הוועדה הראשונה התכוונה לפסול את מינוי עפרה ברכה

הוועדה הראשונה לבחינת מועמדותה של עפרה ברכה לתפקיד נציבת שירות המדינה התכוונה לפסול את מינויה. זאת לפני שהוועדה נפסלה בעצמה והתפרקה בהוראת בג''ץ. כך נודע ל"כלכליסט".

בסוף פברואר, ביום בו התכוונו חברי הוועדה הראשונה לחשוף את החלטתם, הוציאו שופטי בג"ץ צו ארעי ואסרו עליהם לקבל החלטה בנושא. ההערכות היו כי הוועדה תאשר את המינוי, אלא שכאמור ל"כלכליסט" נודע כי כוונת חבריה היתה הפוכה.

כתוצאה מכך, החלפת הוועדה בעזרת עתירה לבג"ץ שהוגשה על ידי ד''ר רפי נץ־צנגוט כדי למנוע את מינוי ברכה או לכל הפחות לעכבו, דווקא השאיר את המינוי שלה רלבנטי.

עם זאת, חשוב לציין כי העתירה של נץ־צנגוט גרמה למיסוד הוועדה ולקביעת כללים ברורים לגביה, שכן עד כה מבחינת החוק, לא היה צורך להקים ועדה לבחינת הכישורים וטוהר המידות לתפקיד נציב שירות המדינה.

עפרה ברכה צילום: לשכת רואי חשבון בישראל

העתירה לבג''ץ שהוגשה על ידי נץ־צנגוט חשפה אי־סדרים והטייה לכאורה לטובת מינויה של ברכה שהיא המועמדת של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בראש הוועדה הראשונה עמד השופט בדימוס חנן אפרתי, והחברים היו נגה קינן ואריה בר. בסוף חודש מאי בעקבות החלטת בג''ץ הוחלפו בר וקינן על ידי מינה טייכר ודב גולדברגר. הוועדה בהרכבה החדש קיימה עד כה שתי ישיבות ושתי ישיבות נוספות מתוכננות להתקיים במהלך השבועיים הקרובים.

בהתאם להודעת המדינה לבית המשפט, הוועדה מקיימת את הליך העבודה מראשיתו והיא אינה עושה שימוש בפרוטוקול דיוני הוועדה בהרכבה הקודם או בחומרים שאספה.

המינוי האפשרי של ברכה עורר ביקורת ציבורית חסרת תקדים מכיוון שמדובר על מנהלת אגף במשרד הפנים שאינה מתאימה מבחינת נסיונה וכישוריה לתפקיד. כמו גם על רקע היות אמה של ברכה רלשי''ת במשרד רה''מ ואחותה של אחת המזכירות הוותיקות והקרובות לנתניהו בתוך משרדו.

בחודש דצמבר 2017 עתר נץ־צנגוט לבג''ץ על רקע סדרה ארוכה של פגמים שנפלו בהליך בחירת הוועדה הראשונה וחבריה. אחד הכשלים המרכזיים שצויינו היה כי קינן ובר, נציגי הציבור בוועדה לא נבחרו לפי הסדר שנקבע בכללים, דבר שעורר חשש כי הם נבחרו על ידי משרד ראש הממשלה ואושרו על ידי הממשלה, כדי לאשר את המינוי. יש לציין כי לשופטי בג''ץ לא היו טענות כלפי בר וקינן עצמם.

מהוועדה שנפסלה נותר היו''ר, השופט בדימוס חנן אפרתי, שגם הוא החליף את היו''ר המקורי פרופ' רון שפירא שותפו של יעקב וינרוט (פרקליטו של נתניהו) ומועמד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. התפטרותו המפתיעה של שפירא רמזה על כך שהוא לא רוצה להיות קשור למינויה של ברכה, שכן הוא עדיין רואה עצמו מועמד לתפקיד.

הוועדה לבחינת המועמד לנציב שירות המדינה היא ועדה ייחודית שכן היא מיועדת אך ורק לבחון מועמדים לתפקיד אחד בלבד - של הנציב.

מי שהיתה צריכה לבחון את המועמד הזה היא הוועדה למינויים בכירים בשירות המדינה - היום ועדת "גולדברג" ופעם ועדת "טירקל" - אלא שנציב שירות המדינה הוא חבר של קבע בה, ולכן יש צורך להקים ועדה ייעודית ומיוחדת.

תגובת משרד רה"מ: "הוועדה פועלת כסדרה ואינה מפרטת על דיוניה".