חוק צנזורת פייסבוק בישראל אושר לקריאה שנייה ושלישית
ועדה משותפת דנה הבוקר בפרטי החוק החדש, שיאפשר להסיר במהירות פוסטים שפוגעים ברגשות דתיים או כוללים אלמנט של לשון הרע, זילות בית המשפט והעלבת עובדי ציבור. ח"כ סוויד למשרד המשפטים: "היזהרו מפגיעה בחופש הביטוי והמחאה"
- פייסבוק וטוויטר - למה אתן סותמות את הפה לימנים?
- סוף לספוילרים: פייסבוק בוחנת תכונת צנזורת פוסטים לבחירתכם
- סדק בחומה: סין שוקלת לאפשר חופש אינטרנט - אך רק לתיירים
אם יאושר החוק במליאת הכנסת, תוכל המדינה, באמצעות הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה, לבקש מבית המשפט להסיר תוכן שפרסומו הוא בגדר עבירה פלילית ושהמשך פרסומו יכול לסכן באופן ממשי ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה, או יביע לפגיעה חמורה בכלכלת המדינה או בתשתיות חיוניות. בניגוד לפנייה במסגרת הליך פלילי רגיל, החוק החדש יאפשר פנייה מקוצרת במעמד צד אחד, מבלי לתבוע אדם ספציפי ותוך פטור מדיני הראיות (כלומר, יאפשר לביהמ"ש לשקול ראיות שלא קבילות בהליך פלילי, כמו מידע שהושג ללא צו חיפוש).
ח"כ ניסן סלומינסקי, יו"ר הוועדה צילום: עומר מסינגר
במהלך הדיון היום אישר נציג משרד המשפטים שהחוק יכול לשמש גם להסרת תכנים שנחשבים לעבירות של לשון הרע, זילות בית משפט, העלבת עובד ציבור ופגיעה ברגשי דת. עם זאת, הוא ציין שפנייה להסרה לפי עבירות אלו תחייב אישור בדרג של פרקליט מדינה או משנה לפרקליט המדינה.
יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) אמר בתום הדיון שנוסח הצעת החוק שאושר מהווה איזון ראוי בין הצורך להגן על ביטחון הציבור לבין הימנעות מפגיעה בחופש הביטוי. "בחוק הזה מצאנו את דרך הביניים, הוא אולי חדשני אבל יעשה את שלו", הוסיף.
ח"כ רוויטל סויד (המחנה הציוני) אמרה: "הצעת החוק הזו היתה צריכה לחול רק על תכני הסתה לטרור. אנחנו במציאות שבה הרשת החברתית הראתה איך היא מאפשרת את טרור היחידים, ואני חושבת שלגוגל, פייסבוק ויוטיוב יש יכולת לנטר ולהסיר את התכנים בעצמן. הרחיבו את הצעת החוק יותר מדי כך שתחול על כל עבירה פלילית. זה מרחיק לכת. אני פונה אליכם, במשרד המשפטים ובמשרד לביטחון פנים, תהיו זהירים. זה משהו שצריך להיעשות במסורה. היזהרו שזה לא יפגע בחופש הביטוי או בזכות המחאה".
המתנגדים: מדובר בדיקטטורה דיגיטלית
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הגדירה את אישור הצעת החוק כ"אחת הפגיעות הקשות בחופש הביטוי שעברו בכנסת הנוכחית". החוק יאפשר לפנות במעמד צד אחד לבית משפט בלא צורך לפתוח בהליך פלילי ובלא צורך בראיות קבילות ולטעון שהיתה עבירה על כל אחת מהעבירות בחוק העונשין וליצור צנזורה על תכנים", היא אמרה ל"כלכליסט". "זו אינה הדרך המתאימה במשטר דמוקרטי, ולא לחינם אין הסדר כזה באף מדינה אחרת.
"הטענה שלפיה היועץ המשפטי לממשלה יקבע נהלים מתי אין לבקש צווי הסרה פשוט מקוממת. ראשית, לא יוצרים בחקיקה הסדרים רחבים ואחר כל מצמצמים. שנית, איפה כל טועני המשילות? אלה שרוצים שהכנסת היא זאת שתחליט? חייבים לזכור שקיים היום הליך הסרה לא פורמלי באמצעות פניה מצד הפרקליטות ישירות לפלטפורמות. מדובר על למעלה מעשרת אלפים בקשות ב-2017, ללא הסמכה בחוק וללא שקיפות מספקת. ידע כל צייצן וכל כותב פוסטים: אפשר לצנזר אתכם מאד בקלות מהיום. ובכל נושא כמעט, מסירוב לשרת בצבא ועד ביקורת על שופטים".
שחר שמש, מראשי התנועה לזכויות דיגיטליות, אמר בתגובה: "הצעת החוק הזו היא עוד אחת מסדרה של הצעות חוק פוגעניות, שנותנות למדינה כלים מרחיקי לכת שעלולים להיות מנוצלים לרעה בקלות. יחד עם חוק הסייבר החדש, וחוק המאגר הביומטרי הזכור לרעה, בונים לנו בכנסת את היסודות לדיקטטורה דיגיטלית, בה כולנו נהיה שקופים, מושתקים ונתונים למעקב. דיוני הוועדה היום הגדירו, בצדק, את הצעת החוק כייחודית. למרבה הצער, לא התנהל דיון אמיתי על נחיצותה או על נחיצות היקפה. אפילו הניסיון להגביל את תכולת החוק רק על אותם תכנים שמהווים סכנה מיידית נפלה ללא דיון. כאשר עושים צעדים שהם נסיוניים וחדשניים, ראוי לעשות אותם בזהירות רבה ובצורה ממוקדת ככל הניתן, וזאת לא קרה מספיק עבור הצעת חוק זו".
