מוסדיים בישראל נתנו לשיכון ובינוי הלוואה של חצי מיליארד שקל

שיכון ובינוי הצליחה למחזר בסוף השבוע הלוואה של חצי מיליארד שקל לבניית פרויקט אשלים. ל"כלכליסט" נודע כי הגופים המוסדיים עמיתים, פסגות והפניקס יעמידו לחברה הלוואה בגובה סכום זה שתחליף הלוואה קודמת שניתנה ב־2015 על ידי דויטשה בנק שמכר חלק ממנה לעמיתים והפניקס, ובמחזור הוחלף חלק זה בידי פסגות. ההלוואה מממנת את ההון העצמי שמעמידה שיכון ובינוי לפרויקט והיא צמודה ובריבית של 4%. ההלוואה הקודמת עמדה על 100 מיליון יורו, וההלוואה הנוכחית, שהיא גבוהה במעט, תוחזר בשלושה חלקים שווים בעוד שלוש, ארבע וחמש שנים.

ההלוואה הקודמת נלקחה בידי חברה ייעודית - נגב אנרגיה - חברה־נכדה של שיכון ובינוי. היא ניתנה לשלוש שנים ואמורה היתה להיפרע בתשלום בולט (הלוואה שבה הקרן נפרעת בסוף התקופה). ההלוואה הנוכחית נלקחה בידי שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת, חברה־בת של שיכון ובינוי שמחזיקה בנגב אנרגיה. בשתי ההלוואות העניקה שיכון ובינוי ערבויות להחזר. הפירעון להלוואה, שלא מגובית בביטחונות, אמור להגיע מתקבולים של חברת האנרגיה של שיכון ובינוי מכמה פרויקטים שבהם היא מחזיקה.

שיכון ובינוי החליטה עם זכייתה בפרויקט אשלים שההשקעה בפרויקט לא תהיה מקופת המזומנים שלה ושגם ההון העצמי שנדרש יגיע מהלוואות, כעת רשומה ההשקעה בפרויקט שעלותו 4 מיליארד שקל בשווי של 0 שקל בספרי שיכון ובינוי. בכך ביקשה שיכון ובינוי לממש את היתרון של פרויקט BOT שבו חברה־בת שלה היא גם קבלן ביצוע של הפרויקט שבו ניתן לממן את החוב מהכנסות הקבלן, כפי שנהגה בפרויקטים דומים אחרים. השליטה בשיכון ובינוי מצויה במעבר מידיה של שרי אריסון לידי נתי סיידוף, לאחר שבחודש שעבר נחתמה עסקה למכירת השליטה תמורת 1.1 מיליארד שקל.

תחנת הכוח אשלים המוקמת בימים אלה צילום: אלבטרוס

ב־2014 זכתה שיכון ובינוי, שהיתה המציעה היחידה שנגשה, במכרז של המדינה לתכנון, הקמה והפעלה של תחנת כוח תרמו־סולארית שנייה באשלים שבנגב המערבי בעלות של 4 מיליארד שקל. יחד אתה ניגשה למכרז שותפתה הספרדית, אבנגואה. השתיים נדרשו להעמיד הון עצמי של 20% מהסכום, 800 מיליון שקל. כשיתרת הסכום נלקחה מהלוואות מבנקים ישראלים וזרים. התחנה אמורה היתה להתחיל לפעול החודש, אולם בשל עיכובים בהקמה נדחתה הפתיחה לסוף 2018. התחנה, אחת הגדולות מסוגה בעולם, אמורה לספק חשמל בהיקף 121 מגה־ואט, ולצידה אמורות לקום תחנה תרמו־סולארית נוספת ותחנה פוטו־וולטאית. ב־2016 פשטה אבנגואה הספרדית את הרגל ולנעליה נכנסו בפרויקט קרן נוי (40%) ו־TSK, חברה ספרדית אחרת (10%) שגם משמשת כקבלן מבצע של הפרויקט (33%) עם סולל בונה, החברה־הבת (67%) של שיכון ובינוי.

במשך כחצי שנה ניהלה שיכון ובינוי מו"מ למיחזור ההלוואה מול דויטשה בנק הגרמני. המו"מ החל בינואר, אבל בפברואר התפוצצה פרשיית השוחד לכאורה שבה מעורבת SBI, החברה־הבת הזרה של שיכון ובינוי שנחשדת במתן שוחד לבכירים במדינות אפריקה כדי בתמורה לזכייה במכרזים. בעקבות החקירות הוחלט בבנק העולמי לבחון מחדש פרויקטים של שיכון ובינוי שאותם הוא מממן, וגם בדויטשה בנק נשקלה ההחלטה אם להעניק ההלוואה.

בכירי שיכון ובינוי טסו פעמיים ללונדון לפגישות עם קציני הציות של הבנק האמונים על נושא האכיפה. הבנק נטה להמשיך את תהליך מתן ההלוואה, אבל לדברי גורמים המעורים בתהליך, בחינת הבקשה התארכה בשל חילופים באגף שאמור לתת את ההלוואה ועזיבת ראש הצוות שאמור היה להעניק אותה. בשיכון ובינוי החליטו להתקדם מול מוסדיים ישראלים שדויטשה כבר ניהל עימם מו"מ לצירופם לסינדיקט ההלוואה. את המו"מ הוביל טל רז, סמנכ"ל הכספים של שיכון ובינוי שהוביל גיוס חוב נוסף לפני חודש, בהיקף דומה, לשיכון ובינוי עצמה, בתנאים זהים בהנפקת אג"ח בארץ. הגופים הישראלים פעלו במהירות גדולה יותר תוך החלטה שלא להיבהל מהחקירה בחברה.

החקירה נגד שיכון ובינוי התפוצצה בפברואר האחרון כשהמשטרה עצרה ארבעה בכירים בשיכון ובינוי, בהם היו"רית לשעבר רוית ברניב והמנכ"ל לשעבר עופר קוטלר, בחשד למעורבות בשוחד לכאורה בחברה־הנכדה הזרהSBI International Holdings AG שפועלת באפריקה.