מה הן מסתירות? רק מחצית מהרשויות המקומיות השיבו לבקשת חופש מידע ב-2017

רק 50% מהרשויות המקומיות העבירו השנה מענה לבקשת חופש המידע, 8.7% בלבד השיבו תשובה מלאה ו-31% השיבו בטרם חלפו 30 יום כמתחייב בחוק. לעומת זאת, מרבית משרדי הממשלה ויחידות הסמך (81.6%) השיבו לבקשה, כ-60% השיבו תשובה מלאה וכ-68% השיבו עוד בטרם חלפו 30 ימים מהיום בה הוגשה הבקשה. כך עולה מבדיקה של היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים. הנתונים יוצגו היום (ג') ב"וועדת השקיפות" בכנסת בראשותה של ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני).

היחידה הממשלתית לחופש המידע הוקמה במשרד המשפטים לפני כ-6 שנים מתוקף החלטת ממשלה. היחידה פועלת במטרה להגביר את השקיפות השלטונית ופועלת בממשלה בכמה מישורים: קביעת נהלים לטיפול בבקשות למידע, הדרכה, בירור תלונות ומתן הנחיות לתיקון ליקויים, קביעת קוים מנחים לפרסום מידע יזום, מעקב אחר יישום החוק ופרסום נהלים והעלאת מודעות הציבור לזכותו לקבל מידע.

במטרה לבדוק את אופן המענה של הממשלה לעומת השלטון המקומי, הגישה היחידה במהלך השנה בקשות חופש מידע זהות לכל משרדי הממשלה ול-256 רשויות המקומיות, לקבלת "דיווח הממונה" לשלוש שנים אחורה. ההשוואה נערכה במספר מדדים: מספר בקשות שהוגשו, מענה לבקשת חופש מידע ומימוש זכותו של הציבור להגשת עתירה לבית משפט (מספר עתירות ופסקי דין).

עלייה של 20% בבקשות לממשלה

מדיווח של משרדי הממשלה ליחידה עולה כי בשנת 2017 הוגשו לממשלה 7,945 בקשות למידע. עלייה של כ-20% לעומת שנת 2016. ברשויות המקומיות המצב אינו ידוע. על פי תקנות חופש המידע, גם הרשויות המקומיות נדרשות לפרסם דיווח ממונה על היקף הבקשות אליהן. עם זאת, מכיוון שאין גורם הבודק אם כלל הרשויות המקומיות עומדות בחובתן, אין בידי הציבור תמונת מצב עדכנית.

בבדיקה שערכה היחידה לגבי 10 הערים הגדולות (בהן גרים מעל לשליש מתושבי ישראל), עולה כי בשנת 2017 הוגשו אליהן 2,194 בקשות.

במועד עריכת הדוח, עיריית תל אביב טרם פרסמה את דיווח הממונה כנדרש מכח החוק. פנייתה של היחידה לממונה לקבלת הנתון, לא נענתה.

חוק חופש המידע קובע כי למבקש המידע שמורה הזכות לפנות לבית המשפט במקרים בהם הרשות הציבורית אינה ממלאת אחר הוראות

החוק. בשנת 2017 הוגשו 317 עתירות חופש מידע, 55% מהן הוגשו נגד הרשויות המקומיות. כ-90% מהן הוגשו בשל אי מתן מענה – מצב שבו הרשות לא ענתה כלל למבקש המידע.

בשנה שחלפה בית המשפט פסק ב- 308 תיקים שעסקו בחופש המידע. 44% מהם עסקו ברשות המקומית ו-39% בשלטון המרכזי. ברוב העתירות שהוגשו נגד השלטון המקומי (97%) קיבל בית המשפט את עמדת מבקש המידע ופסק נגד הרשות המקומית.

עו"ד רבקי דב"ש, ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע אמרה בתגובה: "לצערי, אין בידנו מידע מספק אודות אופן יישום חוק חופש המידע ברשויות המקומיות. אולם, גם מהנתונים החלקיים שנאספו על ידנו ניתן לציין, כי הרשויות המקומיות באופן משמעותי זמינות פחות לתושב מאשר הממשלה. אנו בטוחים כי גם בשלטון המקומי ישנה שונות ברמת המחויבות לחוק, אך מבלי שיהיה מעקב תדיר ושוטף, ויתרה מכך גורם שאמון לתת מענה לתושבים בעת שהרשות מתעלמת מבקשותיהן – יקשה לשפר את המצב הכולל בשלטון המקומי בתחום זה".