שביתות, קריסות וטענות: יום השופינג של אמזון מקרטע

שופינג באקורד צורם

בהרבה הופעות מוזיקליות קורה שהסולן מעלה לבמה מעריץ רועד מהתרגשות, כדי שיתפוס את המיקרופון וישיר לקהל. ואז, בהרבה מקרים, מסתבר שהמאושר אינו מצטיין בזימרה ואפילו את מילות השיר אינו יודע. ואמש זה קרה לאמזון: ענקית הסחר המקוון השיקה יום שופינג עולמי - ואז זייפה על הבמה.

כל סקטור עסקי וחברה מסחרית רוצים חג משלהם או יום שיעלה אותם על סדר היום, יעשה טוב למותגים שלהם ויכניס כסף. מעטים הצליחו: לעליבאבא יש את יום הרווקים הסיני, לרשתות בארה"ב יש את בלאק פריידי וסייבר מאנדיי ופה בישראל חוגגים את יום המעשים הטובים של בנק הפועלים וחג החלב של תנובה. ואמזון כל כך רצתה חג משלה, שהמציאה אותו: פריים דיי (prime day) שחל היום - בו שלל מבצעים והנחות בשירות הקניות שלה. מה כל כך מיוחד בתאריך הזה? כלום. אבל אמזון כל כך חזקה, שאף אחד לא התנגד לחגיגת הקניות שתכננה. בעצם, אף אחד פרט לעובדים המסכנים שלה.

מחסן של אמזון בפולין צילום: בלומברג

אלפים מהמחסנאים, אנשי המלאי, פקחי המשלוחים ושאר הפועלים שלה בגרמניה, ספרד ופולין הכריזו על שביתה לרגל הפריים דיי, ויש להם סיבה טובה: בניגוד למתכנתים והמהנדסים שנהנים מתנאים מהטובים בתעשייה, הפועלים פשוט נשחקים עד דק, מפוטרים בקלות ונדרשים לעבוד בתת-תנאים. אסור להם לעשות הפסקות של יותר מדקות ספורות, משכורותיהם נמוכות, תוכנות ומערכות מפקחות על התנועה שלהם במחסן ושעות העבודה ארוכות להפליא. לטענת נציגי העובדים, החברה מתייחסת אליהם כאל ציוד ולא כאל אנשים.

אמזון טענה שרק שבריר מ-12,000 עובדיה בגרמניה יצטרפו לשביתות בספרד ופולין, והוסיפה שהעבודה במרכזים הלוגיסטיים שלה היא היא מעולה ומספקת הזדמנות נפלאה ללמוד כישורים ולפתח קריירה; מעניין אם הדובר שכתב את זה ראה פעם מרכז לוגיסטי.

פועל של אמזון ישן בעמידה

אך מחאת העובדים לא היתה הדבר היחיד שהעיב על החגיגה: אתרי אמזון בארה"ב ובאירופה נפלו מספר פעמים, משום שלא יכלו לעמוד בעומס הגולשים; יותר מדי אנשים שמבצעים יותר מדי פעולות באתר אחד יכולים פשוט להקריס אותו. כלומר, כל עוד מפעיל האתר לא נערך לכך ודאג לשרתי גיבוי וכלי ניתוב תעבורה הולמים.

ואנחנו לא מדברים פה על אתר המעריצים של נילס הולגרסון, אלא על אחד ממנועי הסחר המקוון הכי פופולריים בעולם. איך, איך הצליחה אמזון לפשל דווקא ביום הקניות שהמציאה בעצמה - תוהים גולשים, אנליסטים ומשקיעים. עד כה פורסמו יותר מ-5,000 פוסטים זועמים של גולשים, והיום טרם נגמר.

אנליסטים רבים הופתעו מאוד מהקריסה הזו, שלהערכת מומחי אבטחה לא נבעה מהתערבות האקרים או ליקוי חיצוני אחר. כמה מהם צייצו שהאנשים היחידים שחוגגים את פריים דיי הם אנשי שירותי הענן המתחרים, במשרדי גוגל ומיקרוסופט. אמזון מסרה שהליקויים היו קטנים ומקומיים, ושפריים דיי הוא הצלחה מסחררת, אבל לא הסבירה למה לא נערכה כמו שצריך ומה מקור הכשל. מבחינתה, הכל סבבה ולוגו החיוך שלה רק גדל כל הזמן.

הכחשת שואה כדרך אגב

אנימציות gif הן חלק בלתי נפרד מחוויית המדיה החברתית: קטעי וידאו קצרים שמעשירים שיחות ופוסטים. אבל למרות הדימוי הקליל והמשעשע שלהם, ג'יפים רבים כוללים תוכן מסית, פוגעני, מיני או בעייתי - ופלטפורמות יצירת והפצת הג'יפים לא יודעות היכן עובר הגבול, אז הן מצנזרות באופן גורף. אמש פרסם אתר The Verge תחקיר שמציג את הבעייתיות שבכך, דרך נושא טעון במיוחד: זיכרון השואה.

פייסבוק, טוויטר ושתי פלטפורמות הכנת הג'יפים השולטות - Giphy ו-Tenor - הסירו, מחקו וחסמו ג'יפים שהציגו תיעודי רצח עם באירופה הכבושה. בין היתר, הוסרו ג'יפים שהראו רצח יהודים בבורות מוות בידי אוקראינים מ-1941, או כאלה שהציגו תיעודים ממחנות ריכוז. כצאצאי שורדי השואה, קל לנו לראות מה פסול בהסרה הזו: ישנם פחות ופחות ניצולים חיים, ויותר ויותר מאמצי הכחשת שואה. לנו אין ספק שקריטי להציג את הזוועות שהתחוללו, בכל פורמט שיעזור להזכיר לאנושות את השנים הכי אפלות שלה.

מחנה אושוויץ-בירקנאו צילום: חיים הורנשטיין

אבל חברות הטכנולוגיה לא רואות זאת כך. בעיניהן, מדובר בתוכן זוועה ותו לא. הערך ההיסטורי והחינוכי לא מטריד אותן והן מעדיפות ג'יפים של חתול שמשחק עם תוכי על פני פריימים של רצח ילדים. הרשתות החברתיות מוחקות בקלות ג'יפים שלא באים להן טוב - בעוד ג'יפי וטנור אף אוסרות על העלאתם מלכתחילה.

הבעיה אינה בהסרה נקודתית: לא חסרים מקרים בהם פרסוף gif-שואה הוא מקומם ומיותר. למשל, כאשר האנימציה מופיעה בהקשר מזלזל או כזה שחוטא לתוכן שמוצג בה. אם מישהו קורא לי "נאצי" במהלך ויכוח מקוון בשרשור פייסבוק זה או אחר ומוסיף gif של פעולות איינזצגרופן, אדווח עליו ואצפה מהחברה למחוק לו את הפוסט. אבל לא לאסור על הצגת אנימציית ה-gif באופן מוחלט וגורף.

הבעיה הזו מוכיחה כמה עצלניות הן חברות האינטרנט; הן לא מפעילות די בוחני תוכן ורק מחפשות פתרונות אוטומטיים. והרי הכי קל זה ללמד את האלגוריתם לזהות תיעודי שואה - מעט מאוד תוכן וידאו שרד מהזמנים ההם - ולמחוק על המקום. ללמד את התוכנה לקרוא את הפוסט ולהבין את ההקשר זה קשה ויקר, אז מחפשים קיצורי דרך.

בסופו של דבר, ההקשר הוא שקובע את מהות המסר: מישהו יכול לקרוא לכם נאצים ולהוסיף לכך תמונה של גור פקינז. הפיתרון היחיד הוא העסקת די בוחני תוכן בתנאים שיבטיחו בדיקה הולמת של פוסטים. לחברות אין כוונה לעשות זאת, וכאן צריכים להיכנס לתמונה רגולטורים: יש לחייב את פייסבוק וטוויטר לקחת אחריות על הפעולות שלהן, ולמצוא את האיזון בין חופש הביטוי והפגיעה בזכר אירועים היסטוריים.

קצרצרים

1. הרשויות בארה"ב חשפו חקירה מתמשכת נגד אובר, בחשד להתנהלות גזענית שפגעה בעובדים בני מיעוטים. החקירה החלה בחשאי באוגוסט שעבר, ובדקה מקרים בהם פגעה החברה בקידום עובדים שנולדו בצבע או מדינה שלא התאימו לה. בין היתר, נבחנים מקרי פערי שכר בין לבנים ושחורים, פיטורים ועוד. כנראה שיש לחוקרים הרבה מה למצוא באובר; החברה פיטרה לאחרונה את מנהלת משאבי האנוש שלה בעקבות תלונות על עמדות ופעולות גזעניות. יש לקוות שאובר תיענש על אפליה, אם אכן תימצא אשמה, ושחברות אחרות יראו ויתקנו דרכיהן.

2. גרופון עוברת ימים קשים. החברה, שבעבר הובילה את שוק הקופונים והעסקאות היומיות, כיום מחפשת מי שירכוש אותה. ואם לא די בצרותיה, עתה הסתבכה בתביעה מול IBM. הענקית הוותיקה דורשת מאובר תשלום בן 167 מיליון דולר בגין הפרת פטנטים לכאורה. מדובר בפטנטים שנוגעים ליישומי סחר מקוון - לא בדיוק לב עסקיה של IBM, אך פטנט זה פטנט. לטענת התובעת, גרופון העדיפה לגנוב את הפטנט במקום לשלם על זכויות שימוש כמו חברות אינטרנט אחרות. לטענת גרופון, IBM מרשה לעצמה לפרש את הפטנט האמור בצורה רחבה מדי ושכמובן, אין שום סיבה שתשלם אפילו דולר אחד.

3. חדש בקובה: אינטרנט סלולרי! המדינה הקומוניסטית החלה לאפשר גלישה ממכשירי מובייל דרך ספקית הטלקום הממשלתית. עד כה, החיבור הסלולרי היה פריבילגיה של מקורבים לשלטון וארגונים שונים, במחיר מופקע ומהירות חלזונית. פיילוט התוכנית החדשה צפוי לכלול בין השאר עיתונאים - אולי כדי להקל על הממשלה לפקח על פעילותם. לא ברור כמה יעלה התענוג כשיגיע לקהל הרחב: כיום עולה חיבור אינטרנט אלחוטי סטנדרטי כדולר לשעה - הרבה כסף במדינה בה ההכנסה החודשית הממוצעת עומדת על 30 דולר.