבטים נפשיים. הגילאים הממוצעים שבהם מתגלה המחלה היא 58-57 וחשוב להדגיש כי היא אינה מדבקת, ועל פי רוב אינה עוברת בתורשה.

"ההערכות הן כי בישראל חיים כ־35 אלף חולי פרקינסון", מציין עמיר כרמין, יו"ר עמותת פרקינסון ישראל. "בנוסף, לפי ההערכות כ־2,000 חולים חדשים מצטרפים בכל שנה שנה למעגל חולי הפרקינסון בארץ. תרופות המתקדמות בתחום קיימות בסל הבריאות, הבעיה המרכזית נוגעת לענייני הנגישות ככל שאנו מתרחקים ממרכז הארץ. כך למשל, לחולים באזורי הגליל והגולן המרפאה הקרובה ביותר נמצאת בחיפה, מה שהופך כל ביקור לפרוצדורה שלמה. מעבר לזה, צריך להבין שטיפול נכון בחולי פרקינסון הוא טיפול רב מקצועי המשלב לצד רופא ואחות פרקינסון גם אנשי מקצוע מתחומים שונים דוגמת פסיכולוג, פיזיותרפיסט, קלינאי תקשורת, עובד סוציאלי ומרפא בעיסוק. כדי להעניק סיוע מיטבי חשוב שאנשי מקצוע רבים יותר ישתלבו בטיפול בחולים".

ח"כ ישראל אייכלר צילום: חיים צח

על פעילות העמותה, שנוסדה לפני 25 שנה, מספר כרמין: "העמותה שלנו מפעילה מספר דו ספרתי של סניפים מטבריה ועד באר שבע, העובדים בכמה רמות. הרמה הראשונה, נוגעת כמובן לשירותים הקשורים ישירות בחולים והיא מציעה מגוון פעילויות פנאי, תרבות וספורט שיקומי. בנוסף אנו מקיימים ברמה הארצית סמינרים עבור החולים וגם כנסים המאגדים רופאים החוקרים את המחלה. לצד חולה הפרקינסון עצמו חשוב לקחת בחשבון גם את המעגל המשפחתי הקרוב שלו. כאן בעצם העמותה שלנו פועלת במרץ עם הקמת קבוצות תמיכה וסיוע הדדי".

עוד מרפאות, עוד צוותים רב מקצועיים

באחרונה, במסגרת ציון יום הפרקינסון הבינלאומי בכנסת, התייצבו נציגי העמותה לדיונים בשתיים מוועדות הכנסת: ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, והוועדה המיוחדת לפניות הציבור. בפתח הדיון בוועדה המיוחדת לפניות הציבור אמר יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה): "הטיפולים משפרי החיים חייבים להינתן לכל תושבי המדינה באופן שוויוני באמצעות הגדלת תקני רופאים לפריפריה, ימים מרוכזים של רופאים מומחים בבתי חולים בצפון ובדרום וכן מימון הסעות לחולי פרקינסון".

ח"כ ג'ומעה אזברגה (הרשימה המשותפת) שהיה מיוזמי הדיון, הוסיף: "בעוד שבבתי החולים במרכז הארץ – איכילוב ושיבא, יש כשישה רופאים מומחים לטיפול במחלה, בבתי החולים בצפון הארץ – זיו, העמק ונהריה – אין מרפאה ייעודית או נוירולוג שעבר הכשרה לטיפול במחלת הפרקינסון, כאשר בישראל יש 304 נוירולוגים כלליים". עוד הוסיף ח"כ אזברגה: "חולים נאלצים לנסוע למרכז הארץ המרוחק מאזור מגוריהם ולהמתין זמן רב לתור במרפאה הייעודית".

כרמין מסכם: "החזון שלנו הוא: מרפאות רבות יותר לטובת חולי הפרקינסון בצפון ובדרום, לצד צוותים רב מקצועיים רבים יותר ונגישים יותר. במסגרת הוועדות ביקשנו לקדם יעד שהוא מבחינתנו חשוב במיוחד: הקמת מרפאת פרקינסון בבית החולים זיו בצפת שתשרת את אוכלוסיית החולים באזור הצפון. מרפאה כזו עתידה לחסוך לחולים ולבני משפחותיהם זמן ומשאבים. בסך הכל, אנחנו יוצאים מהמפגשים הללו מעודדים, ומקווים שמכאן יוצאת הקריאה לכל הגורמים הרלוונטיים לקדם מהלכים לפתרון מצוקת חולי הפרקינסון באזורי הפריפריה".