"נקמת הטרקטור" ממשיכה לחפש דרכים מקוריות
המוזיקאי אבי בללי סולן הלהקה שבשנה הבאה ימלאו לה 30, אומר כי "הפתיחות שלנו למסוכנות על הבמה היא הקסם של נקמת הטרקטור מאז ומתמיד. לכן ההופעות שלנו תמיד מלאות"
“את הפיצוץ אנחנו מביאים ותמיד הבאנו בהופעות”, אומר המוזיקאי אבי בללי סולן להקת “נקמת הטרקטור”. “אם מישהו מצפה לאיזו חביתה מחוממת הוא מאוד יתאכזב או יופתע, תלוי איך מסתכלים”, הוא צוחק.
בשנה הבאה ימלאו 30 ללהקה המאוד מיוחדת הזאת בנוף הרוק הישראלי, להקה ש"משחר היותנו היינו בראש של להיכנס למקומות של אימפרוביזציה", מסביר בללי, “להרגיש את הסביבה ולנגן את השירים בהתאם למה שקורה באותו היום. אנחנו לא מנגנים את ‘משחק של דמעות’ בפעם המיליון באותה הצורה, העיבוד תמיד מאוד יוצא דופן באותו רגע. הפתיחות שלנו למסוכנות על הבמה היא הקסם של נקמת הטרקטור מאז ומתמיד. לכן ההופעות שלנו תמיד מלאות”, הוא אומר, “אנחנו לא ממלאים קיסריות אבל אנחנו להקה שמנצחת עם האמנות המיוחדת שלה לאורך שנים”.
מנצחת בהחלט, בעיקר על הבמות, כאמור. לטענת בללי, שיתוף הפעולה בתקשורת עם “להקות מהסוג שלנו אף פעם לא היה בשיאו. אף פעם זה לא קרה. תמיד היתה לנו נגיעה של חיפוש, אווירה אחרת שהיא פחות רדיופונית”, הוא אומר. לדעתו, התקשורת מסגרה אותם בתור הלהקה של הלהיטים “משחק של דמעות”, ”עפיפונים”, או ”אופנים וספר”.
לפני שנה הכריז בללי באחד הראיונות שללהקה לא יהיו יותר אלבומים. “הפורמט איבד את המקום שלו, אין פורמט קבוע מלבד איזושהי דאטה”, אומר בללי. “אתה גם רואה לאן המוזיקה הולכת כיום, ואני לא אומר את זה בביקורת. פשוט שיש לי התחושה שנקמת הטרקטור זה מקום כזה שצריך להיות בו משהו חדש שאנחנו צריכים להמציא, משהו מאוד יוצא דופן ורלבנטי, כדי לצאת באלבום”.
נקמת הטרקטור. אבי בללי (במרכז): “תמיד היתה לנו נגיעה של חיפוש” צילום: אריאל ואן סטרטן
יחד עם בללי בנקמת הטרקטור יוצרים גם אופיר לייבוביץ’, רועי ירקוני, אביב ברק וגליה חי. הם עושים רוק ישראלי מאוד מיוחד. שבטי כזה, מלא בתופים. מוזיקה ששואבת מהמקורות אבל גם מהדיסטורשן.
בחמישי הקרוב בערב תעלה נקמת הטרקטור על הבמה של מועדון לבונטין 7 בתל אביב, החוגג 12 שנים בסדרת הופעות עד תאריך 1.8.
“ההופעות שלנו זו היצירה שלנו”, מסכם בללי. “כי אחרת היינו מה־זה נרדמים. ברגע שאני ארגיש שהדברים קורים בצורה צפויה אני חושב שאני לא אוכל למצוא את עצמי, וכך אצל כל חברי הלהקה, כולם בעניין כי יש שם עדיין את האש על הבמה. אנחנו מחפשים את המקומות שנופלים וקמים מהם על הבמה, כי זה איזה משחק כזה של שליטה במוזיקה שלנו”.
בללי: אנחנו לא מנגנים את ‘משחק של דמעות’ בפעם המיליון באותה צורה. הפתיחות שלנו למסוכנות על הבמה היא הקסם של נקמת הטרקטור”
