"מעברים": יצירתה של רתם רשף מבלבלת את הצופה בטכניקה מיוחדת

רבים מהחולפים על פני חזית בית האמנים ברחוב אלחריזי בתל אביב מנסים להבין מה הם רואים — האם אלה חלונות? לאן הם פונים? ומה רואים בתוכם? הכמעט אשליה אופטית הזו נוצרת הודות ל”מעברים”, עבודת חוץ חדשה של האמנית רתם רשף, שנתלתה על החזית הדרומית של חלל התצוגה, ובה דימוי של 20 חלונות שבתוכם “מתחוללות” עונות השנה.

“הבניין שבו שוכן בית האמנים הוקם עם קום המדינה, והיום הוא נקרא ע”ש יוסף זריצקי, שהיה ממבשרי האמנות המופשטת והאקספרסיוניסטית בארץ”, אומרת רשף, “במובן הזה יש פה איזו סגירת מעגל”. העבודה, שמודפסת על פני שמשונית ענקית שהוצמדה לחזית הבית, מציגה צילומים של 20 מעבודותיה המופשטות של רשף, מסביבם “הלבישה” דימוי של חלונות אמיתיים שצילמה. התוצאה הינה קיר גדול שפונה אל חלקו החיצוני של הבניין אבל מתייחס גם לחלקו הפנימי ולייעודו — הצגת אמנות.

אף שעשרות שנים עברו מאז ימי זריצקי ותנועת “אופקים חדשים”, מרגישה רשף שבישראל עדיין קשה יותר להתמודד עם אמנות מופשטת מאשר במקומות אחרים בעולם. לכן רוב התערוכות שלה בשנים האחרונות היו בארה”ב. היא למדה אמנות ב”מדרשה”, אבל בתום הלימודים לקחה הפסקה, ארוכה למדי, ולא חשבה שתחזור לצייר. “התחתנתי, נולדו לי ארבעה ילדים, עסקתי בעריכה גרפית ועשיתי תואר שני במוזיאולוגיה”, היא מספרת.

רשף ועבודתה “מעברים". “אני זורקת את הצבע על הקנבס ולא יודעת מה יישאר" צילום: אוראל כהן

בשנים הללו חיה עם משפחתה באמסטרדם ואחר כך בניו יורק, ומה שהחזיר אותה לציור היה מקרה יוצא דופן: “פרצו להוריי הביתה והדבר היחיד שגנבו היו שני ציורים שלי. הם היו שבורי לב והייתי חייבת לצייר עבורם ציורים חדשים. אז נפתחה הדלת וחזרתי לעסוק באמנות”. אחרי שחזרה עם משפחתה ארצה, הציגה תערוכות בגלריה “החדר” שנסגרה, לקחה סטודיו בקריית המלאכה, הציגה תערוכת יחיד בבית האמנים והשתתפה בתערוכות קבוצתיות. היום היא חברה בגלריה “מקום לאמנות” המקומית, אבל גם מחזיקה בסטודיו בניו יורק, ואת רוב התערוכות שלה מציגה שם - בשנה האחרונה היא הציגה שלוש תערוכות יחיד, דווקא בלוס אנג’לס. “בארה”ב העבודה שלי מתקבלת באופן טבעי יותר, אני עובדת בסדרי גודל גדולים, ובארץ אני נתקלת הרבה פעמים בחוסר סבלנות לציור מופשט. לא פעם שמעתי ‘אולי תוסיפי דימויים?’. זה לא שאין בארץ ציור מופשט, אבל איכשהו זה לא עובר חלק”.

הטכניקה של רשף מסקרנת: היא אוספת פריטים וחפצים, חתיכות פלסטיק או ענפים מעצים, ואותם מטביעה בצבע שהיא מניחה על הקנבסים. “זה התחיל במקרה והפך לחלק משמעותי בעבודה”, היא מסבירה. “יש בטכניקה הזו משחק עם שליטה ושחרור - אני בוחרת את הצבעים ואת החומרים, אבל אני אף פעם לא יודעת כמה מהחומר יישאר על הקנבס ומה תהיה התוצאה”.