ארגוני זכויות גולשים בישראל: החוק לצנזורת פייסבוק - סכנה לחופש הביטוי
החוק, שיואושר בשבוע הבא לקריאה שנייה ושלישית, יאפשר לממשלה להשתיק בקלות ביטויים פוליטיים, מחאה ציבורית וביקורת שתימתח עליה. לטענת המכון הישראלי לדמוקרטיה, התנועה לזכויות דיגיטליות ואיגוד האינטרנט הישראלי, החוק רחב בהרבה מהקיים בעולם, לא ישיג את מטרתו ורק יפגע בגולשים
לקראת ההצבעות הצפויות בכנסת בשבוע הבאה לאישור "חוק הפייסבוק",
ארגוני זכויות אזרח וזכויות גולשים מזהירים: "החוק ישמש לצנזורה של ביטויים פוליטיים, מחאה ציבורית וביקורת על השלטון".
צנזורת פייסבוק - בקרוב בישראל
עו"ד יהונתן קלינגר צילום: גיא אסיאג
קראו עוד בכלכליסט:
- פייסבוק וטוויטר - למה אתן סותמות את הפה לימנים?
- סוף לספוילרים: פייסבוק בוחנת תכונת צנזורת פוסטים לבחירתכם
- סדק בחומה: סין שוקלת לאפשר חופש אינטרנט - אך רק לתיירים
ביום ראשון הקרוב עתידה ועדת משותפת של ועדת חוקה ומשפט וועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת לאשר את החוק השנוי במחלוקת לקריאה שנייה ושלישית. זאת, מתוך כוונה להצביע עליו במליאת הכנסת ולאשר אותו סופית כבר ביומיים שלאחר מכן.
צנזורת פייסבוק - בקרוב בישראל
אם יאושר החוק, תוכל המדינה, באמצעות הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה, לבקש מבית המשפט להסיר תוכן שפרסומו הוא בגדר עבירה פלילית ושהמשך פרסומו יכול לסכן באופן ממשי ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה, או יביע לפגיעה חמורה בכלכלת המדינה או בתשתיות חיוניות. בניגוד לפנייה במסגרת הליך פלילי רגיל, החוק החדש יאפשר פנייה מקוצרת במעמד צד אחד, מבלי לתבוע אדם ספציפי ותוך פטור מדיני הראיות (כלומר, יאפשר לביהמ"ש לשקול ראיות שלא קבילות בהליך פלילי, כמו מידע שהושג ללא צו חיפוש).
"הצעת החוק משקפת צורך להתמודד עם תוכן פוגעני ברשתות החברתיות, אבל עושה זאת בדרך רחבה מאוד, פוגענית מאוד, ובאמצעות הסדר ברמת חודרנות שאינה קיים באף מדינה אחרת בעולם הדמוקרטי", כתבו ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר ועו"ד רחל ארידור הרשקוביץ מהמכון הישראלי לדמוקרטיה בפנייה ששלחו לחברי הוועדה המשותפת שעתידים להצביע על החוק. "ההצעה רחבה מאוד בהגדרותיה, חסרת תקדים בהשוואה בינלאומית, ורחוקה דרמטית ממטרת החוק המקורית לטפל במקרים דחופים של הסתה לטרור ואלימות.
"החוק הופך דה פקטו לתחליף להליך הפלילי. כך למשל, נחשף בדיוני הוועדה כי משום שהמשטרה אינה פועלת במהירות הנדרשת לטיפול בתלונות על העלבת שופטים, מבקשים להשתמש בחוק בכדי ליצור מסלול עוקף להליך הפלילי. כמו כן, ההצעה איננה מתכתבת עם המציאות הגלובלית ויוצרת סתירות בין החוק הישראלי לחוקי מדינות אחרות, שעלולה להציב את החברות השולטות ברשתות החברתיות בסיטואציה שבה הן צריכות לבחור האם לעבור על החוק בישראל ולא להיענות לבקשות המדינה, או לעבור על חוקי מדינות אחרות בהן הן פועלות".
"חוק עצלני למשטרה עצלנית"
היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, עו"ד יהונתן קלינגר, אמר שמדובר ב"חוק עצלני למשטרה עצלנית". "חוק הסתרת התוכן, שזוכה בשוגג לשם 'חוק הפייסבוק' הוא עוד חוק רע בספר החוקים הישראלי", הוא הוסיף. "המטרה הראשונה והמקורית של החוק היתה לעצור את ההסתה לאלימות ולטרור; אבל החוק פשוט לא יעשה את זה. מרגע שהחוק מדבר על הסתרת תכנים בישראל בלבד אז ברור שהוא לא יטפל בהסתה כלל וכלל. הוא לא ימנע מארגוני טרור לפרסם דברים.
עו"ד יהונתן קלינגר צילום: גיא אסיאג
"מה הוא כן יעשה? הוא ישמש לצנזורה של ביטויים פוליטיים, של מחאה ציבורית, של מעשים שהם גבוליים אבל רצויים בחברה. מקרים שבהם אנשים מעבירים ביקורת על השלטון, גם אם במילים חריפות, מקרים שבהם אנשים משתמשים בשפה גסה אך לא מאיימים. מה שיקרה הוא גם שאף אחד לא יבוא להגן על הגולשים. החוק הזה נותן תמריץ למשטרה להיות עצלנית: במקום לחקור פרסום שמסית, נחסום אותו וזהו".
פרופ' קרין נהון, חוקרת במרכז הבינתחומי בהרצליה ונשיאת איגוד האינטרנט, אמרה: "החוק מכיל, מצד אחד, מבחנים עמומים שלא בוחנים ודאות קרובה לפגיעה ממשית בביטחון המדינה. מצד שני, החוק נותן כח חזק מדי למדינה לצנזר תכנים לגיטימיים. הדיונים בחוק חשפו את החשיבות שמייחסת המדינה להליך המקביל-הוולנטרי להסרת תכנים. לפי הדיונים, חוק זה יופעל רק במעט מהמקרים. רוב המקרים של הסרת תכנים יופנו להליך המקביל, בו המדינה תפנה 'מאחורי הקלעים' לפלטפורמות השונות ותבקש להסיר תכנים. חשוב שהכנסת תשלב מנגנוני שקיפות ופיקוח שיאפשרו לציבור לעקוב אחרי מספר הצווים שהוגש על ידי המדינה, כמה תכנים ואילו פלטפורמות (כמו פייסבוק ויוטיוב) הסכימו להוריד תכנים, כמה מתוך התכנים הללו הופנו למסלול המשפטי וכמה מתוכם אישר בית המשפט".
