"היום זה פלדה ואלומיניום, מחר כל היצוא לארה"ב בסכנה"
בתעשיית המתכות הישראלית כבר מרגישים את המכסים שהטיל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. ל"כלכליסט" נודע כי רה"מ נתניהו הנחה את שגריר ישראל בארה"ב רון דרמר לפעול כדי להחריג את ישראל מהמכסים, אך מאמציו לא נשאו פרי עד כה
"כל ישראלי שמייצא לארה"ב נמצא בסכנה. היום זה פלדה ואלומיניום, מחר זה מוצר אחר. מדובר באירוע מתגלגל", כך אומרים בכירים בתעשייה הישראלית על מלחמת הסחר העולמית המתהווה, שאותה מובילות ארה"ב וסין.
נכון לעכשיו, מבין שלל המכסים שעליהם הכריז נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, רק מכסים על פאנלים סולאריים, מכונות כביסה, פלדה ואלומיניום נכנסו לתוקף. מכסים אלה חלים על רוב מדינות העולם, למעט אלה שהוחרגו. ל"כלכליסט נודע" כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש משגריר ישראל בארה"ב רון דרמר לפעול להחרגת ישראל מהמכסים - בינתיים ללא תוצאות.
לפי נתוני מכון היצוא הישראלי, חלקה של תעשיית המתכות הישראלית ביצוא לארה"ב קטן, ועמד ב־2017 על 414 מיליון דולר, מתוך יצוא כולל של 11.3 מיליארד דולר מישראל לארה"ב. התעשייה המובילה את היצוא הישראלי היא תעשיית התרופות, עם 2.5 מיליארד דולר ב־2017, ואחריה ניצבת תעשיית הכימיקלים, עם 2.4 מיליארד דולר.
דונלד טראמפ ובנימין נתניהו צילום: רויטרס
עברו למכור בהפסד
לטענת יצואנים מתעשיית המתכות, המכסים של 10% על אלומיניום ושל 25% על פלדה שהטיל טראמפ עשויים לפגוע בעסקים מקומיים. דרור יתים מחברת אקסטל ממישור אדומים, המייצאת מוצרי אלומיניום לארה"ב ומעסיקה כ־300 עובדים ישראלים ופלסטינים, סיפר ל"כלכליסט" כי החברה כבר החלה לשלם את המכס החדש. לדבריו, תוספת המכס בגובה 10% הופכת עסקאות שחתמה החברה להפסדיות. יתים אמר כי ישלמו את המכס על עסקאות שכבר נחתמו, אולם אינם יכולים להמשיך למכור בהפסד.
אלא שכאמור, אין שום הבטחה לכך שיוזמת המכסים של טראמפ תיעצר באלומיניום ובפלדה. לדברי גורמים בהתאחדות התעשיינים, "לחשוב ככה זה לחפש את המטבע מתחת לפנס. התופעה תתפשט, תתרחב ותגדל". לעומת זאת, גורמים ממשלתיים העוסקים בנושא מסרו ל"כלכליסט" כי אין שום ודאות לכך שהתופעה תתרחב.
כמה מדינות, ובהן דרום קוריאה, ברזיל, ארגנטינה ואוסטרליה, הוחרגו מהמכסים האמריקאים על פלדה ואלומיניום. ישראל, כאמור, לא הוחרגה. על אף היחסים החמים בין ממשל טראמפ לממשלת נתניהו, ישראל מייצאת לארה"ב הרבה יותר משהיא מייבאת ממנה - והגירעון המסחרי הזה הוא כנראה הסיבה לכך שהאמריקאים לא ממהרים להחריג את ישראל מהמכסים.
כך למשל, ב־2017 הגיע כאמור היצוא הישראלי לארה"ב ל־11.3 מיליארד דולר, בעוד היבוא הגיע רק ל־7.3 מיליארד דולר - פער של כ־4 מיליארד דולר. אם מכניסים למשוואה גם את הגירעון העתק של ארה"ב מול ישראל בנוגע לשירותים עסקיים – הועמד על כ-7.55 מיליארד דולר, הגירעון הכולל מטפס לרמות של כמעט 17 מיליארד דולר.
לפי הערכות של גורמים בממשלה, נתניהו לא מפעיל את כל כובד משקלו בנושא, שכן מבחינתו יש נושאים אסטרטגיים חשובים יותר שיש לקדם מול ארה"ב, ובראשם הגרעין האיראני והיחסים מול הפלסטינים.
פגישה לא יעילה
מי שכן פועל לקדם את הנושא, פרט לשגריר דרמר, היא מינהלת הסחר במשרד הכלכלה בראשות אוהד כהן, שנפגשם לפני שבועיים עם דניאל מולייני, האחראי מטעם נציגות הסחר של הבית הלבן על היחסים עם מדינות אירופה והמזרח התיכון. גם מפגש זה לא נשא פרי. בישיבה, מולייני הסביר כי מדיניות הסחר של טראמפ מיועדת "לסגור את הפערים במאזן המסחרי שלה". אלא שבקרב המדינות שכן הוחרגו ישנן כאלה שנמצאות בעודף מסחרי מול ארה"ב, בדומה לישראל.
ממשרד הכלכלה נמסר: "הנושא בטיפול. טרם התקבלו החלטות סופיות והמשרד ימשיך לפעול להחרגת ישראל".
