אורן סמדג'ה: "אבא אמר לי 'אתה תשתתף באולימפיאדה, ותביא מדליה'"
המדליסט האולימפי ומאמן נבחרת ישראל בג'ודו באירוע "כשספורט וטכנולוגיה נפגשים" של "כלכליסט: "הג'ודו פרץ את המחסום הגדול ויצר מסורת שלא צריך להתפשר על פחות ממדליה, ומבחינתי - זהב. אני לא מנמיך ציפיות מהספורטאים. השאיפה היא הכי גבוהה והלוואי וכל ענפי הספורט בישראל יעתיקו את המודל"
"באולימפיאדה של 1988 לא היה ייצוג לישראל בענף הג'ודו וצפינו בו בבית בטלוויזיה. אבא שלי קרא לי ואמר לי: 'עוד ארבע שנים אתה תשתתף באולימפיאדה, ולא רק שתשתתף - גם תזכה במדליה'. המושג של מדליה אולימפית היה נוכח בבית יום ביומו. המסר הזה כל הזמן חלחל", כך סיפר אמש המדליסט האולימפי ומאמן נבחרת ישראל בג'ודו אורן סמדג'ה בראיון עם עורך מדור עסקי ספורט ב"כלכליסט", אוריאל דסקל, באירוע "כשספורט וטכנולוגיה נפגשים" של "כלכליסט", לאומי-טק ו-LABS.
סמדג'ה חתום על היסטוריה אולימפית כפולה, בתור הישראלי הראשון שזכה במדליה אולימפית גם כספורטאי פעיל, במשחקים האולימפיים בברצלונה ב-1992, וגם כמאמן נבחרת ישראל ומאמנו של אורי ששון, באולימפיאדה האחרונה ב-2016 בריו דה ז'ניירו. השניים זכו במדליית ארד. אורן הוא בנו של מוריס סמדג'ה, שהיה ג'ודוקא מצטיין בתוניס ולאחר עלייתו לישראל ב-1961 ייסד את ענף הג'ודו בישראל, כשהקים מועדון ראשון בבית ספר בבאר שבע.
אורן, שנולד באופקים, גדל בבית הישגי שדיבר ג'ודו מבוקר ועד ערב וכיוון אותו למטרה אחת. "זאת היתה תקופת 'חומה ומגדל' של הענף, ואף אחד לא דיבר על מדליה אולימפית", סיפר סמדג'ה, "אבל עבור אבא שלי זאת היתה המטרה היחידה עד כדי כך שכאשר חזרתי מברצלונה, השאלה הראשונה היתה 'למה רק מדליית ארד?'".
כשאתה על המזרן, אחד על אחד, מול יריבים חזקים וגדולים ואתה האנדרדוג מישראל - איפה אתה מחפש יתרון? לאן העיניים שלך מופנות?
"קודם כל, הייתי גדול וחזק. לא חשבתי שאני מגיע נחות מישראל. המסר תמיד היה שאין סיבה שלא אזכה במדליה וזה מה שהניע אותי. בדרך כלל המזרח-אסייתים קטפו את המדליות, אבל ידעתי מה אני שווה, היה לי כישרון מטורף כמו מסי בג'ודו. אבל לא נשענתי רק על זה, אלא גם עבדתי קשה להכין את עצמי. בקרב עצמו, באינטואיציות, מצאתי דרך להקטין את המתחרים בצורה פסיכולוגית כבר בכניסה לקרב, ביכולת להרדים אותם ואז לתת את התקפת המחץ".
גם כמאמן אתה מתבסס על האינטואיציות של הלוחם?
"כמאמן אני מסתכל על זה אחרת. כשנכנסתי לתפקיד, הנבחרת היתה במצב של פירוק בגלל המשבר באיגוד, התחלנו מאפס ואי אפשר היה לדבר על מדליות. נסעתי למעצמות ג'ודו כמו מונגוליה, רוסיה וקוריאה כדי ללמוד - דברים שרק חלמתי עליהם בתור ספורטאי. בכל מקום יש שיטת קרב אחרת, במונגוליה למשל יש סגנון של חיבוקים שאם אתה כיריב שלהם נכנס למקום הנוח שלך - אתה מפסיד. למדתי מהם וגם לימדתי את השיטה, כך שכאשר אנחנו מכינים את הספורטאי לקרב, אפשר לנתח טוב יותר את נקודות העוצמה שלו".
ואיך מלמדים את זה?
"אנחנו משתמשים בעזרים טכנולוגיים שמסייעים לנו לנתח את היריבים. לפני הקרב של אורי ששון בחצי הגמר האולימפי מול טדי ריינר הצרפתי (שלא הפסיד במשך שש שנים ונחשב לאחד הג'ודאים הגדולים בהיסטוריה - א"ת), היה נראה שזה ספורטאי שאי אפשר לנצח. הכנסנו לתוכנת ניתוח את כל המאגרים, ובלחיצת כפתור אתה מקבל את העוצמות והחולשות של היריב. ידענו איך הוא פותח את הקרב, באיזה צדדים ושאם אורי יחזיק את הקרב צמוד, נראה בדקה האחרונה שריינר כועס ומאבד שליטה, וזה הזמן לתקוף. זה בדיוק מה שהיה, ממש עד השנייה וחצי האחרונות (שאז רינר ניצח בווזארי - א"ת)".
תמיד מדברים על החיסרון בלהיות ספורטאי ישראלי. אבל ענף הג'ודו מוכיח שאפשר להיות ספורטאי ישראלי מצליח ברמה עולמית. אז אשאל הפוך: מה היתרון בלהיות ספורטאי בישראל?
"אני אחשוף כאן שמאחורי הקלעים אנחנו עובדים עם סיירת מטכ"ל. התכנים דומים. בנבחרת יש אנשים מדהימים שאוהבים את המדינה והדגל, רואים את הציונות, וכשאתה מחדיר את זה, הדברים זורמים יותר בקלות. קרב הג'ודו מבוסס על כוח סיבולת. צריך מוטיבציה ולבנות את העוצמה מדרגה אחרי מדרגה והמטרה היא לתת לספורטאים את האמונה שהם מסוגלים לעשות את השינוי ושירגישו אותו".
המנטרה לג'ודאים היא 'תביאו מדליה' או 'תביאו מדליית זהב'?
"נבחרת הגברים היום לא בנויה על שחקן אחד, חמישה שמסוגלים לזכות במדליה - הג'ודו פרץ את המחסום הגדול ויצר מסורת שלא צריך להתפשר על פחות ממדליה, ומבחינתי - זהב. אני לא מנמיך ציפיות מהספורטאים. השאיפה היא הכי גבוהה והלוואי וכל ענפי הספורט בישראל יעתיקו את המודל".
אם היית שר הספורט מה הדבר הראשון שהיית עושה?
"לוקח את האנשים הכי טובים ומנסה ליישם את התפיסות שלהם בכל הספורט. יש הרבה אנשים עם הרבה ידע אבל בגלל שלא עולים למונדיאל ולא מביאים מדליות, אנחנו ממעיטים בערכנו. אפשר לבנות תוכנית לטווח ארוך. רוב המאמנים יגידו שמבחינתם הישג זה שיא ישראלי או אישי, אבל צריך למצוא את האנשים שיעיזו לדבר על מדליה אולימפית וישיגו את החלום שהיה שמור רק למעצמות".